שכן עד אז הם היו מפוזרים בכל מיני דירות ישנות בשכונת "שערי חסד"
וכששאלתי מדוע הבניין לא תוכנן ונבנה כפנימייה,
אלא כדירות שבהם יש חדרי פנימייה, עם קירות גבס !
(באותם ימים קירות גבס היה דבר ממש נדיר - שכן קירות גבס היו יקרים יחסית)
גם העיצוב החיצוני של הבניין, נראה כמו בניין דירות ולא כפנימייה.
והוסבר לי שהבניין ניתן רק בצורה זמנית,
ולאחר מכן הבניין יהפוך להיות בניין דירות של משפחת רייכמן לכל דבר ועניין.
ואם מה ששמעתי אז היה נכון, הרי שהישיבה צריכה לפנות את הבניין מיד,
בלי קשר אם יש חובות על הבניין או לא.
תוקן על ידי רעיונוביץ ב- 24/10/2019 18:39:03
נשלח ב-25/10/2019 02:09
muki28 כתב:
אם רייכמן שיעבד את המבנה לטובת הלוואה כלשהי ז"א שהזכויות עליו שלו, אחרת לא היה יכול לשעבד. מה שאומר לדבריך אם הבנתי נכון שהמחלוקת כעת זה בין ההוצאה לפועל לבין הנהלת הישיבה שאינה מעוניינת להתפנות ורייכמן כלל לא צד בעניין.
לא הצלחתי להבין מאיפה החוב, איך נוצר, מי חייב למי? האם החוב הוא של הישיבה והמבנה משועבד, או החוב של רייכמן והוא זה ששיעבד את המבנה? מישהו יכול לעשות סדר בדברים?
על פי ההסכם שמתפרסם כאן באשכול סמוך:
רייכמן הוא זה שקנה את המגרש ובנה את המבנה של ישיבת מעלות התורה, כאשר המבנה נרשם על שם ישיבת מעלות התורה, אולם במקביל נקבע כי עלות הבניה והמגרש שנקבעה למליון ומאתיים אלף דולר, ייחשב כהלוואה צמודה למדד, שזמן הפירעון שלה כאשר הרב אוירבך יפסיק לכהן בראשות הישיבה, כאשר מי שמוסמך להחליט מה נקרא הפסקת כהונה זה אך ורק רייכמן ויורשיו. והמבנה מועמד כערבות ככל הלוואת משכנתא.
בישיבת עמותה שנערכה בג' סיון תשע"ט בה נכחו כל חברי העמותה (כולל אלו שכעת מתנערים מההסכם עם טענות הבל, למשל פטרוב) נמסר כי החוב עומד על 18,852,788 ש"ח והעמותה התחייבה לשלם אותו.
המבנה שווה כיום יותר לפי חלק מההערכות, ואם כן נמצא שהרב רייכמן לא רק שהעמיד מבנה לטובת הרב אוירבך במשך עשרות שנים, אלא שאף הותיר בידי העמותה סכום כסף יפה בן כמה מליוני ש"ח (אחר מימוש המשכנתא) שאפשר יהיה להשתמש בהם לעשות דברים טובים לזכרו של הרב אוירבך.
נשלח ב-25/10/2019 02:08
muki28 כתב:
אם רייכמן שיעבד את המבנה לטובת הלוואה כלשהי ז"א שהזכויות עליו שלו, אחרת לא היה יכול לשעבד. מה שאומר לדבריך אם הבנתי נכון שהמחלוקת כעת זה בין ההוצאה לפועל לבין הנהלת הישיבה שאינה מעוניינת להתפנות ורייכמן כלל לא צד בעניין.
השיעבוד הוא על תנאי שיחול כשהגר"ש יעזוב את הישיבה פטרוב טוען שהכוונה לא הייתה על פטירה אלא על עזיבה מרצון מנגד רייכמן טוען לבעלות על כל המבנה שלדעתו ניתן בהשאלה. השיעבוד הוא על סכום מסויים משווי המבנה. להערכתי יגיעו בסוף להסכם בו רייכמן יקבל את הכסף של השיעבוד בתשלומים קצת יותר נוחים. (לישיבה ישנם עוד נכסים שאת חלקם אפשר למכור וגם מוניטין כישיבתו של הגר"ש)
אם רייכמן שיעבד את המבנה לטובת הלוואה כלשהי ז"א שהזכויות עליו שלו, אחרת לא היה יכול לשעבד. מה שאומר לדבריך אם הבנתי נכון שהמחלוקת כעת זה בין ההוצאה לפועל לבין הנהלת הישיבה שאינה מעוניינת להתפנות ורייכמן כלל לא צד בעניין.
נשלח ב-25/10/2019 01:07
muki28 כתב:
לא הצלחתי להבין מאיפה החוב, איך נוצר, מי חייב למי? האם החוב הוא של הישיבה והמבנה משועבד, או החוב של רייכמן והוא זה ששיעבד את המבנה? מישהו יכול לעשות סדר בדברים?
יש על מבנה הישיבה שיעבוד לטובת רייכמן (פה נכתב 19 מליון ארי קלמן כותב 12 מליון מבנה הישיבה שווה כ22-30 מליון)
לא הצלחתי להבין מאיפה החוב, איך נוצר, מי חייב למי? האם החוב הוא של הישיבה והמבנה משועבד, או החוב של רייכמן והוא זה ששיעבד את המבנה? מישהו יכול לעשות סדר בדברים?
נשלח ב-24/10/2019 22:55
כאמור לפי חתימת הגר"ש, הרב רייכמן הוא היחיד המוסמך להחליט מה נקרא פרישה או עזיבה. לצורך העניין על פי החוזה הוא יכל להחליט גם בחיי הגר"ש בשיא כוחו שבעצם הגר"ש הפסיק לתפקד כראש ישיבה והוא דורש את המבנה.
אין לו שום סיבה ללכת לדין תורה כפי שאם אתה תופס בביתך גנב באמצע הלילה והוא מתחנן ללכת איתך לדין תורה אתה רק תפליא בו מכותיך ביתר שאת ותפנה למשטרה.
כמובן שהצעד של הרב רייכמן מובן מכל בחינה שלא מסתכלים, אין שום הצדקה להשאיר 20 מליון שקל שלו שיכולים להקים בהם כמה ישיבות או להחזיק כמה וכמה מוסדות לזמן ממושך (או בכלל לחתן כמה נכדים בני תורה), במקום שמאוד קשה להגדיר אותו כיום כ"מקום תורה" בכלל ו"ישיבה" בפרט.
החובות אם ישנם על הבנין זה למשפחת רייכמן כתמורה לתרומתם. השאלה פה אם פטירה נחשבת לעזיבתו של הגר"ש או שאולי זה סעיף שנועד למנוע השתלטות עוינת. בכל מקרה מי שמשאיל בנין לא מעביר את הזכויות לעמותה או לפחות רושם הערת אזהרה בטאבו ומצרף לה את ההסכם.
אף אחד לא דמיין שמישהו ממשפחת הרב אוירבך זצ"ל לא יקיים את מילתו,
ולכן כל פלפול משפטי גורם לחילול השם,
ששמשמעותו היא שאי שאפר לסמוך על מילה או על מסמך כתוב של ראש ישיבה כזה או אחר,
כי יכול להיות שמישהו ממקורביו יעשה איזה קומבינה בצורה כזאת או אחרת,
ולכן אי אפשר לסמוך על אף ראש ישיבה או על גדול בישראל,
אלא צריך לעשות חוזה עם ראש ישיבה כמו שעושים עם מישהו חילוני ח"ו.
כשראש ישיבה לא שמע לבוררות לא שמענו את הזעזוע הגדול. די ברור שהסעיף נכתב בשביל למנוע השתלטות וכך הוא גם מנוסח. אדרבה שיתדנו בדין תורה.
בשביל תיאוריות יפות כמו שלך הגר"ש אוירבך חתם לבעלי הבניין על סעיף מיוחד לפיו הם היחידים המוסמכים לקבוע מה נחשב הסתלקות מתפקיד ראש הישיבה המחייבת החזרת הבניין ומה לא נחשב ככה.
אין שום הגיון ללכת לבית דין כי אין ממול שום טענה ממשית אחרת (כולל הטענה הבומבסטית של פטרוב שהוא נחשב יורש וממשיך דרכו של הגר"ש וממילא ראש הישיבה עדיין קיים).
אגב, האמת היא שכוונת התורם הייתה שהמבנה יהיה בהשאלה. הסיבה שנעשה באופן של הלוואה היה בכדי שחובות הארנונה והמיסים לא יפלו על המשאיל.
מ"מ הנושא גמור וחתום וחבל שתלמידים מנסים להשאיר לרב אוירבך מורשת של גזילה ועושק חלילה.
שוב הסעיף נכתב כדי למנוע השתלטות. הגר"ש לא עזב אלא נפטר. ואם כדבריך אדרבה שידינו בדין תורה אין למשפחת רייכמן מה להפסיד הנכס שווה 22+ והעיקול מליונים פחות אם הנכס שלו בדין הוא יוכל לקבל את ההפרש.
החובות אם ישנם על הבנין זה למשפחת רייכמן כתמורה לתרומתם. השאלה פה אם פטירה נחשבת לעזיבתו של הגר"ש או שאולי זה סעיף שנועד למנוע השתלטות עוינת. בכל מקרה מי שמשאיל בנין לא מעביר את הזכויות לעמותה או לפחות רושם הערת אזהרה בטאבו ומצרף לה את ההסכם.
אף אחד לא דמיין שמישהו ממשפחת הרב אוירבך זצ"ל לא יקיים את מילתו,
ולכן כל פלפול משפטי גורם לחילול השם,
ששמשמעותו היא שאי שאפר לסמוך על מילה או על מסמך כתוב של ראש ישיבה כזה או אחר,
כי יכול להיות שמישהו ממקורביו יעשה איזה קומבינה בצורה כזאת או אחרת,
ולכן אי אפשר לסמוך על אף ראש ישיבה או על גדול בישראל,
אלא צריך לעשות חוזה עם ראש ישיבה כמו שעושים עם מישהו חילוני ח"ו.
כשראש ישיבה לא שמע לבוררות לא שמענו את הזעזוע הגדול. די ברור שהסעיף נכתב בשביל למנוע השתלטות וכך הוא גם מנוסח. אדרבה שיתדנו בדין תורה.
בשביל תיאוריות יפות כמו שלך הגר"ש אוירבך חתם לבעלי הבניין על סעיף מיוחד לפיו הם היחידים המוסמכים לקבוע מה נחשב הסתלקות מתפקיד ראש הישיבה המחייבת החזרת הבניין ומה לא נחשב ככה.
אין שום הגיון ללכת לבית דין כי אין ממול שום טענה ממשית אחרת (כולל הטענה הבומבסטית של פטרוב שהוא נחשב יורש וממשיך דרכו של הגר"ש וממילא ראש הישיבה עדיין קיים).
אגב, האמת היא שכוונת התורם הייתה שהמבנה יהיה בהשאלה. הסיבה שנעשה באופן של הלוואה היה בכדי שחובות הארנונה והמיסים לא יפלו על המשאיל.
מ"מ הנושא גמור וחתום וחבל שתלמידים מנסים להשאיר לרב אוירבך מורשת של גזילה ועושק חלילה.
החובות אם ישנם על הבנין זה למשפחת רייכמן כתמורה לתרומתם. השאלה פה אם פטירה נחשבת לעזיבתו של הגר"ש או שאולי זה סעיף שנועד למנוע השתלטות עוינת. בכל מקרה מי שמשאיל בנין לא מעביר את הזכויות לעמותה או לפחות רושם הערת אזהרה בטאבו ומצרף לה את ההסכם.
החובות אם ישנם על הבנין זה למשפחת רייכמן כתמורה לתרומתם. השאלה פה אם פטירה נחשבת לעזיבתו של הגר"ש או שאולי זה סעיף שנועד למנוע השתלטות עוינת. בכל מקרה מי שמשאיל בנין לא מעביר את הזכויות לעמותה או לפחות רושם הערת אזהרה בטאבו ומצרף לה את ההסכם.
על פי דו"ח הוצאה לפועל החוב עומד על כ-19 מליון ש"ח, וזה לא משולם כמסורת מעלות התורה ולכן פנו למימוש המשכנתא כדין.
באם הכסף ישולם, המבנה יישאר של עמותת מעלות התורה.
באם הכסף לא ישולם, הבניין יימכר והכסף העודף על החוב (אם יהיה כזה) יועבר לעמותת מעלות התורה כדין.
נשלח ב-24/10/2019 21:05
נחתום כתב:
החובות אם ישנם על הבנין זה למשפחת רייכמן כתמורה לתרומתם. השאלה פה אם פטירה נחשבת לעזיבתו של הגר"ש או שאולי זה סעיף שנועד למנוע השתלטות עוינת. בכל מקרה מי שמשאיל בנין לא מעביר את הזכויות לעמותה או לפחות רושם הערת אזהרה בטאבו ומצרף לה את ההסכם.
