ממבט נוצץ למבט מאובן...

בס"ד* הי חבר'ה... רציתי לשתף במה שחוויתי לאחרונה... ובתובנות(: זה היה שידוך ארוך שהשקעתי בו את כל תמצית כוחי ונשמתי... זה נמשך מעל חודשיים... הבחור כבר דיבר על חתונה... ואני הרגשתי שזה קצת מלחיץ שעל ההתחלה מדבר כך...כשעדיין התקשורת שלנו לא עמוקה מספיק... שיתפתי אותו שעדיין לא מרגישה שלמה עם ההחלטה... בהתחלה הראה סבלנות ותמיכה... אך לאחר זמן היחס הפך לקריר ומרוחק... הרגשתי שגם אם משקיעה אך לעולם לא אוכל להגיד "כן" לאדם שכבר קריר כלפיי... השינוי היה כואב... אך מה שהכי הכאיב את ליבי הקטן זה שבלי הכנה מוקדמת... הוא היישיר מבט ואמר "אני חושב שאנחנו לא יכולים להמשיך יותר" ... בלי מילות ריכוך.בלי מילים טובות. בלי כל הנימוסים שעטף את עצמו לפני... מילים חלולות בלי לב.רק שכל קר ומנוכר... הבטתי בו בעיניים עצובות ודומעות ואמרתי "זהו?אחרי כל ההשקעה שלי ושלך ...אלו המילים שאתה בוחר לסיים"? התשובה שלו לא כזה עניינה אותי.כי היה שם רק קור.שכל קר ומנוכר ובלי לב. ושום מילה שיוצאת מהשכל לא יכולה לרפא ולתת הרגשה טובה. האמת שהלא האמנתי שבחור שהראה את עצמו כרגיש ומפנק ותומך הופך את עורו רק כי בשכלו החליט שהשקיע יותר מדי וכבר פקעה סבלנותו... כשראיתי אתזה יכולתי להבין את אלו שמתחתנים ומגלים אחרי חתונה את הפנים האמיתיות של האדם שיושב ממול... מה שרואים לפני זה לא תמיד היחס שנקבל אחרי. לא שאני שופטת אנשים ואיני יכולה לדעת מה גרם לו לנהוג בחוסר דרך ארץ אחרי כל האהבה ששידר כלפי לפני... אך מה שבטוח שהוא סדק את ליבי הקטן. את האמון שלי באהבה. שאני יודעת שגם אדם שאוהב יכול להתהפך לאדם זר ומנוכר,חסר לב ודרך ארץ בסיסית. גם אם מישהו מרגיש שאין לו כוחות להשקיע יותר בשידוך,עדיין צריך להיות רגישים ולשתף ממקום מכבד ,לדבר מהלב ולעטוף בהמון מילים טובות כלפי השני אם דרך השדכנית או פנים אל פנים. אך מה שבטוח לא לדבר ממקום שכלי וקר ולהשאיר לב פגוע... אנחנו בני אדם ולא רובוטים... לא פעם אני שומעת מחברות על סיפורים על גברים שמחליטים שמשהו לא מתאים להם.. .ואז הם מרשים לעצמם "לחתוך" בחדות ולנהוג בחוסר דרך ארץ ואמפתיה. אני חושבת שזה מראה על האדם ועל מידותיו. הכעס שלי עליו עבר לרחמים... מרחמת על כך שיחד עם כל ההצגה שלו הוא עדיין נשאר נכה רגשית... הוא אולי יעשה המון סגולות ואולי יטוס לקברי צדיקים כדי למצוא זיווג.אך לא מבין שהתשובה נמצאת במקום אחר. התשובה נמצאת בכך שהאדם ייצא מעצמו ויתחיל להרגיש את השני. בדרך כשהוא נוהג ואני לצידו... שתקתי והרהרתי לי במחשבותי... נזכרתי במה שכתבתי כאן על "למה צריך להתחייב?" ואז הבנתי. התורה הבינה את האופי הגברי... כשהם לא רוצים משהו פתאום הם הופכים את עורם. מאבדים דרך ארץ ונימוסים. התורה באה ללמד את האדם דרך ארץ ולקיחת אחריות על מעשיו. התחתנת?קח אחריות ותדאג לאישתך! הבאת ילדים?קח אחריות ותדאג לילדיך! יום אחד קמת בבוקר עם ג'ננה שרוצה לעזוב? קח אחריות על מעשיך!תכבד את האישה שאהבת בעבר ותפצה אותה על העוגמת נפש ועדיין תדאג לילדיך! זה דרך ארץ זו אהבה אמיתית. לא להיות טוב ונימוסי רק כשאתה רוצה אלא גם כשאתה לא רוצה. אלו שעדיין ילדותיים ולא מבינים מזה להיות גבר...אולי לוקחים את הכתובה כבדיחה או כתמונה לקיר... אבל מי שמבין לעומק. מבין שיש כאן משהו עמוק יותר. משהו שמחנך את האופי שלנו לקחת אחריות על מעשינו ולהיות אנושיים תמיד כלפי אנשים שאהבנו... לא אומרת שאני טלית שכולה תכלת(: (וגם אני חשבתי ולקחתי לעצמי כמה נקודות שיפור להמשך...) אבל בכל מקרה חושבת שיש דרך לכל דבר... דרך ארץ קדמה לתורה. ה' מוכן לוותר על כבודו העיקר שאנשים יכבדו זה את זה. ובשידוכים זה חשוב.מאד חשוב. בחורה זה ייצור רגיש אז נא להתנהג בהתאם(: מאחלת לכולנו להיות תמיד אוהבים ונאהבים באמת. וכמובן שנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה,לשנה מלאה באור ושמחה. בריאות והמון שפע,אושר ועושר והתחזקות רוחנית... באהבה, חייכנית(:

_________________

המממ שם מוזר מאד מאד, זה באמת השם של ההצעה שלך?קשה לי אפילו לנסות לבטא אותו. אבל בכללי, אני לא פוסלת כל כך מהר...אם הבעיה היא רק השם שלו?אתרגל.

חייכנית, זה לא מוזר להיפגש עם "חוצניק"?שהוא בעצם לא גר בארץ אפילו?