ושוב הסימפוזיונים המטופשים חוזרים
כבר שנים אני כותב כאן על זה, ולצערי התופעה הזו עדיין לא פשה מהעולם.
מי זה הראש ישיבה החכם שנותן לבחורים שלו לצפות בטיפוסים כמו הלברטל או אבידן ודומיהם? למה זה טוב? האם יש בזה תועלת? אין דוברים אחרים יותר טובים להשמיע לבחורים. מה המסר שאתם מביאים לבחורים?
פעם עמית סגל אמר שמי שרוצה להיות בפוליטיקה הוא סוג מסוים של חולה נפש. אין דרך אחרת להסביר את זה. בפרט אצל החרדים שזה בדיעבד ממש להציל עשוק מיד עושקו. לוקחים אנשים שעסוקים כל היום ברפש וגועל נפש, שהרי אין דרך אחרת להסביר ולהגדיר את הפוליטיקה הישראלית, ושמים אותם לפני בחורי ישיבה בני תורה. ומה יוצא מזה? שום דבר טוב. ויכוחים וצעקות, השמצות ושנאות בפרצוף של הבחורים.
לתפארת ראשי הישיבה האידיוטים. כן, בעיניי, ראש ישיבה שנותן שבקעמפ של ישיבתו יהיה כדבר הזה הוא אידיוט גמור ובוודאי לא מחנך. מעניין לשאול את גדולי הדור שכתבו במכתב שלשום שבין הזמנים נועד לצבירת כוחות ולא לפריקת עול, איך הם מכנים סימפוזיונים מטופשים אלו - פריקת עול או צבירת כוחות?
|
|