הוא היה אחד האנשים המצליחים במדינה , אם לא הכרת את שמו לא היית ישראלי . כולם ציטטו משפטים ופנינים שאמר , מהזאטוטים בגן ועד לקשישים בבית אבות . ברדיו ובטלויזיה שודרו אלפי שעות שלו , אין ישראלי שלא זיהה אותו ברחוב ואין ישראלי שלא הכיר את הקול שלו והעריץ אותו . קיבל עשרות פרסי תהילה בין שאר את פרס ישראל למפעל חיים ...
עד ש...
הוא הזדקן ...
הפך להיות לא רלוונטי , קמו עשרות צעירים שהחליפו אותו ולקחו את מקומו .
וכדרך זקנים הוא חלה והתרפא ואז שוב חלה ושוב התרפא חלקית ... את הבמות מול קהל האלפים מחליף הרופא מקופת חולים ...
הגיע לגיל 81 . זקן ... בודד ... ערירי ... וגלמוד ... ללא משפחה וללא שהביא ילדים לעולם ... איש בודד בין ארבעה קירות .
המרירות יוצאת ממנו החוצה מידי פעם ...
ואנחנו לא מנסים להבין ממה זה בא אלא מיד תוקפים את המסכן בחזרה .
לנעבעך הזה קוראים שייקה לוי .
אין מקום לכעס על אדם כזה ... יש יותר מקום לרחמים .
נשלח מהאנדרואיד שלי
