בקלפי מספר 64 בבני ברק היו בבחירות האחרונות 97% הצבעה: נתון חריג אף ביחס לאחוז ההצבעה בחברה החרדית, שהוא גבוה במיוחד. אך מבט בפרוטוקול הקלפי מגלה נתון נוסף המעורר שאלות: שמו של נציג המפלגות הערביות בל"ד-רע"ם, שרצו יחד תחת האותיות "דעם", הוא אברהם מרדכי ספרנוביץ – חסיד גור תושב בני ברק. בטמרה התגלתה תמונת הראי לבני ברק: בקלפי מספר 3 בעיר ישב מוחמד דיאב כנציג של מפלגת יהדות התורה – המורכבת מחיבור של אגודת ישראל ודגל התורה – ומיוצגת באות ג'.

אין מדובר בצירוף מקרים, או בקלפיות בודדות בלבד: תחקיר "הארץ" שבחן אלפי פרוטוקולים של הקלפיות בבחירות האחרונות מגלה כי בלפחות 130 קלפיות ישבו חרדים בערים חרדיות כנציגי מפלגות ערביות, ובערים ערביות ישבו ערבים כנציגים של יהדות התורה. הנתונים הללו חושפים "דיל" בין מפלגת יהדות התורה למפלגות הערביות, שמחליפות בין נציגיהן באופן לא רשמי ומבלי להודיע לוועדת הבחירות המרכזית. החילופים מובילים לכך שהמפלגות מגדילות את כוחן בקלפיות שחשובות להן - באופן שמנוגד לחוק הבחירות, ועשוי להיות מנוצל לזיופים ולהטיות. בחלק מהקלפיות שבהן גילה "הארץ" שני נציגים מאותה מפלגה דיווחו מזכירי הקלפי על אירועים חריגים או התגלו אחוזי הצבעה גבוהים במיוחד. מיעוט מהם נחקר או נבדק על ידי ועדת הבחירות.

עיקרי התחקיר
■ תחקיר "הארץ" חושף "דיל" בין יהדות התורה למפלגות הערביות, שמחליפות ביניהן נציגים בקלפי
■ בעשרות קלפיות יצרו ההחלפות קלפיות מוטות שבהן היו שני נציגים ליהדות התורה או שני נציגים למפלגות הערביות
■ קלפיות לא מאוזנות עשויות להוות פתח להונאת בחירות או זיופים
■ בחלק מהקלפיות שהתגלה בהן כפל נציגים דיווחו מזכירי הקלפי על אירועים חריגים, או שנרשמו בהן אחוזי הצבעה חריגים
■ קלפיות מוטות מהוות הפרה של חוק הבחירות, שלפיו אסור שבהרכב ועדת הקלפי יהיה ייצוג ליותר מנציג אחד לסיעה 
■ גורמים ביהדות התורה וברשימה המשותפת הודו שהדיל קיים

לפי חוק הבחירות, הרכב ועדת הקלפי כולל מזכיר ועדה "מקצועי וא-פוליטי", הממונה על ידי ועדת הבחירות המרכזית, ועוד שלושה חברים שהם נציגים מטעם מפלגות הכנסת היוצאת. כדי לשמור על טוהר הבחירות, ועדת הבחירות ממנה את חברי ועדת הקלפי באופן מאוזן, ובכל מקרה אסור שישבו באותה הקלפי שני נציגים מאותה המפלגה. ואולם, ניתוח אלפי הפרוטוקולים שמתעדים את מהלך ההצבעה בכל קלפי ושיחות עם עשרות נציגים ומשקיפים בקלפיות הבעייתיות גילו שלא כך היה המצב.

ביותר ממחצית הקלפיות שבהן היו חילופים של חרדים וערבים, נוצר הרכב ועדת קלפי שבו ישבו שני נציגים מאותה המפלגה: האחד ישב תחת האות ג' כנציג של יהדות התורה, והשני שהוחלף ישב תחת האותיות דעם – אף שאינו בפועל נציג של המפלגות הערביות. כך היה גם ביישובים הערביים. כל נציג התייצב בקלפי עם כתב מינוי רשמי מטעם המפלגה השנייה, על טופס רשמי של ועדת הבחירות. בכך, פגמו ההחלפות במנגנון הפיקוח על טוהר הבחירות על ידי הפרת האיזון הנדרש בהרכב הוועדה, והיוו פתח להונאת בחירות והטיית תוצאות.

דרך נוספת להגדיל את כוחן היחסי של המפלגות בקלפי היא על ידי מינוי משקיפים. לפי ועדת הבחירות המרכזית, רק מפלגה שאין לה ייצוג בהרכב ועדת הקלפי יכולה למנות בה משקיף מטעמה. ואולם, בתחקיר התגלה כי בכמה קלפיות שבהן היה נציג חרדי מטעם ג', נוסף לקלפי משקיף חרדי מטעם דעם. וכך גם בכמה קלפיות ביישובים ערביים, שבהן בנוסף לנציג ערבי מטעם דעם ישב משקיף ערבי מטעם יהדות התורה. החשדות להחלפות ולנציגים הכפולים עלו בדו"ח שפרסמו "משמר הבחירות האזרחי" ו"אנו" – מתנדבים אשר בחנו את פרוטוקולי הקלפיות.

"כולם מכירים את השיטה"
דוגמה לכפילות כזו ניתן למצוא בעיר החרדית אלעד. ב-23 מתוך 32 הקלפיות שהיו בעיר בבחירות האחרונות ישבו נציגים של דעם, שלכולם שמות משפחה כמו קצבורג, פליגמן, שפוכר וגיטמן. ב-18 מהקלפיות האלה, המינוי של חרדים היווה כפילות – כאשר באותו הזמן ישבו במקביל לנציג היהודי מטעם דעם גם נציג או משקיף מטעם יהדות התורה. "חבר שלי סידר לי להיות בקלפי הזו כנציג דעם", אמר אחד מחברי הוועדה ל"הארץ". נציג אחר הוסיף: "כולם מכירים את השיטה. הערבים מחליפים עם החרדים. אי אפשר ללכת להיות חבר קלפי בכפר ערבי, זה מסוכן. פנו אליי, העברתי את מספר תעודת הזהות וקיבלתי את כתב המינוי מטעם מפלגה ערבית".

דיאב, שהיה רשום בפרוטוקול בקלפי בטמרה כנציג יהדות התורה, הסביר: "אני פעיל של מפלגת בל"ד. הייתי אמור להיות באיזו התנחלות איפשהו, והנציג של ג' אמור להיות אצלנו בטמרה. אז החלפנו בין המפלגות. אם היו נותנים לי ללכת להתנחלות לא הייתי הולך לשם ואז לא הייתי עובד בבחירות". הוא הוסיף שבכתב המינוי שלו כחבר ועדה הוא היה רשום כנציג של יהדות התורה: "כתב המינוי היה של ג', הצ'ק שקיבלתי בסוף מג', את הפרטים שלי נתתי לג'. זהו. מרגע שהחלפנו במקומות אז אני הייתי של ג'". כשנשאל אם בקלפי ייצג למעשה את בל"ד, אמר: "מרגע שנכנסתי לקלפי אני יו"ר הקלפי, אני לא פעיל של אף אחד".

נציג נוסף ביישוב ערבי סיפר ל"הארץ" על דפוס פעולה דומה: "בהתחלה חיפשתי עבודה עם מפלגות שמאל, אבל בסוף נאלצתי לעבוד בכפר ביום הבחירות. פניתי לחבר המקושר עם כמה מפלגות ערביות – הוא סגר עם בל"ד. ביום הבחירות בבוקר מסרו לי את המינוי המאושר. אז גיליתי שזה כתב מינוי של ג'. התקשרתי לבל"ד והם אמרו לי שזה לא משנה, אז לא התעניינתי יותר מדי". עם זאת, הוא מספר, אחרי 40 יום אמור היה לקבל את התשלום – אך זה לא הגיע. "התקשרתי לבל"ד ואמרו לי שיש עיכובים. כשהתקשרתי שוב, מישהו מבל"ד הסביר לי הכל. הוא אמר שיש קשר ביניהם לבין המפלגות החרדיות, לוקחים עובדים אחד מהשני, ושעכשיו המפלגות החרדיות עיכבו את הכסף. מי שנתן את הצ'ק בסוף זה מישהו מבל"ד, אבל הצ'ק היה מטעם ג'".

מוחמד סועאד מכמאנה, שישב בקלפי בכפר מטעם יהדות התורה, אמר ל"הארץ" שהוא אינו קשור למפלגה בכלל. הוא אמר כי פנו אליו מבל"ד לעבוד בבחירות, והוא אינו יודע למה שיבצו אותו לעבוד מטעם יהדות התורה.

אברהם מרדכי ספרנוביץ, שישב בקלפי בבני ברק מטעם בל"ד-רע"ם, אמר כי אין לו קשר למפלגות הערביות, אך לא הכחיש כי שעבד מטעמן, ואמר כי עשה זאת כדי להרוויח כסף בבחירות.

משקיפה ביישוב ערבי, ששמה הופיע בפרוטוקול לצד האות ג', כלל לא הבינה את שאלת "הארץ" אם היא נציגת יהדות התורה. "מה זאת אומרת, עבדתי בשביל בל"ד וקיבלתי כסף מבל"ד", אמרה.

קלפי נוספת שנמצאה כבעייתית היא קלפי מספר 8 בג'סר א-זרקא: לפי הפרוטוקול, בקלפי ישב נציג ערבי מטעם בל"ד-רע"ם (באותיות דעם) ונציג נוסף מטעם חד"ש-תע"ל (באותיות ום). לצדם, בקלפי נכחו שני משקיפים – שניהם ערבים תושבי ג'סר א-זרקא – האחד נציג מטעם ש"ס, והשני מטעם יהדות התורה. אם המשקיפים הללו אינם באמת נציגים של ש"ס ויהדות התורה, מדובר בכפילות אסורה. בנוסף למשקיפים הכפולים, בקלפי הזו נרשם גם אחוז הצבעה חריג – 69% הצבעה, לעומת שאר הקלפיות ביישוב שבהן לא עלה אחוז ההצבעה מעל 20%. הקלפי הזו אינה נמצאת בחקירת משטרה, אולם אחוזי ההצבעה החריגים מעוררים שאלות.

מחליפים רשימות
החלפות הללו בין הערבים לחרדים מתקיימות שלא כחלק ממנגנון ההחלפות הרשמיות בין המפלגות. כמה שבועות לפני הבחירות, מתאימה ועדת הבחירות המרכזית לכל קלפי שלוש מפלגות שיקבלו בה ייצוג – על פי מפתח גושי שקבעה הוועדה: ימין, שמאל, מרכז, ערבים וחרדים. זאת, כדי להבטיח שוועדות הקלפי יהיו מאוזנות מבחינה סיעתית וכך יהוו חסם לזיופים במערכת הבחירות. המפלגות יכולות לבקש באופן רשמי מהוועדה לשנות שיבוצים בקלפיות כדי לשבץ נציג בערים שבהן לא קיבלה ייצוג, כל עוד לא מופר האיזון הגושי. לאחר שהוועדה אישרה את כל החילופים, משבצות המפלגות את הנציגים שגייסו בקלפיות ברחבי הארץ.

ואולם, החילופים שנעשו בין בל"ד-רע"ם ויהדות התורה לא דווחו לוועדת הבחירות המרכזית. מהתחקיר עולה כי יהדות התורה ובל"ד-רע"ם החליפו ביניהן רשימות שמות של נציגים – והנפיקו זו לזו כתבי מינוי מטעמן. כך יוצא שעל הנייר לא בוצע שום שינוי בשיבוץ המאוזן לכאורה של ועדת הבחירות, אולם בפועל האנשים שמאיישים את הקלפיות הוחלפו – אנשי יהדות התורה הגיעו לקלפיות עם כתב מינוי רשמי שם דעם, ואנשי בל"ד–רע"ם הגיעו לקלפי עם כתב מינוי רשמי של יהדות התורה.

"אנחנו מרכזים את מספרי תעודות הזהות של האנשים שלנו ומעבירים לחדש, תע"ל ורע"מ והם מוציאים להם כתבי מינוי, וזה עובד ככה גם הפוך", אמר ל"הארץ" בכיר ביהדות התורה. "אנחנו צריכים אנשים בקלפיות שלנו שידווחו מי מגיע ומי לא מגיע. אין לי עניין לשלוח בחור חרדי ללב אום אל פחם". לדבריו, במסגרת הדיל, המפלגות הערביות מבקשות מקומות ביישובים חרדים, כדי שיוכלו לתת אותם בתמורה למקומות ביישובים ערביים.

קבוצת "משמר הבחירות האזרחי" בסיוע "אנו" בחנו בחודשים האחרונים את כל הפרוטוקולים מהקלפיות בבחירות האחרונות והקלידו מחדש את נתוני ההצבעה. מהבדיקה שלהם עלה חשד כי יש החלפות לא מדווחות בין נציגי יהדות התורה והמפלגות הערביות. תחקיר "הארץ" מאשר את החשדות, ושיחות עם נציגים מהמפלגות העלו שהדיל הזה התקיים בלפחות ארבע מערכות הבחירות האחרונות.

בכיר ברשימה המשותפת אמר כי צר לו מאוד על החילופים, וכי ברשימה מבינים כי מדובר בטעות שיצרה מצב שבו רבות מהקלפיות במגזר החרדי פועלות ללא פיקוח של האופוזיציה ועם ייצוג כפול לאנשי יהדות התורה.

גורמים בוועדת הבחירות שעמם שוחח "הארץ" לא פוסלים כי חילופים כאלה קורים בפועל, אך טוענים כי מדובר בתופעה שולית. "ביום הבחירות עובדים מאה אלף איש. אני מכיר רק את 11 אלף מזכירי הקלפי, וגם אותם ראיינו רבע שעה לפני שקיבלו את התפקיד", אמר גורם בוועדה. "אנחנו מסתמכים, במידה רבה, על נציגי המפלגות בקלפיות. האחריות והאינטרס לחשיפת אי-הסדרים היא גם עליהם".

אף שבוועדת הבחירות מסתמכים על כך שנציגי המפלגות היריבות בכל קלפי יתריעו לוועדה על מקרים חריגים – כמו למשל אדם חרדי שמגיע כנציג בל"ד – בפועל הדבר לא קורה. יתרה מכך, בידיה של ועדת הבחירות היה כל המידע כדי לזהות את הדיל. שהרי, מינויים של יושבי ראש הקלפי עובר דרכה, וכן היתה יכולה לזהות כי בסדרה של קלפיות אמורים לשבת נציגים ערבים מטעם יהדות התורה ונציגים חרדים מטעם מפלגות חרדיות. חקירות המשטרה אשר נפתחו בנוגע לחריגות בכמה קלפיות ברחבי הארץ אינן נוגעות לחילופים של נציגים באופן שפוגע באיזון הוועדה.

משמר הבחירות האזרחי הוקם ביוזמת קבוצה של פעילים חברתיים מתנדבים, בעקבות ריבוי טענות בדבר זיופים בבחירות ונוכח הדו"ח החמור שפרסם מבקר המדינה בנושא זה. המיזם נעזר בשורה של ארגונים חברתיים, בהם: אנו - עושים שינוי, הברית הישראלית, התנועה לאיכות השלטון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הסדנה לידע ציבורי והתנועה לטוהר המידות. לקראת הבחירות, ביום הבחירות ובימים שאחריו פעלו במיזם מאות מתנדבים: בקרים, קלדנים וכן אנשי הייטק שבנו אפליקציות ייעודיות לבקרת התוצאות ומידענים לבחינתם. בימים אלה עוסקים במשמר בגיוס מתנדבים לבחירות הקרובות, כשהפעם הכוונה היא להפעיל אלפי פעילים שיעשו שימוש באפליקציות, ששוכללו ושופרו לפי לקחי הבחירות האחרונות.

"ככל שהפרקטיקה מתקיימת, היא מעלה קשיים"
מוועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה: "בבסיס שיטת הבחירות בישראל נקבע כי כחברי ועדות הקלפי יכהנו נציגי סיעות הכנסת ותפקידם לפקח על הבחירות במקום הקלפי, ולשמור על טוהר הבחירות, מטעם סיעות הכנסת. כל סיעה מגייסת את הנציגים מטעמה ורשאית למנות כל אדם כנציגה. לוועדת הבחירות אין כל סמכות או אפשרות להתערב במינויים. יצוין, כי בעבר הועלו הצעות למנות כחברי ועדות הקלפי נציגים מטעם ועדת הבחירות בלבד, אך הצעות החקיקה בנושא נדחו.

"הפרקטיקה המוזכרת לא אושרה ע"י הוועדה, וככל שהיא מתקיימת, היא מעלה קשיים לא מבוטלים. למרות שלוועדת הבחירות המרכזית, אין סמכות או יכולת להתערב במינויים, בכוונת הוועדה לפנות לבאי כח הסיעות ולהדגיש בפניהם את הוראות החוק והחשיבות להימנע ממינוי מי שאינו נציג הסיעה, תוך הדגשת חשיבות השמירה על טוהר הבחירות".

מהרשימה המשותפת נמסר בתגובה: "מפלגות הרשימה המשותפת פועלות בהתאם לנהלי ועדת הבחירות המרכזית בהצבת משקיפים בקלפיות והעסקת המשקיפים נעשית בהתאם למיקומם הגיאוגרפי".

מיהדות התורה נמסר בתגובה: "יהדות התורה פעלה ופועלת על פי החוק ובהתאם לכללי המינהל התקין".

סייע בהכנת הכתבה: ג'קי חורי

https://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium.highlight-1.7681914