רוחי רוזנברג, 33, אם לשלושה מירושלים, למדה בסמינר הוראה, ובהמשך עשתה תואר בייעוץ וחינוך במכללה ירושלים. מבטאה מסגיר את מוצאה הארגנטינאי. אחרי נישואיה נסעה עם בעלה לשש שנות שליחות בברזיל, מטעם מכון "דרכי הוראה" שייסד הרב מרדכי אליהו. בעלה שימש כרב קהילה, והיא כסגנית מנהלת בבית הספר היהודי ורבנית קהילה. לפני שלוש שנים שבו לארץ, ורוזנברג עבדה כמורה. חבר של בעלה השתתף בתוכנית "משפיעים" הגברית, וסיפר לו עליה. "בעלי אמר לי 'רוחי, בנו לך תוכנית בדיוק בשבילך. זה מה שחיפשת כל הזמן'".
למה בעצם?
"כי אחרי שאת נמצאת במקום כל כך גדול עם שינויים ופרויקטים, ומשפיעה על הרבה אנשים, אז לחזור לארץ ולעמוד מול כיתה אחת בבית ספר? את מרגישה שאת יכולה לתת יותר. שאפתי להשפיע ולחולל שינויים, וידעתי שלשם אני רוצה להגיע".
כאימא לילדים בני שנה עד 11, ההשתתפות דורשת ממנה מאמץ לשלב את התוכנית עם הבית. "אבל אני חוזרת הביתה שמחה עם תובנות חדשות וידע שמעשירים אותי, כך שגם אם אני מגיעה עייפה או עמוסה – טוב לי, וזה משפיע לטובה על הבית והילדים", היא אומרת. "המשפחה מאוד תומכת בתוכנית הזו – אימא שלי, החברות שלי, בעלי. כולם מעודדים. אני יודעת שמכאן אוכל להתקדם ולהגיע למקום שאני רוצה".
רוזנברג שואפת להשתלב בתפקיד בכיר בתחום החינוך, ומתלבטת אם להישאר בחינוך החרדי או הכללי.
באת כבר עם ניסיון רלוונטי, למה היית זקוקה לתוכנית כדי להתקדם?
"בתוכנית קיבלתי הכשרה וכלים שלא היו לי לפני זה. ידעתי אולי איך עובדים בחו"ל, אבל פחות הבנתי איך הפוליטיקה והבירוקרטיה עובדים כאן, מה חשוב ומה סדר העדיפויות. יכולתי אולי להתקדם גם בלי זה, אבל עכשיו אני מגיעה מוכנה יותר, עם כלים וביטחון".
הרגשת שהתוכנית אכן מותאמת לאורח החיים שלך?
"אני חרדית חוצניקית והסביבה שלי יותר פתוחה ומקבלת, אבל מבחינת הכללים מאוד שומרים כאן על הזהות החרדית. מבחוץ היו סימני שאלה, אבל ככל שעובר הזמן ואני מספרת לאנשים מה קורה, הם מתעניינים יותר לקראת המחזורים הבאים".
מבחינת רוזנברג, אחת החוויות המשמעותיות הייתה הסיור שערכה הקבוצה לדרום הארץ. "פגשתי מקרוב את הפריפריה. אם פעם היא הייתה בשבילי משהו רחוק, בסיור הזה נחשפתי מקרוב לאנשים וגם להשקעה של המדינה בפריפריה. לא שמחר אני עוברת לשם, אבל בפירוש אפשר לומר שיש שם עתיד".
https://www.makorrishon.co.il/education/118669/
נשלח מהאנדרואיד שלי
