קבלתי במייל מאחד הת"ח בירושלים, והתבקשתי לפרסם כדלהלן:
מוסכמה אצל חלק נכבד מחכמי הפורום הזה: המפלגות החרדיות צריכות לדאוג לרוחניות של הזולת, כמעט בכל מחיר.
מתוך כך, סלע מחלוקת בלתי פתיר הוא יחסי דת ומדינה, ועל רקע זה נראה שלא יושבים עם ליברמן גם במחיר בחירות בסבב שלישי.
כמובן שלא הקמת ממשלה היא התכלית, ייבטלו אלף ממשלות ולא תתבטל אות אחת מתורת משה. אבל האם אכן זוהי כוונת התורה? האם לשם כך ורק לשם כך אנו זקוקים למפלגות חרדיות?
משך חכמה פרשת בשלח
והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. בהתבונן בדרכי התורה נראה כי במצות מעשיות כמו עו"ג ועריות יש כרת וסקילה ושאר מיתות ומלקות לא כן בנמוסיות ומדות כמו מחלוקת לשון הרע רכילות גזל אין מלקות דהוי לאו הניתן לתשלומין או דהוי לאו שאין בו מעשה,
אולם זה דוקא ביחיד העושה אבל אם הצבור נשחתין בזה מצאנו להיפך בירושלמי דפאה דורו של דוד כולם צדיקים היו וע"י שהיו בהן דילוטורין היו נופלים במלחמה כו' אבל דורו של אחאב עובדי עו"ג היו וע"י שלא היו בהן דילוטורין היו יורדים למלחמה ומנצחין בו שאם הצבור נשחתין בעו"ג ועריות ע"ז נאמר השוכן אתם בתוך טומאותם אבל בנמוסיות ומדות לשון הרע ומחלוקת ע"ז כתוב רומה על השמים כו' כביכול סלק שכינתך מהם.
וגדולה מזו אמרו שבמקדש ראשון היו עו"ג עריות כו' ובמקדש שני היו עוסקין בתורה ובמצות כו' מפני שנאת חנם ושם שאלו מי הם גדולים תנו עיניכם בבירה שחזרה לראשונים כו' הרי דאם הצבור נשחתין במדות גרוע יותר מאם נשחתין במצוות ולכן אמר ר' יוחנן חלק דף ק"ח וראה כמה גדול כוחו של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם גזר דינם אלא על שפשטו ידיהם בגזל דכתיב הנני משחיתם כי מלאה הארץ חמס שעל עריות דין צבור יש להם והי' מרחם עליהם אבל על נמוסיות לא יתכן ולכן על חלול שבת בעוה"ר שנתפשט אז יכולים לקוות כי יאחר להם כי הם צבור ואף בעו"ג אמרו בספרי והנפש ונכרתה שאין הצבור נכרתין, אבל כיון שפרצו בנמוסיות הולכים בחרבות וחצים לחמוס ולגזול ונשחתו במדות כי המה כחייתו טרף אז נקום ינקם ד' ולא יאחר,
ולכן מצאנו שעל העגל שהי' החטא בעו"ג מחל הקב"ה להם ונתרצה להם אבל על מרגלים שהי' לשון הרע וכפיות טובה לא מחל להם, עכ"ל.
אם כך, עיקר הסכנה לציבור בא"י היא עצם הקרע, ולא חילולי שבת או איסורי עריות.
וכאן יש לציין לטובה את התזה של תנועת "זהות" בראשות משה פייגלין :המדינה אינה צריכה להתערב בנושאים ערכיים, עליה רק לספק מעטפת שבתוכה יוכלו כלל האזרחים לקיים את אורח חייהם כרצונם.
החלטות לגבי צביון רשות הרבים אמורות להתקבל בכל עיר ועיר לפי רצון התושבים, ללא התערבות השלטון המרכזי. אם עיריית תל אביב תרצה לפתוח עסקים בשבת – כל יהודי מאמין יצטער על כך, אבל בתמורה הוא יקבל שאם עיריית ירושלים תחליט לסגור הכל בשבת – שום חילוני לא יוכל לצייץ.
אם נאמץ את דעתו של "משך חכמה", פתרנו 90% מכלל הבעיות הפנימיות במדינה הזו.
עלינו לדאוג לגשמיותו של הזולת, והוא כבר ידאג לרוחניות שלו עצמו. וגם אם לא יעשה כן – זה לא ייצור חרון אף עלינו מהשמים.
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 26/09/2019 17:50:35
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 26/09/2019 17:51:06
