טהורה לעד
מקצוע חדש נכנס לקופות החולים בשנים האחרונות: בודקות טהרה, אחיות שעוברות הכשרה לבצע בדיקות טומאה ואת התוצאות מעבירות לרב שהפנה אליהן. נשים שעברו בדיקות מכאיבות, רופאים בכירים וגורמים בקופות מבהירים כי זהו שירות דתי שאין לו מקום ברפואה הציבורית. גם בחברה הדתית נשמעת ביקורת: "האמהות שלנו הסתדרו מצוין בלי בודקות טהרה"
תחיה ברק | מגזין mako | פורסם 11:20 26.12.19 | עודכן 17:19 28.12.19
מ' הגיעה לאחות בודקת טהרה בקופת חולים בירושלים לאחר שהרב שלח אותה. הוא לא הצליח לפסוק האם הדימום שראתה לאחר הווסת הוא חלק מהווסת או שמדובר בפצע. על מנת שיוכל לפסוק אם היא טמאה או טהורה ויכולה לטבול במקווה, שלח אותה אל בודקת טהרה. מ' גילתה שבקופת חולים לא רחוק מביתה השירות מסובסד ולכן קבעה תור. "עברתי שאיבת ביציות וכנראה זה מה שגרם לדימום בתוך השבעה נקיים (לאחר סיום הווסת, נשים ששומרות נידה סופרות עוד שבעה ימים ואז טובלות במקווה – ת.ב). סיפרתי על השאיבה לבודקת הטהרה אבל היא התעקשה לבדוק מהיכן הדימום. היא הוציאה ספקולום (מפשק של גינקולוגים) מאיזה תיק, לא יודעת עד כמה זה היה סניטרי. היא הכאיבה לי מאוד כשהכניסה אותו. אחר כך לקחה מקל אוזניים רפואי ארוך ונגעה בפצע כדי לבדוק אם הוא זה שמדמם... בבדיקה אצל הרופאה שלי אני מצליחה לסבול את הכאב, אצל הבודקת כמעט והתעלפתי.
"היא לא סיימה לגמרי את הבדיקה אלא רק ראתה שהדם לא מהרחם. היא התקשרה לרב ועדכנה אותו, והוא התיר לי לטבול. יצאתי משם בוכה ללא הפסקה ומבטיחה לעצמי שאני על הטעות הזו לא חוזרת. אחרי הבדיקה הזו הבנתי שמדובר בהמצאה מזעזעת. אני מספרת את זה כדי שבנות ישראל לא ישתפו פעולה עם אופציית החיטוט הנוסף. לרב יש סמכות לקבוע שדימום הוא מפצע גם בלי לשלוח לעוד מישהי שתחטט ותבדוק. איך הסבתות שלנו שמרו יפה מאוד על טהרת המשפחה בלי הפונקציה החדשה הזו? למה נשים מסכימות שיחטטו בהן כל הזמן? זו חומרה שהמציאו והיא לא תיעלם עד שלא נגיד 'עד כאן'".
בודקות הטהרה הראשונות נכנסו למערכת הבריאות הישראלית כבר ב-2003. בשנים האחרונות הכניסו כל קופות החולים - כללית, מכבי, לאומית ומאוחדת - את השירות למרפאות ולמרכזי בריאות האישה ברחבי הארץ. בודקות הטהרה הן אחיות מקופות החולים שעשו קורס במכון ההלכתי פוע"ה (פוריות ורפואה על פי ההלכה) שבירושלים, שם הן למדו את הלכות הטהרה ובדיקת צוואר הרחם והנרתיק של האישה על מנת לקבוע רק את הקביעה ההלכתית: טמאה או טהורה. שום דבר אחר שנוגע לבריאות האישה. במכון מכנים את בודקות הטהרה "העיניים של הרב".
הקופות כולן מסבסדות באופן מלא או חלקי את השירות. האחיות בודקות הטהרה שעובדות בקופה משבצות לאורך המשמרת הרגילה שלהן גם נשים שמבקשות לעבור את בדיקת הטהרה, והבדיקה מתבצעת רק עם הפניה של רב. בתום הבדיקה, האחיות מעלות את הממצאים למחשב הקופה ואז מוציאות דו"ח של מה שהן ראו שמופנה לרב ששלח, על מנת שיפסוק אם האישה טמאה או טהורה.
את יכולה להגיע עכשיו?
קופות החולים הצליחו עד עכשיו לספק את השירות הזה מתחת לרדאר וכך להימנע מביקורת. אך לאורך התחקיר לכתבה זו, ניכר שלבכירים ורופאים רבים בקופות החולים לא נוח עם העובדה שפעולה הלכתית הסתננה לתוך הממסד הרפואי. גם משרד הבריאות בחר שלא לפרט עד כמה הוא מכיר את התחום ומפקח עליו. השאלה אם קיים חוזר מנכ"ל שמסדיר את תחום הטהרה, בדומה לכל תחום רפואי אחר, לא נענתה על ידי משרד הבריאות עד למועד עליית הכתבה. אז איך הציבור הדתי-חרד"לי-חרדי יודע על השירות שהקופות נותנות? הקופות עושות כנסים לקהלים אלה ומשווקות את בודקות הטהרה למי שעשויה להתעניין בשירות. עוד דרך להגיע למידע הוא להיכנס לאתר של מכון פוע"ה, שבו יש רשימה מלאה של עשרות אחיות המפוזרות בקופות השונות ברחבי הארץ.
זה המקום לציין שנוכחותן של בודקות הטהרה בקופות החולים רלוונטית לכולנו משום שמדובר בכסף ציבורי, בקופות חולים המתוקצבות על ידי המדינה ועל ידי המבוטחים שלהן. עצם קיומן של בודקות טהרה פרטיות אינו הנושא של כתבה זו - אבל הוספת המושגים "טומאה" ו"טהרה" לבדיקות שמתבצעות במערכת הבריאות הציבורית בישראל בסוף 2019 היא סוגיה שראוי לדון בה.
גינקולוג בכיר, בעל תפקיד באיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, לא שמע על האחיות בודקות הטהרה לפני שפניתי אליו. הוא ביקש ממני לשלוח לו מסמך שיש לקופות או למשרד הבריאות עם תיאור התפקיד, שממנו אפשר להבין מי רשאי לעשות את הבדיקות ומה עושים בהן. ככל הנראה אין מסמך כזה בנמצא. "תפסת את משרד הבריאות מבולבל", אמר לי גינקולוג בכיר אחר, שנמצא בקשר קבוע עם המשרד. "הם לא בקיאים בשירות, הם לא פיקחו עליו. הם לא יודעים מה קורה בחדר שבו נמצאת אחות בודקת טהרה ופציינטית. את שואלת שאלות והם לא יודעים מה לענות. ככל הנראה אחרי שהכתבה תצא, הם יידרשו לעשות סדר".
הטבילה ויחסי האישות נחשבים מצווה כך שבודקות הטהרה מוודאות תחילה איפה האישה נמצאת לאורך השבעה נקיים, ואם היא ביום הטבילה, הן ידאגו לקבל אותה לבדיקה בקופה מעכשיו לעכשיו כך שלא תחמיץ את מצוות הטבילה הנעשית לאחר צאת הכוכבים. סיבה נוספת לכך שהבדיקה קורית בו ביום היא שהאחיות שמחויבות לעולם ההלכתי נדרשות לבדוק את מקור הדימום כבר באותו היום על מנת שיוכלו בוודאות לקבוע מה מקורו, ולא יכשילו את האישה שעלולה לטבול בשעה שהיא "טמאה".
כשהתקשרתי למרפאות בקופות החולים השונות כדי לקבוע תורים לבודקות, נראה שלא משנה מי בדיוק חיכתה לתורה לאחות בקופה או עם איזו בעיה בריאותית היא הגיעה, אני קיבלתי קדימות. השאלה שחזרה שוב ושוב הייתה האם אוכל להגיע "עכשיו, או מקסימום בשעה, שעתיים הקרובות?". יש גם אחות בחופשת לידה שהייתה מוכנה להגיע לקופה לבדוק אותי. "אני כבר אתקזז עם הקופה על הבדיקה", היא הרגיעה.
אני לא הגעתי להיבדק על ידי הבודקת ההיא, אבל י', שעברה בדיקת טהרה בתקופה האחרונה, סיפרה לי על החוויה שעברה אצל בודקת באחת מהקופות. "אני מספרת לך ויש לי דמעות בעיניים", היא אמרה. "זה היה חוסר אונים וכאב לי נורא. האחות בדקה אותי פעמיים. הכניסה ספקולום, הוציאה והכניסה שוב. גם התנאים הפיזיים לא היו משהו. היא מצאה חדר פנוי מאולתר. הייתה שם איזו מיטה נמוכה ולא נוחה. גם לא הייתה תאורה מספיקה אז היא חיברה מנורה ישנה שהיא מחזיקה בשביל לבצע את הבדיקות. הבעיה לא רק עם הבדיקה הלא נעימה. זה גם החשיפה. הפער בין הצניעות שאנחנו גדלות עליה לחשיפה מול עיני אנשים אחרים. לא משנה שמדובר בנשים שבודקות אותנו. אחרי שהבודקת איתרה את מקום הדימום היא כתבה את מה שראתה ונתנה לי להעביר לרב ששלח אותי".
נבקש מהרופאה לפנות לנו חדר
תחנה ראשונה: קופת החולים "בתימון" של הכללית הנמצאת בבת ים. התקשרתי לאחות בודקת הטהרה בקופה. היא סיפרה לי שעברה דירה ועזבה. ברשימות של פוע"ה ראיתי שלפניה היו לפחות עוד שתי אחיות בודקות טהרה במרפאה בבת ים. התקשרתי למרפאת נשים בבתימון וביקשתי לדבר עם בודקת הטהרה. המזכירה הסבירה כי "עד אוקטובר האחרון הייתה לנו בודקת טהרה. אין לנו כרגע. אנחנו מחפשות מחליפה. זה מצב זמני".
התחנה השנייה הייתה טלפון לבודקת טהרה בקופת חולים מאוחדת בחיפה. האחות שענתה לשאלותיי, כמו אלו שיגיעו אחריה, שאלה קודם כל לשם הרב שהפנה אותי לבדיקה. אחרי שהשתכנעה בנחיצות הבדיקה (ושאלה "באיזה יום את בספירה של הנקיים?", "מה הסיבה שהרב שלח אותך לבדיקת טהרה?", "הכתם על הלבנים או על העד בדיקה?"), התייחסה לחששותיי בנוגע למהלך הבדיקה ("אני חייבת את הספקולום כי צריכה לראות את צוואר הרחם ששם בדרך כלל יושבות כל מיני נקודות שנוטות לפעמים להיות רגישות ולתת לנו מראה של כתמים") והבהירה שהבדיקה ללא עלות ללקוחות הקופה.
גם בסניף של קופת חולים מכבי בקריית גת נשאלתי לזהות הרב המפנה, וכשסיפקתי תשובה שהניחה את הדעת הבהירו שהשירות ללא תשלום. בודקת מסניף של קופת חולים לאומית ברמלה אמרה ש"איפה שיש אחות שעברה את הקורס בפוע"ה, היא עושה בדיקות טהרה. אז אצלנו יש". אחר כך הרביצה בי קצת הלכה ("ברגע שרואה דם, אם את אומרת אני מכניסה עכשיו עד והוא יוצא עם דם אז אל תכניסי עכשיו. רוב מוחלט של הפוסקים אומרים לא להכניס עד. אבל אם הרב אומר שכדאי לבדוק אז כדאי לבדוק. יכולה להגיע עכשיו או שזה לא היום השביעי?").
כשקבענו שעה, הבודקת אמרה ש"ניקח את הציוד ונלך לחדר של רופאת הנשים. אה, רגע החדר יהיה תפוס. לא חשבתי על זה. אני אקח את הציוד ונבקש ממנה רגע לפנות לנו". היא אמרה גם שלדעתה השירות נכנס לקופה "ממש בשנה האחרונה".
ד"ר דקלה כמוס, רופאת משפחה המתמחה ברפואה פנימית, משתייכת למרפאת מכבי בחולון. גם היא עברה את קורס בודקות הטהרה של פוע"ה ונמצאת ברשימה שלהם. היא מקבלת בחדר שהוקצה לה כרופאת משפחה במכבי לפני או אחרי התורים הרגילים. היא אומרת שהיא "עושה זאת כחסד" ולכן איננה לוקחת כסף על הבדיקה ומבהירה שזה אינו חלק מעבודתה במכבי. עם זאת, יש משמעות לכך שהיא משתמשת במשאב של הקופה לבדיקות טהרה. לא מדובר בקליניקה פרטית שלה. חוץ מד"ר כמוס שלא משתפת את מכבי בבדיקות אלה, יש עשרות אחיות בודקות טהרה במרפאות של הקופה.
האחות במרפאת כללית בבני ברק ביקשה ממני להגיע תוך חצי שעה. היא רצתה לתת לי תעדוף על פני הפציינטיות שמחכות במרפאה. במרפאת לאומית בערד האחות עדכנה שיש שתי אחיות בודקות טהרה במרפאה ושהבדיקה עולה 80 שקלים, כשבדיקה בביתה של בודקת טהרה פרטית עולה בין 100 ל-200 שקלים.
בביטאון "האחות בישראל" של הסתדרות האחים והאחיות שיצא באוקטובר 2013 פורסם טקסט של אחות בודקת טהרה בעלת תואר שני בשם נחמה שולמן, ממנו אני מנסה ללמוד על התפקיד. המאמר שלה, אגב, קיבל מקום מכובד בין מאמר על תפקיד המטפלים במתן בשורה מרה מנקודת מבטם של ילדים חולי סכרת למאמר על הקשר בין עמדות רופאים ואחיות כלפי נטייה מינית, לבין איכות הטיפול בנשים לסביות. וכך נפתח המאמר: "לפני זמן קצר מצאתי את עצמי באמצע גן הוורדים בירושלים, מדריכה אישה צעירה מעבר לקו ב'סודות הבריאה' – הדרכה מעשית. אני עוסקת בתחום סיעודי חדש הנקרא 'בודקת טהרה'".
פרופ' גלזרמן. נשמע כמו ניצול לרעה של משאבי ציבור
לאחר הפתיח המבודח, המאמר הופך רציני יותר כששולמן מניחה את התשתית למקצוע החדש שנכנס לעולם הרפואה. "אחת מאושיות החברה היהודית המסורתית מיוסדת על קיום מצוות טהרת המשפחה. המצווה כוללת בתוכה את ההלכות הנהוגות בין בני זוג יהודים. המחזור הביולוגי של האישה הנו הבסיס למצוות טהרת המשפחה. על פי ההלכה היהודית, רק דימום שמקורו ברחם ונובע מסיבה הורמונלית גורם לאישה להיאסר למגע עם בן זוגה. כל גורם דימום אחר, כגון פציעה, בעיה נרתיקית או צוואר רחם מדמם, אינו אוסר את האישה לבן זוגה. לאור זאת, חשיבות רבה לאתר את הסיבות לדימום פתולוגי בסמוך ככל הניתן למועד הופעתו. נשים פונות אל האחות לאחר שהתגלה דימום פתולוגי בין המחזורים, המחזורים מתמשכים, דימום בשבעה נקיים, לאחר יחסי אישות וכיוצא בזה. בדיקת כלות לאחר החתונה (דימומים חוזרים מקרום הבתולין), דימומים מתמשכים לאחר לידה, דימומים בתקופת הבלות.
"בודקות הטהרה עובדות במסגרת קופות החולים השונות ממספר סיבות: קיים קושי רב בזמינותם של רופאים בהתראה קצרה או בשעה הנצרכת; רופאים רבים אינם בקיאים דיים בדקויות ההלכה; הבעת חוסר אמון ההלכה באבחון הרפואי. בפרט אם הרופא אינו שומר מצוות... על ידי תיאור הממצאים ניתן על פי רוב להתיר את האישה לבעלה. דבר אשר חשוב מאוד למערכת הזוגיות, לשלום המשפחה ולפוריות... קשר חשוב נוסף שיש לבודקת הוא עם רבני הקהילה הסומכים על חוות הדעת והשיפוט של הבודקת יותר מאשר על זו של הרופא. דו שיח בלתי אמצעי ביניהם יאפשר לשנות פסיקות הלכתיות קודמות ויעזור לנבדקת בקבלת הקלות מהרב".
על חשבון שירותים רפואיים נדרשים
במכון פוע"ה שפיתחו את התפקיד של בודקת טהרה והם כיום היחידים שמכשירים אחיות למקצוע הזה, ביקשו לענות בכתב על שאלותיי. הם תלו את היעדר האפשרות לשוחח עם מייסד המכון והעומד בראשו, הרב מנחם בורשטיין, בחג החנוכה. לטענתם, היו אלו קופות החולים כולן, כל אחת בנפרד, שביקשו מהרב בורשטיין להכשיר אחיות ומיילדות לתפקיד. "השירות הוכנס לקופות לפני כ-15 שנה. האחיות מתקבלות לקורס לאחר ראיון אישי (ומעדויות של נשים שעברו את הקורס או התעניינו בו עולה שיש גם דרישה לכיסוי ראש מלא והמלצה מרב). תכנית הלימוד כוללת 13 מפגשים של 86 שעות אקדמיות. ההכשרה היא עיונית, תיאורטית ומעשית. מרצים בתכנית גינקולוגים, רבנים ובודקת טהרה. ישנה בחינה מסכמת בסוף התכנית הכוללת את כל הנושאים הנלמדים. לאחר הלימוד העיוני, האחות נדרשת לבצע הכנסת ספקולום כנדרש במרפאת נשים בליווי רופא והוא נותן אישור".
אף אחד לא מאשר שאכן קופות החולים הן אלה שפנו למכון פוע"ה בדרישה לבודקות טהרה. למעשה, הרב בורשטיין הוא זה שייצר מערכת קשרים ענפה עם הממסד הרפואי ומשקיע רבות בהסברה של צרכי המגזר הדתי-חרדי והאופן שבו הקופות יוכלו להתקרב אליו. "הם מבלבלים את השכל", אמרה לי בכירה מאחת הקופות שהתנגדה להכנסת השירות לקופה. "למה שקופות חולים יפנו למכון הלכתי ויבקשו להכשיר את האחיות?".
שולמן מציינת במאמרה שאחות הטהרה לא פעם יוצרת יחסים אינטימיים עם הנבדקת ומוצאת עצמה כאוזן קשבת. "בדיקת האחות נחשבת בעיני המטופלת כזמינה, לא מאיימת וכך מגיעות נשים ששנים לא ביקרו אצל רופא נשים ולא נמצאות במעקב תדיר. האחות עשויה לזהות מגוון רחב של בעיות פיזיות, רגשיות, נפשיות ומשפחתיות. היא עוסקת בהדרכה, מניעה, זיהוי מוקדם, תמיכה והכוונה לטיפול המתאים".
פניתי לפרופסור מרק גלזרמן, גינקולוג בכיר, מנהל בית החולים לנשים לשעבר במרכז רפואי רבין ויו"ר החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר, על מנת שיחווה דעה על המקצוע שעל פי שולמן משלים את תפקידו של הגינקולוג. "אני לא מאמין. אני בשוק. באמת יש אחיות שבודקות טהרה בקופות החולים?", הוא אמר לי בתמיהה בשיחתנו.
גם בכמה בתי חולים. למשל בבית החולים "פוריה" בטבריה.
"הרפואה הציבורית קורסת. כשמממנים שירות כזה זה בא על חשבון שירותים רפואיים נדרשים. אין מספיק אחיות ועכשיו כשהן בקופה זה מה שהן עושות חלק מהזמן? זה הרי לא שירות רפואי וזמן של אחיות הוא לא משאב בלתי מוגבל. ולגבי ההיבט הבריאותי, האם האחות שבודקת טהרה יודעת לזהות ממצא חשוד? צריך מיומנות לאבחן נגעים ולהבין אם יש פתולוגיה שדורשת בדיקת רופא. האם האחות מפנה את האישה לגורם מקצועי או שהיא פה רק כדי להגיד לה 'טמאה או טהורה'? שירות כזה יכול לגרום להתעלמות מבעיה מצד הפציינטיות, כי 'הנה, נבדקתי'. הקופות צריכות לחדד בפני אותן הנשים שזה לא מחליף בדיקה רפואית וניטור קבוע. הדבר הזה, שנכנס שירות שלא קשור למוסד הרפואי, לאבחון, למניעה וטיפול, נשמע כמו ניצול לרעה של משאבי ציבור. גם נכנסים מינוחים שלא מהעולם שלנו. מה השלב הבא, לבדוק את הבתולין של האישה כדי לקבל אישור לנישואין?".
פרופ' גלזרמן הוא זה שמאיר את עיניי שמשרד הבריאות כרגולטור בטח הוציא חוזר מנכ"ל לגבי שירות בדיקות טהרה בקופות החולים. חוזר מנכ"ל הוא המסמך שמגדיר ומסדיר תחום רפואי באופן הכי פרטני וברור. הסעיפים בחוזר שכזה דנים בכל ההיבטים האפשריים. החל במי רשאי לבצע את הבדיקות, מה הן כוללות, מה ההשכלה והניסיון הפרקטי של בודקות הטהרה וסוגיות רלוונטיות נוספות. כאמור, משרד הבריאות התעלם משאלתי האם ישנו חוזר מנכ"ל והאם ניתן לקבל אותו. הפרה של סעיפי חוזר מנכ"ל גוררת סנקציות שונות מצד הרגולטור ופיקוח ביתר שאת. מה עושים כשאין חוזר מנכ"ל? קופה הישר בעיניה תעשה.
בדיקות טהרה לצד חיסונים באתר כללית
מכון פוע"ה: מפינה בבית לארגון חובק עולם
אז איך קורה שמכון הלכתי שלא מוכר בקרב חלקים גדולים של הציבור מקבל אוטונומיה מלאה להעביר קורסים לצוותים רפואיים, שבסופו הם יחזרו לקהילה ויהיו מורשים לבצע בדיקות פולשניות לצרכים הלכתיים? הקורסים אינם מפוקחים והממסד הרפואי לא עורך בחינות לאחיות בתום הקורס בדומה להכשרות רפואיות אחרות. קורסים אחרים שמועברים בפוע"ה: הכשרת בלניות, יועצות ומדריכות להלכה ורפואה בחיי בני זוג, מדריכות לחיי אישות, מדריכות כלות. ולגברים: מדריכי חתנים, יועצים בתחום האישות ופוסקים בדיני טהרת המשפחה.
מכון פוע"ה הפועל מירושלים קיים כבר 28 שנה. מייסד המכון הרב בורשטיין, בעל אישיות כריזמטית וחברים רבים במערכת הבריאות, עומל כבר שנים על החדרת השיח ההלכתי לתחומי הגינקולוגיה, הפריון והגנטיקה. הוא היה חבר בוועדות שונות של משרד הבריאות (למשל בוועדה הציבורית לבחינת הנושא של תרומת ביצית) והוא בן בית בוועדות הכנסת השונות שדנו לאורך השנים באספקטים שונים של הנושאים הללו. הוא מוזמן כסמכות מקצועית ובעלת משקל. בורשטיין השתתף בדיונים בוועדות הכנסת בנושא אבחון מומים מולדים, צמצום הפלות, פרשת סחר בביציות, חוק הסכמים לנשיאת עוברים (חוק הפונדקאות) וחוק תרומת ביציות – וכל זאת לצד רופאים ובכירים במשרד הבריאות.
קופות החולים כבר מזמן משתפות פעולה עם מכון פוע"ה בהפקת ימי עיון, הרצאות וכנסים. כך למשל מכון פוע"ה ומכבי הפיקו את "ערב נשיות בריאה בגוף בריא – ערב נשיות ואישות ברפואה והלכה", וכן "כנס חתנים מחויבים להלכה ולמקצועיות". שניהם התקיימו בחסות הקופה בשנה החולפת.
ביומני הפגישות של שר הבריאות ליצמן לשנת 2015-2016 שנחשפו לציבור מופיעה לפחות פגישה אחת עם הרב בורשטיין. מדהים היום לחשוב שבשנתיים הראשונות לקיום המכון, הוא התנהל מדירת שני החדרים של משפחת בורשטיין. באחד מהראיונות שנתן לתקשורת הדתית, סיפר איך מתח וילון בסלון כדי לייצר פינה שבה ייעץ לזוגות המגיעים אליו. "היום, הודות למאמציו הבלתי נלאים של הרב בורשטיין, צמח מכון פוע"ה והפך לארגון חובק עולם, שמשרדיו ממוקמים בבניין בן ארבע קומות בשכונת גבעת שאול בירושלים", דווח באחד מאתרי החדשות הדתיים.
פברואר האחרון האיר פנים לרב בורשטיין. הוא היה זה שפתח מושב בכנס ירושלים בשם: "מי שלח את הזקנה למסדרון - המשבר בבתי החולים הציבוריים". זה כבר לא במסגרת הנושאים שבהם המכון עוסק, אות למעמדו. איתו ישבו בפאנל מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ומנכ"ל קופת חולים כללית, יהודה דודסון. בדיוק באירועים מהסוג הזה (וגם בוועדות הכנסת) נוצרים או מעמיקים קשרים בין גורמים מתוך מערכת הבריאות ומחוצה לה. באותו החודש, הרב בורשטיין גם זכה בפרס סגן שר הבריאות המכובד על שני כרכים שהוציא בשם "ספר פוע"ה - טהרה ומשפחה" ו"ספר פוע"ה - פוריות". במעמד הפרס, אמר הרב בורשטיין: "זהו יום משמח וגדול עבורנו, שבו משרד הבריאות מכיר בחשיבות ובצורך ליצירת החיבור והשילוב המיוחד שבין רפואה להלכה".
מדי שנה מכון פוע"ה עורך כנס הלכתי-רפואי ומארח את בכירי הרופאים. ארגון "קולך" הדתי-פמיניסטי נלחם במכון בשל העובדה שבכנסים מרצים גינקולוגים, אבל לא גינקולוגיות. אך בורשטיין ניצח במערכה. הכנסים התקיימו כרגיל. לא זו בלבד, אלא שהדרישה של "קולך" ממשרד הבריאות להפסיק את העברת התקציב לתמיכה במכון פוע"ה נענה בהתעלמות. הרב בורשטיין שהתראיין לגבי העימות עם "קולך" אמר: "יש קשר רציף, פורה ומלא הבנה בין המכון לסגן שר הבריאות, ח"כ ליצמן". ועדיין, במשרד הבריאות טענו בתגובה לכתבה זו כי "מבדיקה שערכנו לא ידוע על השתתפות של בורשטיין בוועדות לאחרונה, וכן לא ידוע על העברת תקציב למכון".
מקצוע שנולד בחטא
גם בתוך העולם הדתי יש לא מעט קולות המבקרים את ההתערבות הגסה של רבנים בגוף הנשי. אישה שנחשבת סמכות הלכתית פמיניסטית וביקשה לא להזדהות בשמה, אמרה: "זה מכון הלכתי-חרד"לי שמוביל קו קיצוני מבחינה דתית. באו המכון הזה ורב המכון בורשטיין ומצאו אפיק נהדר לייצר משרות לאחיות ועל הדרך גם למצוא איך להחזיק בהגמוניה בכל הנוגע להלכות טהרה של נשים. 2,000 שנה נשים הסתדרו בלי בודקות טהרה. אמא שלי שמרה היטב נידה בלי להזדקק ליועצת טהרה. בואי אתרגם לך את המקצוע החדש הזה. זה כמו שיגידו למשפחה דתית 'אולי אתם יודעים הלכות שבת אבל זה בטוח לא מספיק. בואו תיקחו משגיח שבת שלנו שיהיה אצלכם וישגיח שאתם שומרים את השבת כמו שצריך, ככה תהיו מכוסים כמו שצריך'. והנה קיבלנו נוירוזה דתית.
"במקום שרבני המכון יגידו לנשים, יש כתמים שלא במחזור, לכי להיבדק אצל רופא נשים ותשללי בעיות רפואיות, הם גורמים לנשים לפתח תלות מטורפת ברבנים ובבודקות הטהרה. למה שאישה תכיר את גופה, את עצמה, אם היא יכולה להתקשר ולהישען על הרבנים? לפני כמה שנים רב של קיבוץ דתי שהסתמך על רבנים גדולים פסק שבזמן לידה מותר ואף חובה לבעל לגעת באשתו ולתמוך, אם זה צורך שלה כיולדת. הרב בורשטיין נכנס באמ-אמא שלו. איך הוא הקטן פוסק. רק למכון פוע"ה מותר לפסוק בנושאים האלה. מה זה אם לא רצון בשליטה?".
דיברתי עם כמה נשים שסיפרו לי שבודקת הטהרה עזרה להן. אם זה לגלות שחוט ההתקן שרט אותן וגרם לדימומים או אפילו מישהי שטענה שהבודקת הייתה זו שגילתה פיסת שליה שנשארה ברחם לאחר הלידה.
"גם אם יש נשים שבודקות טהרה עזרו להן אלו מקרים פרטיים שלא משנים כהוא זה את התמונה הכללית שזה מקצוע שנולד בחטא. העובדה שיש בכלל בודקות טהרה זו שערורייה בפני עצמה. יגידו לך, 'מה את רוצה, זה צורך שעלה מהציבור'. אבל לכל אורך הדורות סמכו על נשים שמכירות את גופן. היום נשים צריכות לסבול בדיקה פנימית ומכאיבה רק כדי שתהיינה בטוחות. כשיש בעיה רפואית וחייבים להיבדק זה דבר אחר. אבל פה, לצורך כאילו הלכתי, עוד פעם מפשפשים באישה. זה שזה נכנס תחת קופות חולים ללא שום צורך רפואי ובמימון המדינה זו חרפה. זה שהממסד הרפואי משתף עם זה פעולה זו בושה".
תגובות
השאלות שהועברו לקופות היו מפורטות: איך הוחלט להכניס את השירות הזה לקופה? מי מפקח על הקורס שהאחיות עוברות ומי בוחן אותם על תכני הקורס? האם יש חוזר מנכ"ל שמגדיר את השירות? כמה אחיות בודקות טהרה יש בכל קופה ומה תקציב הקופה לשירות זה. קופות החולים בחרו לענות את התשובות הבאות.
קופת חולים לאומית: בתחילה, דובר הקופה טען שהם התבקשו על ידי משרד הבריאות לא לדבר איתי, אלא לתת למשרד להגיב במקומם. במשרד הבריאות הבהירו כי "לא היה ולא נברא". בסופו של דבר, דובר לאומית, משה מוסקו, מסר כי "יש לנו כ-15 אחיות כאלו והן מוצבות על פי צורך ודרישה. רוב הזמן הן משמשות כאחיות רגילות. לאומית מציעה את השירות של אחיות בודקות הטהרה מטעמים רפואיים. הבודקות כולן אחיות מוסמכות ובעלות הסמכה נוספות מטעם מכון פוע"ה. תוצאות הבדיקות מתועדות בתיק הרפואי. הטיפול מבוצע באמצעות מגוון של מכשור וציוד רפואי לאיתור בעיות הדורשות מענה והתערבות רפואית".
קופת חולים כללית: "מרכז בריאות האישה מציע מגוון רחב של שירותים רפואיים בתחום רפואת הנשים תוך מתן מענה לצרכים של האוכלוסיות השונות. האחיות מעניקות שירות כוללני ובדיקות מבוצעות במענה לצרכים והיבטים שמעלות הלקוחות באמצעות מגוון של מכשור וציוד רפואי לאיתור נגעים, פצעים ומצבים הדורשים מענה והתערבות רפואית. הנגשת שירותים למגוון הלקוחות שאנו משרתים נעשית מתוך רגישות וסובלנות".
קופת חולים מכבי: "מכבי מציעה מזה מספר שנים, לחברות הזקוקות לכך, שירות של בודקת טהרה מטעמים רפואיים, כמו למשל לקראת כניסה להריון או כאשר קיים דימום וגינלי שמקורו אינו ידוע. הגורמים לכך עלולים להיות שונים וחלקם בהחלט רפואיים. לכן מבצעות הבדיקה הן אחיות מוסמכות בעלות הסמכה נוספת מטעם מכון פוע"ה ותוצאות בדיקתן מתועדת בתיק הרפואי של החברה. האחיות באותה הזדמנות מדברות עם הנשים על סוגיות בריאות נוספות ובמידת הצורך מפנות אותן להמשך בירור רפואי. הפריסה של השירות נקבעת על פי הצורך, ומטופלות המשתמשות בשירות מביעות שביעות רצון גבוהה".
קופת חולים מאוחדת: "אין אצלנו הגדרת מקצוע שכזה, אך כמובן שבמסגרת הנגשת השירות הרפואי לנשים במגזרים השונים, גם נשים המתחבטות בסוגיה זו מגיעות מדי פעם לאחיות מאוחדת במרפאות השונות, נבדקות ומקבלות ייעוץ בהתאם לצורך. מדובר בשירות שאנו מעניקים לכל פונה במסגרת מחויבותנו להנגשת הרפואה לכל לקוחותינו - ללא הבדל דת או אורח חיים".
משרד הבריאות: "מדובר בשירות שיושב על התפר שבין שירות רפואי להלכתי וחוסך בדיקת רופא נשים עבור קהל מטופלות שרוצות בכך. הבדיקה הינה בתחום הידע והמומחיות של האחיות. האלטרנטיבה לשירות המדובר היא בדיקה של רופא נשים, ששוב כל מטופלת יכולה לבחור במסגרת הסל הציבורי".
מכון פוע"ה: נשים הולכות לבודקות טהרה מרצונן החופשי כפי שנשים וגברים הולכים לרופאים, מרפאים ואנשי מקצוע לכל דבר וענין שהן נזקקים לו. בודקות טהרה מצילות חיים באופן תדיר כשהן מוצאות מחלות בגופן של נשים ושולחת מיד לרופא מקצועי. אנו שמחים שקופות החולים השכילו להכניס שירות של בודקות טהרה, עצם השתייכותן של הקופות לשירות זה מעיד על הצורך הקיים בו. יצוין כי קופות החולים אינן משלמות למכון עבור שירות זה. הקופות בוחרות משיקוליהן לממן נושאים רבים על מנת לתת ללקוחות סל אטרקטיבי (למשל מימון מכוני כושר, טיפולי אסתטיקה ועוד). הבחירה שלהן לממן שירות של בודקות טהרה מעיד כאלף עדים על ביקוש מהשטח לנושא.
המכון פועל בגזרות רבות והוא מקבל למעלה מ-250 פניות מדי יום בנושאים מגוונים, נושא הטהרה הוא אחד מהם. זאת ועוד, המכון סייע בהבאת כ-100,000 ילדים בריאים לעולם למשפחות עם קשיי פוריות, הריון ולידה.
מכון פוע"ה אינו מתוקצב על ידי משרד הבריאות, לצערנו. זאת למרות שהמכון הוא אחד הארגונים המרכזיים לקידום ציבורי של בריאות האישה. ספרי המכון המוזכרים בכתבה זכו לתפוצה אדירה מפני חשיבותם וחדשנותם. על כך זכה המכון בפרס סגן שר הבריאות בשנה שעברה. לגבי השתתפו של הרב בורשטיין בוועדות - הרב בורשטיין עוסק וטורח מזמנו עבור הציבור כבר מעל 30 שנה בכל יכולתו. כחלק מכך הוא משקיע מזמנו כדי לקדם חוקים המסייעים בתחומי הפוריות, הריון, לידה, גנטיקה ועוד, וימשיך לעסוק בכך כדי לסייע לכלל הציבור
https://mobile.mako.co.il/health-weeke
nd/Article-8f74349cb714f61026.htm
נשלח מהאנדרואיד שלי
