מצדרביעי
הנה תגובה ששלחתי לרב פלאי בתגובה לטענותיו שנטענו בתגובה לדברי הרב פיבלזון שנאמרו בתגובה לר' דוד כהן...
הנה הנוסח של שאלותי שהפניתי אליו:
ערב טוב לרה"ג הרב פלאי שליט"א, קראתי את המאמר "פשטותה של אמונה" שכתבתם, וברצוני לשאול על הקטע בו כתבתם כדלהלן: "ובמשקל זה עלינו להתייחס גם לחינוך של עולם הישיבות שיש בו תשובות לכל השאלות שבעולם גם לכל מה שישאל בכל הדורות הבאים עד סוף כל הדורות.".... ובהמשך.... יש ב"ה מטפלים גם בתוככי עולם הישיבות היודעים מה לענות ואיך לעזור לכל מיני בחורים ואברכים חכמולגים ומתוסכלים, והאם בגלל הצורך בטיפול בהם צריך ליצור דופי ולומר שיש שיטה ודרך חדשה, מקובלנו שחדש אסור מן התורה ועלינו לחנך בדרך ישראל סבא בנוסח ובניסוח כפי המסורת שקיבלנו מרבותינו מעתיקי השמועה. חובה מוטלת עלינו לשמור את משמרת הקודש של עולם הישיבות שיהיו כצורתם ע"פ מסורת הקבלה מדור דור-עכ"ל. וברצוני להביע את תמיהתי אחר בקשת המחילה: וכי הרעיון של "חדש אסור מן התורה" מבית מדרשו של החתם סופר הוא רעיון שמקובל בעולם הישיבות ובישיבת חברון-סלבודקה? הרי לענ"ד סוד גלוי הוא-שהרבה דברים בשיטת הישיבות, וודאי שיטת המוסר של סלבודקה היונקת מתנועת המוסר אותה הקים הגרי"ס, הם דברים שהתחדשו באותו דור ולא היו מקובלים לפני כן, האם אני טועה? האם לא נכונה הטענה לפיה שיטת "גדלות האדם" של סלבודקה באה בין היתר לתת מענה לרוחות ההשכלה וה"נאורות" ששלטו בחוץ, במטרה להראות שניתן להיות "משכיל" ו"מודרני" בתוך עולם התורה? במידה וכנים הדברים, האם כל כך מופקע שגם היום יש צורך בשיטות חדשות המותאמות לאתגרים החדשים
|
