ה"דיקטטור" החליט לוותר על סמכותו ולקיים פריימריז חדשים לראשות הרשימה....

אפשר לחשוב שמדובר בליכוד, או בהסתדרות.
יש שם מלא ג'ובים ותקציבים ועמדות שליטה.
שם באמת, אם תתנו את כל הסמכויות ליו"ר - זה ייצור דיקטטורה.

חברות וחברי זהות היקרים

את המשבר שנוצר במפלגתנו נפתור באמצעות הצבעה דמוקרטית של כלל חבריה.

לאור המשבר שפרץ במפלגתנו, ולאחר ניסיון כנה ומאמצים רבים להגיע לפשרה, החלטתי כי המשך קיום המפלגה והיכולת להגשים את חזונה, מחייב אותי לשוב ולאשרר את סמכותי כיו"ר ולהעמיד עצמי שוב לבחירת כלל מתפקדי המפלגה, תוך שאני מבקש מהגוף העליון של המפלגה – כלומר מכלל חבריה – להפקיד בידי את תפקיד יו"ר המפלגה יחד עם הסמכות לקבוע רק בבחירות הקרובות ומפאת קוצר הזמן, את הרכב רשימת מועמדי המפלגה לכנסת ה- 22, על פי שיקול דעתי הבלעדי.
בימים הקרובים תתקיים הצבעה אלקטרונית בקרב כלל מתפקדי המפלגה. כל חבר ללא יוצא מן הכלל, יוכל להציע את מועמדותו, לבחור ולהיבחר. תקנון הבחירות יישלח היום במייל אל כל המתפקדים ויפורסם באתר המפלגה.
מודגש כי ההצבעה, תיתן בידי היו"ר הנבחר את מלוא הסמכות לקבוע הפעם, בבחירות הקרובות בלבד, על פי שיקול דעתו הבלעדי, את כלל הרשימה לכנסת ה- 22.

רקע:
משהוקמה מפלגת זהות, הגיתי ויזמתי בעצמי את רעיון הפריימריז הפתוחים. המחשבה על כך תאמה את תפיסת החירות ומתן מירב הסמכויות לאזרח, שבה אני דוגל ומאמין עד עמקי נשמתי.
מעולם לא הקים אדם בישראל מפלגה המבוססת בעיקר על המוניטין שלו, ובמקום לשמור בידיו את מלוא הסמכות והכח, מסר את רובו בידי הציבור הרחב. לא ליברמן, לא כחלון, לא לפיד, לא דרעי, לא בנט – איש לא העלה מעולם על דעתו מן מהלך "מוזר" שכזה. אנחנו בזהות עשינו זאת – לקחנו מפלגה שזה עתה קמה וכבר בצעדיה הראשונים מבצעת מהלך מרשים של פריימריז ופריימריז פתוחים.
אולם למהלך שכזה כשהוא מבוצע אצל מפלגה צעירה יש גם חולשות. מספר המתפקדים הקטן בתחילת הדרך מאפשר השתלטות עוינת. הרשימה שתיבחר עשויה שלא להיות מאוזנת (רק דתיים או להיפך) ולשדר מסר הפוך, ואולי נרצה לצרף ברגע האחרון דמות ציבורית מוכרת שתמשוך קולות, או דמות העשויה לסייע למפלגה מכל סיבה אחרת. לכן החלטנו על שיטה המשאירה בידי היו"ר כ- 25% מן המקומות ומעבירה לבחירת הציבור הרחב את הכח לקבוע את הרכב הרשימה בכ- 75% המקומות הנותרים.
כך נבחרה רשימת זהות לכנסת ה 21.

בבחירות המפתיעות לכנסת ה 22 תכננתי להיכנס להליך מואץ של בחירת היו"ר ואחריו כל הליך הפריימריס לבחירת הרשימה לכנסת. התחלתי לדבר עם המועמדים ולהכינם לקראת המהלך – הספקתי לעשות זאת עם שלושת המועמדים הראשונים ברשימה.

אלא שאז הודיע לנו חברת evote שביצעה עבורנו את ההצבעה, כי לא תוכל לבצע פריימריס פתוחים בקרב כלל אזרחי ישראל בפרק זמן כה קצר.

בצר לי נאלצתי לוותר על הפריימריז. פניתי לוועד המנהל וביקשתיו להשאיר את תוצאות הפריימריז הקודמים - על כנם ולחזור ולאשרר את סמכות היו"ר לשריין מועמדים נוספים - כפי ראות עיניו על פי התקנון - בדיוק כמו בבחירות הקודמות.
החלטתי לוותר על המשבצת שיועדה לשריון היו"ר במקום השני ולהציב בה את גלעד אלפר, במקום השלישי להציב את שותפי להקמת זהות, מנכ"ל המפלגה שי מלכה ולאחריו את יתרת הרשימה ללא שינוי. כתוצאה מן השינוי, חלק מן המועמדים קודמו מקום אחד ברשימה וחלק נותרו במקומם ללא שינוי. איש לא נדחק לאחור. בחירתי בשי נועדה לחזק את יכולת הסיעה בכנסת. הרגשתי כי במאבקים הקשים העתידים להיות לנו בתוך הכנסת, ניסיונו הפוליטי של שי ויכולותיו הניהוליות המוכחות, יואילו מאוד לתפקוד הסיעה.

שניים מן המועמדים ערערו על הלגיטימיות של החלטתי זאת. קודם שפנו אלי, יצרו חזית משותפת ולמעשה יצרו מצב שבו על מנת לקבל את שיתוף הפעולה של מועמדים לכנסת, אני צריך לחזור בי מהחלטתי.
מכאן ואילך התדרדרו העניינים במהירות עד למצב שבו שותקה המפלגה לחלוטין.

שי מלכה, האיש המסור שכל הקמת המפלגה והאחריות לקיומה מונח על כתפיו, פנה אלי וביקש להסירו מן הרשימה בכדי להשכין שלום ולהשיב את המפלגה אל דרך המלך.

במוצ"ש פניתי באופן פומבי אל שני המועמדים וביקשתים לבוא אל ביתי ולסיים את הפרשה עוד באותו לילה.
ישבתי עם אחד מהם ועם מספר פעילים מרכזיים שהגיעו במקביל, והצעתי הצעה שחשבתי כי לא ניתן יהיה לסרב לה – הצעתי שאקבל את הצעת שי ואאפשר לו לצאת מהרשימה ולשריין במקומו אדם אחר שיהיה מקובל עליהם ולהותיר את שאר הרשימה ללא שינוי. התניתי את הצעתי בדבר אחד בלבד – התנצלות פומבית בפני שי על כל שפך הדם הנורא שנגרם לו.
חשבתי שהצעה כה נדיבה שבה אני נכנע לדרישותיהם, מוותר למעשה על הסמכות שהותרתי בידי וכל שאני מבקש מהם הוא לשמור על שמו הטוב של האיש שהקריב יותר מכל אדם למען קיום המפלגה – חשבתי שהצעה כזו תתקבל מיידית ועוד באותו ערב נתחבק ונסיים את הפרשה.

עד אור הבוקר נמשך הוויכוח עם השניים ולמעשה עד שעות הצהריים של היום. כשטרם קיבלתי תשובה, החלטתי לפנות ישירות אליכם המתפקדים.
המציאות שהתבהרה לי היא כי ללא צעד מנהיגותי לא תהיה תקומה למפלגה. אמנם מאוחר יותר הסכימו השניים לחתום על מסמך הפשרה שהצעתי במוצ"ש אולם מבחינתי הזמן לכך חלף. הרצון הטוב והכן שהחל במתן חופש בחירה גדול ככל האפשר, נוצל לרעה על ידי שניים מן המועמדים והביא לשיתוק במפלגה ולאובדן הסמכות של היו"ר ושל המנכ"ל. כך אי אפשר להנהיג, כך אי אפשר לנהל – לא מפלגה ולא שום תאגיד שהוא.

מיד לאחר הבחירות נסיים את בניית מוסדות המפלגה (מהלך שהחלנו בו לאחר הבחירות האחרונות) ונחזור לקיים בחירות על פי שיטת הפריימריס הקודמת.

חברות וחברים יקרים. אנו נמצאים במשבר לא פשוט. שאני מאמין שנבשיל ונצא ממנו מחוזקים ומנוסים יותר.
פניה דמוקרטית ומכובדת אל כלל המתפקדים אמורה להתקבל בברכה ובשמחה אצל כל מי שרוממות הדמוקרטיה בפיו.
אני מבקש מכם לשוב ולתת בי את אמונכם, לבחור בי כיו"ר המפלגה תוך מתן מלוא הסמכות לקבוע את הרכב הרשימה על פי שיקול דעתי הבלעדי.

לזהות ולחירות
ולתיקון עולם במלכות ש-די

משה פייגלין