אני טוען שהבעיה היא כזאת:
"רב" - בשפת בני אדם - הוא לא רק אדם בעל "ידע" תורני, אלא גם אדם ש"מאמין ומיישם" את הידע הזה.
כשיש למישהו ידע יהודי-תורני ללא קבלתו כסמכות - רגילים לקרוא לזה "מומחה אקדמי". זה יכול להיות לימודי תואר בתנ"ך, ד"ר לתלמוד, ואפילו פרופ' למחשבת ישראל.
זאת השפה, זה הוא ההסכם הקיבוצי שלנו כבני אדם להגדיר בבירור מונחים, בין האדם ה"יודע" את החומר, לבין האדם ה"מקבלו כסמכות ומיישמו".
|
|