בס"ד
צודק...
אך זלא שאני רואה את אמא רחל מביטה בי במבטה הרך...
ואפילו לא תמונה או חניטה שלה
מה שאני רואה זה קבוצה ענקית של נשים דבוקות לציון מכוסה בפרוכת...
אז נכון שאני יודעת שזה זכות גדולה להתפלל ולבקש שתפעל עלי שם במרומים...
אך עדיין זלא גורם לי להתרגש במיוחד...מלעשות
חח לא יודעת אם זה קשור לרקע שונה או לאופי שונה מה שבטוח שאני שונה ממך
יותר מרגש אותי נגיד ללכת לקבל ברכה מצדיק/ אדמו"ר שאני רואה...
(אף פעם זלא קרה אך אם היה קורה ברור שזה היה מרגש מאד מבחינתי
...
גם אם זה צדיק לא חבדי, דמיין לך את הרב קנייבסקי למשל מברך אותי, זה בהחלט מרגש
או האדמו"ר מגור, הוא נראה קדוש כזה
אם הוא בכלל מסכים לקבל בחורות
)
אגב, גם בעולם השיווק והפרסום מבינים שיש כל מיני סוגי אנשים, יש אנשים חזותיים,יש אנשים שמיעתיים ויש תחושתיים ועוד...
וכדי לשכנע את כולם לרכוש הם משתדלים לפנות לכל סוגי האנשים
אך מבינים לגמרי שמה שמרגש את אלמוני לא מרגש את פלמוני
גם כשירדו לוחות הברית, זה הגיע עם רעש וחזיונות מרגשים עד שכמעט פרחה נשמתינו
כך גם בבית המקדש, קיבלו את העולים לרגל עם מוזיקה מרגשת של הלווים, העם צפה בקורבנות ובאש היורדת מן השמיים...
וזה בטוח ריגש
אך לא ציפו שנתרגש רק מהאמונה והדמיון
...
כך שבהחלט זכות הצדיק יכולה להגן עלינו אם נלך להתפלל אצלו וזה אכן זכות גדולה להתפלל בציונם.
וכך גם בשריד בית מקדשנו.
אך יש אנשים שמתרגשים יותר מצדיקים חיים ומחזיונות רוחניים שרואים...
ואם כבר להשתפך בתפילה רגשית?
אז מרגש אותי יותר להשתפך באיזה מקום פסטורלי ושקט מול אגם עם ברבורים...לצלילי חליל
עם ספר תהילים קטן, כשאני יושבת על דשא רך ונשענת על עץ עבות ומביטה אל שמים תכולים...
ואולי אוסיף לתמונה איזה כבשה קטנה לצידי...
נשלח מהאנדרואיד שלי
...
...
...
...
