בס"ד
רוח נושבת-
-
-
יום סגרירי.קרני שמש מבצבצות בין עננים אפורים...
קמתי טרוטת עיניים,כאב גרון חד ושיעול קל קידם את פני...
התקשרתי למרפאה במהירות הבזק לבדוק האם ניתן להגיע,התארגנתי וחיש קל כבר הייתי שם.
קידמה את פני המזכירה המסורה,העבירה כרטיס ואמרה בקול בוטח "תמתיני,אכניס אותך בין לבין לאלו שקבעו תור מסודר"
נו ...שויין לפעמים צריך להמתין בסבלנות,חשבתי לעצמי
התיישבתי בין הנשים שהיו חברותיי לתור...
בעודי בוחנת את סביבתי
כל אחת ספונה במחשבותיה,אחת קוראת בספר,השניה בוהה בתקרה והזו שלצידי מתלוננת על המרפאה בלי סוף...
"מה בדיוק קרה"?התעניינתי.
"אני קבעתי תור לפני המון זמן,אך תמיד אני ממתינה יותר משעה ועוד מכניסים נשים שלא היו ברשימה,לפני.זה לא הוגן" אמרה בקול.
"את צודקת.דיברת עם המזכירה על זה"? שאלתי.
"כן ושום דבר לא זז,הנה תראי היא שוב דוחפת מישהי לפני" אמרה בקול,בעודה מצביעה על אישה עם שביס שנבלעה בחדר שעל דלתו הכיתוב "רופאת משפחה"...
"זה באמת לא יפה.אולי תתלונני בהנהלה" הצעתי...
"לא...לאף אחד לא אכפת" קבעה בנחרצות.
"זה באמת לא נעים" השתתפתי בצערה.
חשבתי שבזה השיח הסתיים ואני אשקע לי בעיסוקי...
אך פתאום שמעתי אותה ממלמלת...
"אני גם צריכה לחזור מהר לילדי...אני חייבת להשגיח עליהם" אמרה בטון לחוץ...
"בני כמה הם"?שאלתי בסתמיות
"בחורים גדולים"
ענתה במהירות...
"ולמה את צריכה להשגיח על בחורים"? שאלתי בהתעניינות גוברת
ואז היא החלה לגולל בפני את סיפור חייה העצוב:
היא הייתה נשואה לגבר טוב ונולדו להם ילדים מתוקים וטובים ...
אך התאלמנה ממנו ונשאה בשנית, וכאן התחיל סיפורה הטראגי-
-
-
הגבר התגלה כאבא אלים פיזית ומילולית,הילדים גדלו להיות נערים בעיתיים,מטופלים בכדורים,מאושפזים בבתי רפואה פסיכיאטריים וכך גם אחרי שהם נפרדו,כזוג,היא עדיין אוכלת את פירות הבאושים שבישל...
"קשה לי מאד.אני גם חולה מאד" היא שיתפה אותי בכאב...
"התור שלך הגיע" המזכירה אמרה בקול
"לא זה בסדר שיעקפו אותי" היא נהיתה אדיבה פתאום...
שכחה שעד לא מכבר היא התלוננה בקולי קולות על המתנה ארוכה...
כנראה שכשמכבדים בן אדם ומקשיבים לו באמת,גם האדם הנרגן ביותר נרגע...
והיא המשיכה לספר...
"כל הילדים שהיו מהאב הראשון נשואים והקימו משפחות לתפארת,שומרי תורה ומצוות,אך כל הילדים שהיו מהאב השני עד היום עם בעיות גדולות מאד וחייבים השגחה צמודה...גם לחתן אותם איני יכולה,הן במצב קשה" אמרה והביטה בי,כשצער ניבט בעינייה הטובות.
"שה' יעזור...שיהיה לי כח להתמודד עם כל הניסיונות" אמרה בקול שקט.
"את רוצה להכנס"? נשמע הקול שוב מהדלפק.
היא קמה בכבדות וצעדה בצעדים מדודים...
הבטתי בה מרחוק,ראיתי אמא חזקה שמנהלת בית בזמן שהיא בעצמה במצב קשה,בגבורה...
הערצתי אותה על כך מאד
עד שהגיע תורי היה לי זמן לעבד את מה שנאמר לי...
כל סיפור חייה הטראגי,הדגיש לי בעוצמה עד כמה האבא קובע את איכות הילדים,הקשר והבנייה שלהם כבוגרים...
ועד כמה השפעת האלימות היא הרסנית כארס, ברמות שאין לתאר
גם אם האמא היא אישיות זהב,אך אם האב אלים ולא משנה מה הגורמים ומה הצידוקים לאלימות,בשם הדת/הוצאת כעסים/דפוס ילדות...
ההשפעה היא שהילדים מפורקים וספק אם יצליחו לבנות את עצמם למרות מה שחוו...
הגיבורים מצליחים אך עדיין לפי מחקרים,הנפש שלהם פצועה והם גם בסיכון רב להיות אלימים או להיות רכים בהגזמה,ללא נתינת גבולות נכונים בחינוך הילדים
אז מה עושים?
בחורה ששומעת בפגישה,שהגבר מולה,גדל בבית כזה ולא הלך לטיפול ולא למד איך מחנכים נכון,
עדיף להתרחק משידוך כזה,מכיוון שהוא בסיכון גבוה לחזור על הדפוס,הוא לא מכיר דרך חינוך אחרת ולא למד שיטה אחרת
אם זה אחרי חתונה?
כשזה עוד רק "בקטנה" (והאלימות הרי מתחילה כלפי האישה לפני שזה מגיע לילדים...לפי מה שחקרתי בנושא)
צריך לעשות לזה סוף כבר בהתחלה.לעזוב ורק אם עושה טיפול ושינוי אז אולי כדאי לקחת סיכון.
ואם ממש לא רוצים לפרק חבילה?צריך להתייעץ עם רב ויועץ נישואין.
מקסימום,לדעתי,לנסות על הילד הראשון,אך אם רואים שזה לא מפסיק,והוא אלים כלפי הילדים?צריך לעצור ילודה,כדי שיוולדו כמה שפחות ילדים לאבא שיכול להרוס אותם נפשית.
ולערב את הרווחה שיחליטו מה ניתן לעשות וכמובן שעדיף לעזוב.(מכיוון שהנפש של האישה והילדים קודמים לכל ה"שם טוב" של המשפחה.)
גבר אלים,הוא גבר חלש שלא יודע לתקשר.
אחד כזה יכול להרוס בית שלם ועדיף לסיים זאת בהתחלה/שילך לטיפול...
שמעתי על חרדיה שהתלוננה במשטרה,על כך שבעלה אלים כלפי הילדים,הם עצרו אותו,הוא כעס בהתחלה, אך אח"כ הודה לה...
הוא סיפר לה שגדל כילד,בבית עם אבא אלים ולכן לא שם לב למה שהוא עושה,אך כשעצרו אותו הבין כמה הוא שפל והחליט לא להיות כמו אביו יותר והודה לה שהיא עוררה אותו להיות אבא טוב לילדים
ומה יעשה בחור/בחורה,שגדלו בבית כזה?
צריכים ללכת לטיפול כדי לשחרר את מה שהיה ולחזק את הנפש וללמוד על שליטה עצמית וכמובן איך מחנכים נכון ילדים מתוך אהבה וגבולות
אף קראתי כתבה שלפעמים ילדים שחוו מקרים כאלה נמשכים לבן זוג שדומה לדמות הבעייתית,כך שצריך להיזהר ולא להמשך לטיפוסים בעיתיים.
חלשי אופי ואלימים
וכן חשוב לבחון כבר בפגישה האם הבן זוג עדין ואיך הוא נוהג כשמישהו מכעיס אותו/בבירורים לבדוק איך הוא נוהג עם החברים בחדר
אף שמעתי מאישה חרדית,מבוגרת וחכמה שבמשפחתה היו כמה מקרי גירושים, בגלל גברים בעיתיים,היא מאד תומכת בשליחת כתב היד של הבן זוג לגרפולוג,טוענת היא שהגרפולוג,רואה הרבה דברים על אופי האדם,התאמה וכך ניתן לדעת האם הוא אישיות שכדאי להתחתן איתה
כמובן שזה רק השתדלות ובעיקר צריך להתפלל לה' שיהיה טוב ושמח בחיים
הרבי אמר משהו חכם,בדורנו: אסור לנהוג עם הילדים באלימות כלל,גם לא לצורך חינוך
אלא לחנך בשיטות חינוך נכונות של "ימין מקרבת ושמאל דוחה"- ימין זה היד החזקה,שמאל זה היד החלשה,כך שגם הדחייה,כשהילד עושה משהו לא בהתאם צריכה להיות במינון הנכון ואחרי הרבה "ימין מקרבת",שז"א הרבה קרבה ואהבה...
וכן הרבי הדגיש להורים ומחנכים: כמה שפחות לבקר,אלא צריך להדגיש בהם בעיקר את הטוב,כך זה ישפיע עליהם להיות טובים יותר ולהשתפר
מכיוון שבדורנו הילדים עצמם מבקרים את עצמם,לכן הם לא יכולים שמישהו מדגיש בהם בעיקר את הרע,אלא רוצים הם לשמוע למישהו שרואה בהם בעיקר את הטוב ואת היהלום שנוצץ מנשמתם הרכה
וכשמאמינים בילד ואומרים לו כמה שהוא יהלום,חכם וטוב, הוא אכן יהיה כזה
כשמאמינים בכישרונות שלו ומדגישים את החוזקות שבו הוא יפרח כפרח מלבלב בחיים
מקווה שכולם ייקחו מוסר השכל מהסיפור המזעזע הזה.
ויבינו כמה כח יש בידנו ההורים לעתיד בעז"ה להרוס או לבנות נשמות שהגיעו אלינו כפיקדון,הם לא רכוש שלנו, הם ילדים של ה',אומנם אנחנו שותפים ביצירה, אך עדיין צריך לעשות הכל כדי להחזיר את הפיקדון במצב שלם ובמצב שהם יוצאים אנשים טובים,חזקים ובריאים, שמחים ומאושרים בחיים
ובכחנו.בכח המילים והאהבה שלנו,ניתן לעשות המון בליבם הקטן
אני ממליצה לכולם כבר עכשיו לקנות ספרי חינוך טובים(וכמובן ספר על זוגיות,שהמומלץ ביותר זה "זוגיות עם רגש" של הרב לסרי/"הבית היהודי" של הרב שמחה כהן,למעמיקים
)
ולעשות הכל כדי להיות דוגמא אישית טובה ואוהבת לדור הבא בעז"ה
כמובן שאשמח לשמוע גם מכם תובנות על הסיפור
באהבה,
חייכנית
...
