למה נתניהו לא ניצח

**טריגר: פוסט ארוך ומעצבן**
על איך נתניהו עובד כבר עשור בלהפסיד את הבחירות האלה
(מקיים פה הבטחה מהטויטר)

אם אתם מחפשים סיבות למה קרה לבנימין נתניהו בבחירות האלה הרי שהתשובה היא בנימין נתניהו. כמעט כל נקודה שעלתה לו במנדטים בבחירות הללו היא תוצאה של בחירה לא טובה שהוא עשה בעשור האחרון שלו כראש ממשלה.

בנימין נתניהו הוא שמרן באופן קיצוני. הוא חסיד של הסטטוס קוו ומוכן לשמור על שקט בכל מחיר. זה נכון לכל החזיתות. בנימין נתניהו מוכן לשלם בשביל שקט (עם הכסף שלנו כמובן). בשם העיקרון הזה הוא זנח כל הזדמנות לעשות במדינת ישראל את הרפורמות המבניות הנדרשות כדי להפוך אותנו לדמוקרטיה קפיטליסטית מערבית מתוקנת ובמקום זה הפך אותנו למדינת חסות של כל מני כנופיות מבפנים ומבחוץ. הוא לא יישם כמעט שום "מדיניות ימין" במובן ההוליסטי של המדינה לא רק מדיני-ביטחוני (שגם שם הוא לא ממש יישם) אלא גם ובעיקר חברתי-כלכלי.

השמאל, באם יעלה לשלטון כעת, ממשיך בדיוק מאותה נקודה שהפסיק לפני עשור. כאילו ביבי לא היה מעולם.

במובן זה הוא ממשיך את דרכו של בגין, שגם נמנע מלעשות את הנדרש אחרי שעלה לשלטון ב 77.

להלן עיקרי הדברים:

א. מערכת המשפט
נתניהו היה חומה בצורה בפני כל ניסיון לתקן את מערכת היחסים הדפוקה בין הרשות השופטת לרשויות האחרות ואת האקטיביזם המשפטי המשתולל. פיצול תפקיד היועמ"ש, יוזמות ההתגברות למיניהן וכו'. למה? כי הוא פחד מהם. והם הריחו את הפחד שלו והסתערו. הוא נלחם כדי למנות את פרקליט המדינה הנוכחי שי ניצן למרות התנגדות עזה של הימין. אותו שי ניצן שבהמשך הכריז עליו מלחמה משפטית-תקשורתית מטונפת ששיאה עדיין לפנינו. זה שווה ערך לכך שממשלת שמאל תמנה מישהו כמו גיל ברינגר נניח. כנ"ל מנדלבליט, אחד מאבות המשפטיזציה של צה"ל. נתניהו לא הטריח את עצמו לנושא האכיפה הבררנית כל עוד זה לא ליחך את שולי גלימתו. הוא לא שינה דבר בנהליי המינוי ההזויים של שופטים ובכירים בפרקליטות ולא גיבה במיוחד את הדילים המעטים והמוגבלים שאיילת שקד הצליחה ביוזמתה לעשות במערכת הזאת.

ב. מערכת הביטחון
אותו דבר. נתניהו קיבל מערכת ביטחון עם נטייה ברורה (שמאוד התאימה לו) לשמירה בכל מחיר מופקר על הסטטוס קוו. למרות מקרים של חתרנות של בכירים שונים במערכת הזאת וצבע פוליטי ברור של רבים מהם, הוא שתק, המשיך לקדם את כולם כאילו הכל כרגיל וזרם עם הקומבינות הכלכליות שלהם בדגש על הסדרי ה"פנסיה" השערורייתיים. תקופה ארוכה לא איתגר את המערכת ולא עשה שום שינוי פרסונלי – בכך ייצר לעצמו קאדר של יריבים פוליטיים מרים שלא העריכו כל כך את הלארג'יות שלו אלא זיהו אותה (בצדק) כחולשה וסחיטות. הוא נתן לחלק מגורמי הביטחון לנפח את נושא הטרור היהודי מעבר לכל פרופורציה בסיועה של התקשורת שמיהרה כמובן לחבר אליו פוליטית את התופעה הזו. הוא גם נגרר (שוב, לא בלי שהתאים לו) לרפיסות ביטחונית שלדעתי עלתה לו במנדטים רבים.
לנצח תיזכר התמונה של מאבטחי השב"כ שממלטים אותו מהבמה באשדוד כאיור מושלם לתקופתו מהבחינה הזאת. ההפסד בחמאס לצוק איתן, הגיבוי המוחלט לרמטכ"ל הכושל בני גנץ שהפך לטוען על הכתר. צדק פואטי בהתגלמותו.

ג. המגזר הציבורי/הסתדרות
נתניהו היה חלום בשביל ההסתדרות. הוא איבד שליטה על האיזון התקציבי, ניפח את המגזר הציבורי ואת שכר העובדים בו והם בתמורה הבינו שיש כאן פרה חולבת וסחטו אותו כמו לימון. האפקט של מגזר ציבורי משתולל התבטא בשביתות, שיבושים ועיכוב רפורמות חיוניות במערכות חיוניות כמו תחב"צ, חינוך, בריאות – מה שאפשר לעמותות זריזות לייצר קמפיינים על בסיס הדבר הזה ולייצר אצל אזרחים תפיסה של מצב חירום בתחומים האלה, למרות ההשקעות העצומות בהן וההישגים הלא רעים שלהן במציאות. במקום להפריט ולייעל שירותים ציבוריים ולטפל בנושא זכות השביתה המופרעת במשק הישראלי הוא חיזק את שליטתם, במקום לעודד שוק חופשי הוא ביצר כלכלה פרוטקציוניסטית שהובילה לכך שיוקר המחייה המשיך לעלות. במקום לעשות לגליזציה הוא ייצר שורה של מונופולים דורסניים בתחום הקנאביס הרפואי מהם מרוויחים בעיקר בני המגזר העלאווי. לדעתי המוני אזרחים לא "מחוברים" שלא נהנו מהפריחה הכלכלית בתחום ההייטק או במגזר הציבורי חוו בחוויית משתמש הקצה תחושה של ייאוש, מיאוס וחוסר ייצוג מצטברים שתרמו לכך שהם פשוט לא יצאו להצביע ביום שלישי האחרון.

ד. תקשורת
נתניהו המורתע לא דאג לפתוח את שוק התקשורת לתחרות אלא שימר את כוחם של השחקנים הראשיים ורק עסק בכל מני קומבינות די עלובות מאחורי הקלעים כפי שנחשף בתיקי 2000 ו 4000. זה שיש ישראל היום זה נחמד (היוש דן מרגלית ומוטי גילת) אבל זה לא קשור לעובדת היותו ראש ממשלה. סגירת רשות השידור והקמת התאגיד היעיל היה צעד בכיוון הנכון (פחות עלות, פחות מושחת, יותר יעיל), אבל למה בשם האלוהים יש עדיין מונופול ממשלתי על שידור רדיו ארצי אחרי 10 שנות כהונה של נתניהו? הדוגמה המושלמת לחוסר היכולת של נתניהו לעשות שינוי היא גל"צ. פלטפורמת אנטי ביבי נמרצת שהוא לא העלה על דעתו להפריט נניח, למרות שיש קונצנזוס די נרחב בציבור (כולל בחלק מהשמאל) שזה צעד מתבקש.

ה. דת ומדינה
כניעה מוחלטת לכל גחמה של החרדים. לאו דווקא תקציבית אלא גם בכל מני תחומיי חיים אחרים. זה יצר להרבה חילונים תחושה לא נוחה, שעמותות וגופי תקשורת זריזים ידעו למנף לקמפיין יעיל ביותר שנמשך כבר שנים. הדתיים לא הבינו את המשחק ורק המשיכו לתת תחמושת לקמפיין הזה בדמות התבטאויות מטומטמות. זה עלה לליכוד ולימין בכלל במנדטים רבים של חילונים או דתיים לייט שברחו לכחול לבן או ליברמן. הממסד המתנחלי המשיך בבידול ובאובסס שלהם להתיישבות, לא מבינים שהרפורמות החשובות באמת זה לא בנייה באיזו גבעה אלא לדאוג שהמערכות לא יוכלו לפנות אותה בהבל פה משפטי בהזדמנות הראשונה, על סמך הוכחת בעלות מפוקפקת מהתקופה העותמאנית של איזו עז מהכפר השכן.

ו. חתרנות פוליטית זרה
זו אולי אחת השערוריות הגדולות. 10 שנים הוא ראש ממשלה ושר חוץ (או רק שר חוץ דה פקטו). בשנים האלה הזרימו גדולות הידידות שלנו – מארה"ב של אובמה דרך יפן מדינות אירופה כמובן וגם גורמים "ידידותיים" בעולם הערבי הון עתק למגוון רחב של קמפיינים פוליטיים חתרניים נגד זהותה הלאומית של מדינת ישראל, נגד הריבונות שלה, נגד שלטון החוק שלה, נגד הדתיים ונגד הימין. כספים ששימשו למשל לתדלק את מחאת העדה האתיופית (המוצדקת בפני עצמה) מה שהוביל להערכתי לנטישה המונית של מצביעי עדה זו מהדור הצעיר את הימין, או למשל קמפייניי עידוד אחוז ההצבעה במגזר הערבי שבמידה רבה קבעו את תוצאות הבחירות. גם כאן, ברמה העקרונית כמובן שאין בעיה עם עידוד אחוזי הצבעה במגזרים מסוימים, אבל ברגע שמעורבות כה עמוקה בפוליטיקה הישראלית נעשה בכספים של מדינות זרות ללא כל תגובה או הפרעה – בעיה. תארו לעצמכם איזה קול צעקה היה קם אם היה ולו חשד שרוסיה למשל התערבה בבחירות בארה"ב... וכמובן שיש הרבה דוגמאות הרבה פחות סימפטיות משתי אלה שהבאתי כאן, אלה פשוט שתיים שלדעתי תרמו ישירות להפסד של ביבי בבחירות.

בקיצור – ממשלת ימין לא היתה פה בשנים האחרונות. במקום זה קיבלנו פולחן אישיות ואלימות כלפי כל מי מתוך המחנה שהעז לבקר ולהתריע בזמן אמת. כמות האיומים הקללות שספגתי מביביסטים במשך השנים שאני חופר ברשתות החברתיות היא ביי פאר הרבה יותר ממה שספגתי משמאל.

אולי הדבר הכי גרוע שביבי עשה זה שאחרי עשור שהוא בשלטון הוא לא השכיל להסביר לציבור מה זה ימין. לא הגיוני שאחרי עשר שנים שקפיטליסט אמיתי ומנומק כמוהו שולט בשיח הציבור הישראלי עדיין מצביע בהמוניו (ובמידה רבה בניגוד מוחלט לאינטרסים שלו) למפלגות שהתפיסה הכלכלית שלהם שוות ערך לאמונה בכך שכדור הארץ שטוח.
אז זהו. אלה המחשבות שלי על ההפסד של נתניהו בבחירות. יגזור וישמור לעצמו הימין את הלקחים בתחום הזה אם וכאשר תהיה לו עוד הזדמנות לשלטון ב 20 שנה הקרובות, או אם בטעות הפלונטר הפוליטי הנוכחי יסתיים בממשלת ימין חרדים עם ליברמן.

רועי עידן