אלה שמורות הטבע ואוצרות המורשת היהודית בבקעת הירדן שיסופחו לישראל, ואלה שלא
על פי תכנית הסיפוח שהציג אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו, השטח שיסופח לישראל יכלול מלבד קיבוצים, מושבים ושטחים חלקאיים גם כמה משמורות הטבע והגנים הלאומיים החשובים בארץ ישראל. בכל האתרים ניתן לבקר כבר היום, אך לחלקם נדרש תיאום עם צה"ל, או ששבילי הגישה אליהם מתאימים לרכב שטח בלבד, או שהם מוזנחים ומופקרים לוונדליסטים ולשודדי עתיקות. על פי התכנית, יסופחו מרבית שטחי המועצה האזורית מגילות ים המלח והמועצה האזורית ערבות הירדן (כל השטח ממזרח לכביש אלון). שטחים אלה כוללים את האתרים הבאים:
חופי צפון ים המלח - בהם חמישה חופים מוסדרים: חוף ביאנקיני, חוף מינרל, חוף נווה מדבר וחוף קלי"ה.
שמורת הטבע עינות צוקים (עין פשחה) - שמורת טבע בסמוך לים המלח עם מעיינות מים מליחים ובריכות שכשוך ורחצה. במקום נמצאו שרידי חווה חקלאית ומפעל להפקת בושם האפרסמון שנחרב במרד הגדול, נבנה ונחרב שוב במרד בר כוכבא.
קומראן - גן לאומי במדבר יהודה המזוהה עם כת האיסיים מימי הבית השני שהתבודדו במקום. במערות באזור התגלו מגילות ים המלח (הנקראות גם "המגילות הגנוזות" או "מגילות קומראן").
מבצר קיפרוס - אחד המבצרים שבנה המלך הורדוס במדבר יהודה והוא נקרא על שם אימו. המבצר שוכן מעל נחל פרת, על שרידיו של מבצר חשמונאי, והוא חרב במרד הגדול של היהודים ברומאים.
ארמונות החשמונאים והורדוס ביריחו - נמצאים במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת (ואדי קלט) בפאתי העיר יריחו. במקום זה בנו החשמונאים ולאחר מכן הורדוס את ארמונות החורף שלהם, והיום ניתן לראות שרידים לארמונות המפוארים, בריכות שחייה, בתי מרחץ, גני נוי ובוסתנים. הארמון הראשון נבנה בימי יוחנן הורקנוס הראשון בן שמעון החשמונאי ונכדו של מתתיהו הכהן. בית הכנסת של הארמון נבנה בימי מלכותה של שלומציון אלכסנדרה, אלכסנדר ינאי חצב בריכות שחיה, וממזרח לתל היו הארמונות התאומים, של הורקנוס השני ואריסטובולוס השני, ילדיהם של אלכסנדר ינאי ושלומציון אלכסנדרה. בנוסף, יש במקום שרידי שלושה ארמונות של הורדוס ומפגש אמות מים.
מעברות הירדן (קאסר אל-יהוד) - המקום שבו, על פי המסורת היהודית, חצו בני ישראל את נהר הירדן בכניסתם לארץ כנען. מול מקום זה, על הגדה המזרחית של נהר הירדן, נמצא אתר הטבילה בו הטביל על פי המסורת הנוצרית יוחנן המטביל את ישו ואת מאמיניו. עוד מקובל לזהות באתר את המקום בו נפרד אליהו מאלישע ועלה במרכבות האש השמיימה
סרטבה (אלכסנדריון) - מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה ברכס ההרים בדרום מזרח השומרון, מעל לבקעת הירדן. המבצר אלכסנדריון נבנה על ידי אלכסנדר ינאי ונקרא על שמו. בסביבת המבצר מערכת מרשימה של אמות מים ובורות אגירה.בימי הורדוס שימש המבצר ארמון חשוב. סרטבה מוזכרת כתחנה השנייה בשרשרת התחנות לבבל, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי בית המקדש השני: "ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם - אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש." (משנה, מסכת ראש השנה פרק ב', משנה ד)
ומי לא יסופח?
מבצר הורקניה - מבצר במדבר יהודה מתקופת החשמונאים והורדוס. המבצר הוקם, ככל הנראה, על ידי אלכסנדר ינאי או על ידי אביו יוחנן הורקנוס. בתקופת מלכותו של הורדוס הפך מבצר הורקניה לבית סוהר למתנגדיו, שם גם נקבר בנו הבכור אנטיפטרוס שהוצא להורג על ידי אביו לאחר שניסה להתנקש בחייו. על פי המפה שפרסם ראש הממשלה, האתר החשוב הזה יישאר מחוץ לשטח שיסופח לישראל מאחר שהוא נמצא ממערב לכביש הבוקע הדרומי.
בית הכנסת שלום על ישראל - בית כנסת עתיק ביריחו שהוקם במאה השביעית לספירה. לאחר חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993, שבמסגרתם נמסרה העיר יריחו לרשות הפלסטינית, ראש הממשלה דאז יצחק רבין החליט לתת לבית הכנסת "שלום על ישראל" מעמד מיוחד: האתר נשאר תחת שליטה ישראלית במסגרת הסכם קהיר שנחתם במאי 1994 והיתה אמורה להישאר גישה חופשית של ישראלים לאתר, דבר שלא קרה בפועל. על פי תכנית הסיפוח של נתניהו, העיר יריחו תישאר כולה בשליטה פלסטינית.
בית כנסת העתיק בנערן - ממוקם כ-5 ק"מ צפונית ליריחו, בין הכפר הפלסטיני נועימה ליישוב היהודי מבואות יריחו. בית הכנסת נבנה כנראה במאה ה-6, בימי יוסטיניאנוס הראשון או השני, ויש בו פסיפס מרהיב. בית הכנסת נמצא בשטח A שבין יריחו לכפר עוג'ה, שעל פי תכנית הסיפוח של נתניהו יישאר בשליטה פלסטינית.
להלן כמה מהמקומות מסומנים על גבי מפת תכנית הסיפוח:
