מתוך ראיון שהתפרסם בעיתון מוסף שבת קודש פרשת טבת על מרן הרב שטיינמן זצוק"ל.
גם בלימוד תורת הנסתר לא הניח ידו, אם כי עשה זאת בהצנע. הכרנו כבר את תנועת היד הזריזה שלו, כאשר הרבנית פתחה את דלת הבית, והוא נצפה מטמין כלאחר יד ספר מסויים בארון. היה זה ספר הזוהר הקדוש, שאכן כרכיו מונחים בארונו הפרטי בלויים מרוב שימוש… כך גם ידענו על עיונו הרב בספרי יסוד בקבלה, כמו הספה"ק 'שערי אורה' להגר"י גיקאטיליא ועוד כהנה, וכאשר דיבר פעם על הספה"ק 'פרי עץ חיים' למהר"ח וויטאל שנמצא אצל רבינו, הגיב בביטול: "ס'איז גוט אז דער ספר זאל זיין און שטוב" (טוב שיהיה הספר הזה בבית), כאילו אין לו בו יד ושם…
ובהקשר לכך, אירע מעשה מעניין אחרי שאמר על ספר זה ש"טוב שישנו בבית": לקחתי זאת לפי תומי, וכשראיתי אותו בחנות קניתיהו, ומיהרתי לשיעור כשהספר בידי. כשנכנסתי שאלני רבינו: "מה זה?". אמרתי לו "פרי עץ חיים". שאלני: "למה אתה צריך את זה?", ואמרתי: "הרי ראש הישיבה אמר שטוב שיהיה בבית!". מיד שאלני: "כמה עלה לך?", וכשעניתי הסכום, הוציא את הכסף מכיסו, וביקש שאמכור לו את הספר (כנראה היה אכפת לו שהוצאתי כסף בגלל שאמר…), ואחרי זה כדי לפייסני אמר לי: "בא נלמד קצת בספר", ולמדנו כמה שורות כרבע שעה, יסודות בקבלה מיוחדים, שלא חלמנו עליהם, ואחרי רבע שעה אמר: "נו יוצא געווען- יצאנו ידי חובה".
(בהקשר לכך, הוסיף מקורבו הרב ישראל פרידמן הי"ו: "באחד הלילות הוצרכו להעביר שידור וידאו לארה"ב במסגרת 'לב לאחים', היו מעבירים השידור לעמק האלה עם צלחת לווין מבחוץ, דרך בי-טי וושינגטון, שהעביר זאת לתוככי האולם בלייקווד, וראש הישיבה השאיר דלת פתוחה שאוכל להכין הכבלים ולסדר זאת. לפתע אני פותח הדלת ומבחין במרן זצוק"ל שמסתובב בחדרו, ופניו אינן אותן פנים, והמאור שלו אינו אותו מאור, פאותיו היו פזורות ולא ראיתי מראה כזה בחיי. זו הייתה הפעם היחידה שראיתיו כפני אריה, ביקשתי מהצלם שהיה במקום שיכוון המצלמה שקט, ויצלם את המראה עם הספר שבו לומד, וזה היה אותו הספר שלמד אז בתורת הקבלה).
אך הוא הסתיר זאת תמיד באומרו, שמה שקוראים לה 'תורת הנסתר', לא רק כי זה נסתר מאיתנו, אלא שכל עיסוקה חייב להיות בנסתר. פעם התבטא, שמרן הגרי"ש אלישיב בקי בעניינים הגדולים הללו של הקבלה, ושאלתי מהיכן הראש ישיבה יודע זאת, ועשה פעולת ביטול עם היד והעביר השיחה. ופעם הגיע אדם עם ספר שקיבל מתנה ממרן הגרי"ש זצוק"ל, והיו בו הערות רבות בקבלה, ונוכחתי איך ראש הישיבה דן בכל פרט שנכתב שם, והיה נראה זקן ורגיל בו, ואולי משם ידע מרן אודות רעו, מרן הגרי"ש זצוק"ל.
