חרדים בארה"ב: "תיירים מתייחסים אלינו כמו מיצג בגן חיות"

עדות טריה: היום בבני ברק, בעלז פינת ירושלים, חבורת צלמי קולנוע + ניצבים ועשרות משתתפים בסרט, אף אחד לא אומר מילה (קידוש ה' עלאק...) מישהו אחד, עם גב יהודי מעיר ומבהיר, שאנחנו לא גן חיות, וכבר מתנפל עליו חרדי עכשוי, קל דית ויפה נפש וגוער בו. וזאת במקום להטיס מהשטח את אותה חבורת הזבל, שבאה לתעד את חיינו. פיכס.

עדות שניה: בני ברקף היום, חבורה של כשלושים צעירים וצעירות, מטיילים משוטטים, מצחקקים ומחובקים, מביטים בסקרנות בחיות על שתים שבשמורת הטבע ששמה בני ברק, בקפוטות ובמגבעות רחבות התיתורא, ובשערות המששתלשלות להם מאחורי או מלפני האוזן, איזה יופי, חלק מצלמים , מתעדים את הרגעים הנחמדים, אחלה של סיור באפריקה, אמנם בלי דיוטי פרי, אבל גם בלי לשלם על כרטיס טיסה, חוויה אורינטלית, איך נקרא לזה, פיכס...

ועדות שלישית, הפעם של קידוש השם - סיפר לי רבה' בחיידר בני ברקי, שהורה בעל תודעה יהודית וגאוה יהודית עמוקה הגיע לביתו  בביום הפורים, כשבאותה שעה ילדי הכיתה שהו במעונו של המלמד, שרים בכלל ליבם שירי פורים.         והנה מתחת לבית עומדים חבורת צלמים חובבים, שעשו סיור תמונןת בעיר, (עוד תופעה חולנית של צלמים חובבבבבים שבאים להשאיר מאתנו תמונות, לשלב שאחרי הגירוש לים בחסות לפיד, ליברמן ושאר זוללי החרדים) הצלמים נעמדו בחוץ לקול השירה, וחיכו לרגע בו יוכלו לתעד, ההורה ניגש לחבורה הקשישים המצלמים, ואמר "בואו חברה, רוצים לעלות" הללו הביטו בחשש ביצור (שדיבר עברית!!!) אך חיוכו המס את הקרח, הוא רץ לבית, הסה את הילדים ואמר: ילדים האנשים הללו לא ראו בית יהודי ולא פורים יהודי, נעשה את המיטב שבידינו, כדי להאיר להם את החושך שיש להם בלב"   - הילדים, ילדי חיידר צדיקים, נענו, וכשנכנסה הקבוצה הם  עמדו נפעמים למראה של השירה, ושמחת הפורים, הם אפילו כובדו בכוס שתיה (המדריך הספרדי עוד ידע לברך, השאר כמעט שברו את הפלטות בשינים...)  - ומספר לי הרבה', "כשהם יצאו, נשמעה השיחב יניהם "וואי איזו שמחה אמיתית, לא ייאומן שכך נערים שמחים" לפתע הם ראו שההורה שהעלה אותם נמצא לידם, "תגיד" הם שאלו בעינים מקנאות, "מה זו השמחוה הזו, היא כל כך אמיתית?, "נכון" השיב האבא, "רק שהחינוך והשמחה הם לא מתחילים ונגצמרים בפורים, אלא ממשיכים ונבנים לאורך כל השנה"

זה, קידוש השם, זה, ולא הסיורים המיותרים שנזכרים לעיל!

כשאין מה לענות לא מגיבים יותר...

ולעצם הודעתך זו הרי מתקיים בה בהידור "את אשר שנאת אהבתי ואשר אהבתי שנאת",

שכן טיעונים למדניים, ציטוטים של גמרות מפורשות, ומחאה בזלזול המחפיר בכבוד היהודי האמיתי, זוכה בעטך לתגובה  "שפה מזלזלת", ו"חילול השם"

ביקורים של חייבי כרת ומחללי שבת לבושי שחץ, שמתענגים על הביקור הפלוקלוריסטי והקולינרי בכלובי החרדים, זה "קידוש השם".


אכן מן הראוי שלא תגיב,

ועוד המלצה קטנה אישית, בעקבות הודעתך האחרונה, שריח של עלבון התמר ממנה, המלצה ממרומי הגיל

מאחר וכולנו כאן רק "ניקים" אין כאן זלזול בכבודך האישי, שיתכן כי הוא רב ועצום, הרי לעולם לא אדע מי אתה, ואין לי ענין לדעת, ההתנצחות היא סביב דעות, לפעמים ההתנצחות חריפה, מומלץ לא להתמזג עם הניק הוירטואלי עד כדי העלבות אישית, זה לא מתאים, לא בוגר, וגם לא נכון, כי אישית מעולם איש לא יכל לפגוע בך בפחטפורמה זו, כי אין כאן מישהו "אישי", אין מקום להעלב, או להתפייס, הרי תיאורטית יתכן ואנחנו אחים, שכנים, ידידים או סתם כך מתפללים באותו מנין, ומאד מעריכים אישית זה את זה...

קאפיש?

למען כבודך, אל תראה את מידת "למדנותך"  בחינת גם אויל מחריש וכו'. איפה כתוב כאן כבוד הבריות? מה אתה מקשקש וחוזר על דבריך לעיל, שיהיה ברור  לא יעזור  שתדגיש מילים ואתיות, לא נשתכנע שחבורות מחויבי הכרת הללו, שמביטים בי ובך כשפיהם מלא קישקע, זה קידוש השם...

רק נבין שלהבין פשט של סוגית גמרא בלי שוטנשטיין זה כבד עליך.

וכדי שלא יהיה מקום לטועים שמא אתה מדבר לענין, (הדברים לא נכתבים עבורך, זה בסדר, אין סיכוי שתבין)

קשקושים שמאפיינים את החשיבה הדלי"ת, כמו "יועצים לעניני חרדים", ויפי נפש, שאין להם מושג קידוש השם מהו.


היכולת לחיות בדמיונות ובהזיות ש"זהו קידוש השם" הוא אחד המאפיינים הקלאסיים של ההזויים ההדתלי"ם, שגישתם לחיים מחלחלת אצל חרדים "עכשויים", יפי נפש, ורפי אומץ וגאווה יהודית אמיתית.

שיהיה ברור, אין שום קידוש השם מסיורי חבורות זללנים מזקינים, שבזים לנו ולאורח חיינו, במקרה הטוב מסכימים, תודה רבה, להודות שאנחנו בני אדם ולא חיות, זה לא קידוש השם זה לא מקרב אותם ליהדות זה גורנישט, (זה אפילו לא שווה אלקטוראלית)

כתבתי למעלה, רוצים לקרב? יש המון דרכים, מי שעוסק בקירוב (ויש הרבה) יספר לכם על דרכים, קחו למשל אדם בשם הרב בני שחר, שהקים בית מדרש שנקרא "מדרש קפה" בפתח תקוה, ועושה בשקט מהפכה מטורפת אצל אלפי חילונים בשנה, מקרב אותם בצורה מדהימה, עושה קידוטש השם, הוא אחד מיני רבים שעושים זאת.

מאכילי הטיילנים הזקנים אשמאים, לא נכללים בקטגוריה זו, לא הם ולא טבחי מטבחי חנויות המזון שמתפרנסות בשפע מאותם ישראלי מלח הארץ, שלא חושבים פעמים ברכישת מעדני ה"שבת" קודש, בליל שישי (כאשר בשבת גופא עסוקים אותם "מקדשי שם שמים - התיירים המיותרים במלאכות של 'מחלליה מות יומת')

כמה אופייני לחשיבה הרפוסה, המאפינת את הדלי"ם והחרדים העכשוים, ששמעריצים את החילוניות, ומנסים להיות יפי נפש, לצטט את הגמרא הנ"ל על קידוש השם  בלי ללמוד את הסוגיה.

אמנם לא כאן המקום לדיונים הלכתיים, אבל כדי להשמיע לאוזני הטועים (אלו שרוצים לשמוע כמובן ולא שבויים ברעיונביצהם...)

הנה ציטוט (ברכות י"ט:) "המוצא כלאים בבגדו פושטן אפי' בשוק, מאי טעמט אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה', כל מקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב" - 

נעמיק קצת?

מדובר כאן על אדם שהולך בשוק, שוק זה מקום שהומה אנשים, למשל: רחוב הרב שך מול שטיסל בליל שישי, או רחוב ירושלים מול זהבה באותם שעות, או סתם כך באמצע רבי עקיבא בפתח מאפית ענק, זה שוק.

באמצע השוק הזה, הולך אדם מבוגר, זקן ארוך לו, כובע רחב תיתורא, חרדי קלאסי.

והנה אבוי הוא מוצא כלאים בבגדו,

חז"ל אומרים, שהו אחייב כעת לקרוע אותם, עליו לקרעם וללכת  ע ר ו ם  כפשוטו [כך נפסק בשו"ע יו"ד סי' שע"ב ס"א] באמצע השוק, אל מול האורחים מהרצליה רמת גן וכפרר שמריהו, שיש חשש שיאבדו את התיאבון נוכח המראה ה...

מה הם יגידו? איזה חילול השם זה? מה יגיד רעיונוביץ יפה הנפש למראה אותו אברך מכולל חזון איש, ססלונים, או מכסא רחמים, שמתהלך ברחובה של עיר בלי בגדים, או במקרה הטוב עעטוף ב"המבשר" שהעניק לו עובר אורח כדי לכסות את גופו, הלא הם יזעקו "חילול השם"

איזה בזיון כמה יבזו את החרדים המשונים, והמוזרים כלי התקשורת יחגגו, ויועצי הקופירייט של המפלגות החרדיול ימרטו את שער ראשם, אוי ווי זמיר.

מתברר שחז"ל חשבו בדיוק הפוך, מדוע, כי בגמרא כתוב שאם הוא ילך עם בגד הרי זה "חילול השם"  חז"ל  אמרו שהטעם שאסור לו להשאר בבגדיו, משום שכל מקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב, פירוש: שאם אינו פושט בגדיו ה"ז חילול ה', דזהו תוקפו של חילול ה' שעובר על ציווי ה' על איסור לבישת כלאים, ולהיפך אם פושט בגדיו בשוק כמה שהפישוט גדול יותר, ויש רואים יותר, ומבזים יותר, הרי זה קידוש ה' במדרגה מעולה יותר.

יש עו דעשרות דוגמאות לכך בגמרא עצמה, כאמור לא כאן המקום לדיון הלכתי, אבל להוציא מלב הטועים המדומינים והחיים בהזיות אלו שרפיסות הדת והדעת היא המאפיין המרכזי בהויתם הרוחנית.


עכשיו לכו תתחנפו לחבורות הזבל האומללים, מחויבי כרת מחללי שבת תינוקות שנשבו, או כאלה ששנו ופרשו, ותמליצו להם על הכבד הקצוץ הכי טוב בבני ברק...




 


 

תוקן על ידי דבר_תורה ב- 08/09/2019 18:56:01