ניתוח מדהים של מנהל הפורום הסגור 'דעת לנבון' על הארועים העוברים על קהילת גור. ארוך וכבד,
אבל שווה קריאה
סיכום שהוא תחילתה של תקופה
1. שלושה חודשים עברו מאז הוכרז באופן רשמי על הפילוג בגור, וזה הזמן לערוך מבחן סיכום, מי הרוויח, מי הפסיד, איפה אנחנו עומדים.
באדיבות חברי הפורום ובעזרתם
(ובעיקר בזכות דירבונו הבלתי נלאה של ידידנו 'חכם הרזים'. *תשו"ח*)
כתבנו את המסמך הזה שבלי ספק משקף את המציאות הנוכחית כמו שהוא,
בלי פרשנויות ומשאלות לב, והיא נותנת לנו תמונה שלכאורה היא הקרוב ביותר לאמת – בפרט שהפורום מכיל כידוע חסידי גור שנמצאים בשני הצדדים של המתרס,
כאשר לפחות על רוב הנקודות שנביא כאן הגענו להסכמה, אפשר לומר מקיר לקיר, גם אם בדרך עברנו לא פעם ויכוחים לוהטים...
אגב, וזה חשוב לציין, פורומינו היקר מהווה לדעתי את הפלטפורמה היחידה שבה נמצאים חסידי גור משני צידי המתרס,
והם מנהלים ביניהם דיבור ישיר, מכובד ומפרה. במצב אחר, בעולם האמיתי, המפגשים הללו כבר לא קורים מפחד החרמות (נגיע אליהם בהמשך) שכמותם לא נשמעו עדיין בישראל, כשאפילו משפחות לא יכולות לשבת יחד ולנהל דיון.
אמנם,
יזכר שלא לטוב בעל הניק 'ירא ושלם' שסולק מהפורום לאחר שפער פיו,
ונזכיר שוב את מה שמיותר להזכיר – כאן אפשר לדון בהכל, על הכל, אך אין לדבר סרה על גדולים בישראל ועל ת"ח,
יהיו אשר יהיו.
2. נתחיל עם המספרים
כידוע עם מתמטיקה אי אפשר להתווכח.
היום נמצאים בקהילת הגר"ש
(כזכור: הכינויים "גור תורה"/"גור נדל"ן" נפסלו לאחר דיון סוער בפורום. המינוחים המותרים הם: "גור הרי"א", "גור הגר"ש") ציבור שמונה כ300 משפחות. אלו שהלכו אל הגר"ש עשו צעד הירואי שאין לו תקדים: הם הועפו מהמוסדות, מהשטיבלך, חלקם איבדו מקומות עבודה, הם מנודים ומוחרמים גם ע"י בני משפחותיהם הקרובים שחלקם אנוסים על פי גזירה מלמעלה לעשות זאת וחלקם עושים את זה מיוזמתם.
כך או כך, מדובר בגרעין הקשה ביותר של אלו שעזבו, כשכל אחד מהם שילם ומוכן לשלם מחיר אישי יקר וכבד.
כמה נמצאים עדיין על הגדר?
בנקודה זו נחלקו הדעות בפורום והנתונים אליהם הגענו להסכמה היא שבתוך גור הרי"א בארץ יש עוד כ700-1,500 משפחות שמחכים לחצות את הקווים ולהצטרף לקהילת הגר"ש,
אבל הם לא עושים זאת רק בגלל החרמות והצעדים האכזריים והקשים הננקטים נגד אלה שעזבו.
עם זאת, יש טפטוף איטי אך עקבי של משפחות, כשהצפי הוא שנראה עוד כמאה מאתיים מצטרפים כבר בתקופה הקרובה. אלפים נוספים יושבים 'על היציע' והם לא יעברו, רק לאחר שימלאו מאה ועשרים שנות בריאות לכ"ק האדמו"ר הרי"א,
שאז צפויה גור להתפלג
(לפי הניתוח היפהפה של 'חד כתער') לפחות לארבעה חצרות.
כך שהשיא של גור במספרים המדהימים אליהם הגיעה, נמצא כבר מאחורינו.
3. מה גרם לפרישה?
גם בכך נחלקו הדעות.
היו שטענו שבגלל הסיאוב ותחושת הגועל מהמערכת.
נזכיר שהתנהלו על כך דיונים סוערים אך הגענו למסקנה שתחושת הסיאוב שנובעת מהתנהלותה של חצר המלוכה משותף לחצרות נוספות ורבות,
ולמרות שאנחנו נמצאים כיום בעידן שבו השקיפות הולכת ודוחקת את מעוזי הכח שלומדים להכיר במגבלות הכח – אך עדיין גם בחצרות אחרות התחושה מוכרת מאד, וגם בהם לא נבחרים לתפקידים הבכירים דווקא אלו שעומדים במבחני התאמה והם נדרשים להוכיח יכולות...
אז מה כן גורם לכך שציבור גדול ואיכותי (כן, זוכרים אנו את הניסיונות של כמה מחברי הפורום, ובראשם 'ירא ושלם' ז"ל, לקבוע שמדובר ב'פורצי גדר ובעלי אייפונים', אך הם הוכו שוק על ירך וגם מלאכים רעים ענו אמן מול רשימת השמות שהועלתה. יישר כח ל'חריף ובקי' ול'קול מבשר' על העבודה הנאה שעשו בנידון זה) לקום ולוותר על מנעמי הקהילה שנחשבת לאחת החזקות והמשפיעות, אם לא החזקה והמשפיעה; להתנתק מחברים, משפחות, שטיבלך (תודה ל'חד כתער' על ההסבר המושלם שפקח גם עיני ליטאי כמוני על חשיבות ה'שטיבל' בחייו של חסיד גור) ולצאת לדרך לא נודעת, גם אם מדובר בלחסות בצילו של אדם ענק רוח?
ההסבר אליו הגענו בסיומו של ויכוח לא קל (זכור הדיון המרתק אודות דרך הלימוד, כאן ו-כאן) הוא שגור לא סיפקה בשנים האחרונות מזון לנפש.
אמנם, ישנה קהילה מאורגנת, מוסדות מפוארים, מיזמי רווחה קהילתיים לשם ולתפארת, אך העיקר היה חסר מן הספר...
רמת הלימוד שהידרדרה פלאים בישיבות לא מצאו חן בעיני ההורים מצד אחד, והיא גידלה דור שטחי שמודע לשטחיות והיא מפריעה לו. גם העובדה שלא ניתן להיכנס לרבי, לשמוע ולהתייעץ, מעבר לקבלת ברכה של כמה מילים,
צרמה והפריעה מאד.
4. כמה מילים קצרות על 'מהפיכת הלימוד' בגור.
היו אמנם כמה שטענו כי מדובר במהפיכה שמונעת מכוונה טובה ויש לה הצלחות, אך הדברים הופרכו מכל וכל דווקא בידי חסידי הרי"א שמכירים את הדברים מבפנים. הובאה כאן עדותו המחרידה של 'הולך בצידי הדרכים' שמשמש עדיין כר"מ בישיבה גוראית, והוא זעק נוכח הבורות בישיבות גור, חוסר הידע, הרצון 'לרוץ דפים' העיקר שראשי המערכת יוכלו לסמן וי,
והוא סיפר כזכור את הסיפור המכאיב שהיה לו עם הבחור שביקש להבין יותר, אך הוא נדרש, בהוראה מלמעלה, להגיד לו שימשיך הלאה ולא יתעכב, ומה יצא בסופו של דבר עם הבחור הזה. העדות הזו, יחד עם הניתוח המעמיק של 'קול מבשר' על תולדות המהפיכה הזו שהתרחשה צעד אחר צעד, הביא את כולנו למסקנה שלא מהפיכה להתגאות יש כאן, אלא בעיקר טרגדיה לדורות.
5. איפה כשל הגר"ש?
הכישלון שלו, לכל הדעות, הוא שלא קם והלך לפני 23 שנה, לאחר פטירת אביו האדמו"ר רבי פנחס מנחם זי"ע. אמנם, חסידיו כאן בפורום טענו שכבר אז הפצירו בו לקום ולעזוב, אך הוא נמנע מלעשות זאת שכן לא רצה לשאת במחלוקת, ורק עכשיו לאחר שדחקו את רגליו החוצה הוא הובל ולא הוביל.
מנגד, מתנגדיו טענו שאילו היה הולך אז לא היו באים עמו, ורק עכשיו לאחר שהמערכת הצמיחה 'ממורמרים' רבים כהגדרתם הוא יכול להתבסס עליהם.
כך או כך, מדובר בטעות פאטאלית שכן אחרי הכל הוא ידרש ביום מן הימים להסביר מאי קא סברת: אילו הדרך לא נכונה, למה לא קמת והלכת מיד.
ואם היא נכונה,
מדוע פרשת עכשיו?
6. ומכאן נעבור למבחן ההשוואות ובכך נסכם אינספור דיונים ורבבות מילים שהושחתו בפורום.
נתחיל עם ההשוואה של "אמרי יעקב" נגד "עברא דדשא".
בשטח זה אין שום ויכוח שה'עברא דדשא' לוקח בענק, והוא מביס שוק על ירך את ה'אמרי יעקב'. איך הגדיר זאת דווקא מיודענו הליטאי, 'בית הכוסות'?
"זה לא כוחות בכלל".
אמנם, יאמר לזכותו של 'ירא ושלם' שהוא לא נואש ולא הרים ידיים בקלות...
הוא ניסה ללקט ולהציג בפנינו אמרות וחידושים מרבו הרי"א, אך במחילה... הגענו להסכמה מקיר לקיר שלא על זאת תהיה תפארתו של הרי"א.
גם אם נצא מנקודת הנחה שהוא זה שהוגה את חידושי התורה
("שמיסן" בעגה הגוראית),
ולא נקנה את התיאוריה שדווקא קנתה לה אחיזה בפורום והיא שמשפחת רוטשטיין (חתנו של הרבי ואחיו) הם יש להם את זכות היוצרים על החידושים (בפרט שרבבות חסידי גור לא זכו לשמוע את הרבי דורש. ואם כן, למה להאמין שהוא זה שהוגה את החידושים האלו?),
אך גם אם כן - לא מדובר בווארטים מסעירים שיש בהם חידוש.
לכל היותר הגענו להסכמה שפה ושם יש בהם משהו 'נחמד'. לא משהו שאפשר לצטט ו'לחיות עמו'.
אך בצידו השני של כף המאזניים –
שומו שמים!
גם אנוכי, ליטוואק בן ליטוואק,
מצאתי את עצמי מתמוגג דווקא מהווארטים החסידיים שנאמרו בדרך העבודה והחסידות.
כל דרשה שהועלה כאן ביטאה ידע עצום ומדהים בכל חלקי התורה,
חידושים מקוריים ודרך מיוחדת שלא הלכו בה רבים,
כשה'עברא' סולל לעצמו דרך חדשה בנתיב לא ידעו *עיט*.
די בעצם הגאונות הזו שנשפכת ממנו ומקרינה על שומעי לקחו,
בכדי לגרום לכך שאנשים ישאירו הכל אחרי *גיוום* וירוצו אחריו במדבר.
ולא דיברנו על השיעורים בעיון שנאמרים במתק שפתיים,
בהסברה מדהימה ותוך הצגת ידע תורני בהיקף בלתי נתפס ("בלתי אנושי" אף הרחיק לכת וטען בשעתו דווקא מיודענו 'חכם הרזים'),
כשלא נשכח את החוויה המאלפת והמסעירה שזכינו לה כאשר כולנו,
כל חברי וחכמי הפורום,
היינו צמודים לשיעור שהועבר ב'קול הלשון' (וקישור ישיר היה לנו כאן)
ושאחריו ניתן היה למשש את ההלם גם בבית מדרשנו הוירטואלי.
נדמה שזמן רב לא היתה כאן תחושה כזו של 'הסתלקות הדיבור'...
מצד שני, הועלתה כאן בפורום הסרטה של הרבי באמירת 'תורה'
(חנוכת הבית בארה"ב), ומי שביקש שיורידו את הסירטון היו דווקא 'ירא ושלם' ו'יושב שורה',
חסידים מוצהרים שטענו – אוי לאזניים – שהסירטון הזה "לא מכבד"...
ואם בפעם היחידה שבה רואים את הרבי פוצה את פיו ומדבר הוא 'לא מכבד',
מה נענה אנן אבתרייהו?
עסקנו גם רבות בכריזמה.
מצד אחד גאון כריזמתי, מצד שני אדם מופנם שגם אם יש בו תכונות מושכות הציבור לא מודע להן.
דיברנו על השיח בגובה העיניים (כנ"ל) וביכולת התיקשור.
כאן נזכיר את תעשיית ההקלטות שהדהדה בין השאר גם בפורום אם כי הגענו למסקנה (בדיון כאן) שאין להן כל ערך. מי שמשוכנע בצדקתו של הגר"ש ירוץ אחריו גם אם יוציאו עליו עוד אלף הקלטות,
ומי שהוסת או גיבש דעה נגדו אינו זקוק לכך.
הוזכרו גם הבנים הממשיכים.
כאן נדמה לי שההרחבה מיותרת ונדבר בקיצור,
בכדי שלא ניכשל בלה"ר: בני האדמו"ר הרי"א אינם מוסיפים לו כבוד ולא תורמים לאהדה עבורו,
וזאת בלשון המעטה.
הביאו כאן ציטוטים בשמם,
היו שהגדילו לעשות והביאו 'ווערטער' מהבן הצעיר והממשיך רבי דוד,
אך נסכם ונאמר שהווערטער הללו היו רחוקים מלבנות לו תדמית של ת"ח ויודע ספר...
ובקיצור, לא בטוח שהאב ישמח ביוצאי חלציו.
7. ההתמודדות:
הדרך שבה התמודדה גור של הרי"א עם הפיצול,
הוגדרה לכולי עלמא כטעות פאטלית ממדריגה ראשונה, ומכל הבחינות: טקטית,
תדמיתית ומוסרית.
במקום לומר לפורשים לכו לאן שתישא אתכם הרוח ולהתעלם מהם,
המערכת הגוראית עשתה כל טעות אפשרית מבחינתה:
היא רודפת אותם עד חורמה ובכך מחזקת אותם (קביעה אליה הגיע דווקא 'בחור כהלכה', מצד הרי"א),
מחרימה אותם בחרמות שלא נשמעו כמותם גם בקהילות האחרות בהן אירעו פיצולים כמו בבובוב וסאטמר, ובעיקר מייצרת שיסוי ופילוג בתוך המשפחות, כשדבר זה מהווה תקדים מסוכן והוא בלתי נסלח
(לקביעה זו הגענו להסכמה מקיר לקיר, כזכור בדיון האמוציונלי הזה).
חובה להתייחס גם לגיבוב הנאלח שהועלה כאן בפורום,
פוסטים מעוררי גועל תחת הכותרת 'לערבב את השטן'.
כזכור, הגענו לתמימות דעים שהפוסטים הללו השיגו בדיוק את המטרה ההפוכה. אם הם באו להטיל רפש בדמותו של הגר"ש, הרי שבדרך בה הם נכתבו, ובעיקר העובדה (שלא הופרכה עד לרגע זה!!!) שהם אף היו על שולחנו של האדמו"ר הרי"א שעינו שזפה אותם והוא לא מחה,
מעמידה באור לא מחמיא דווקא את הצד התוקף.
בכל מקרה, נביא כאן את שורת המחץ של מכובדנו 'דעת ישרה' שתימצת את הדברים כך:
"הכתיבה המשתלחת ונעדרת העכבות של רוסט
(הלבלר שמאחורי הטורים האלו. ש"ב) מעידה בעיקר על מצוקה נוראית, חשש אמיתי וחרדה מנטישה, ובעיקר אי יכולת להתמודד עם טענות אמת.
העובדה שהפשקווילים הללו שבנוי על לה"ר רכילות שקרים וביזוי ת"ח יוצאים בגירסה רשמית של החסידות,
מביישת את הקהילה כולה".
8. מה יהיה הלאה?
אין ספק שאנחנו עומדים בפני עידן חדש. זה לא משנה אם בגור הגר"ש ישנם 300 או 500 ואם על הגדר ישנם עוד 1,000 או עוד 4,000.
היום גור שנחשבה בעבר ל'בלתי פצילה' מחולקת לשניים ויש לכך משמעויות רבות, ולא רק תדמיתיות.
בעולם הרחב שמחוץ לגור זוכה הגר"ש לאהדה חוצת מגזרים,
ולדברים שלו יש ויהיה משקל בעתיד. להרי"א שעד כה היה 'מושל בכיפה' קם גורם שמגביל את כוחו, ובתוך חצרו שלו...
9. סיכום –
כרגע מוקדם עדיין לסכם.
אנו בפתח של תקופה,
שתשפיע לא רק על חסידות גור אלא גם על הקהילות *המלוכניות* האחרות,
וכפי שהגענו למסקנה אלו שמאויימים היום הם דווקא בני המלוכה שעד כה הרגישו שהם יכולים לדרוך על ראשי עם קודש מעצם היוולדם כבנש"קים,
ומעכשיו ידעו שאם בגור יכולים לקום פורשים – הדבר יכול להתרחש גם בממלכתם שלהם.
ואם כתוצאה מכך הם ישפרו דרכיהם ויחשבו יותר מה אפשר לתת לנתינים במקום מה אפשר לקחת מהם,
והיה זה שכרינו. את התודה יהיה על הציבור כולו לשלוח לחסידי הגר"ש, האנשים האמיצים שעשו את הבלתי יאומן בקנה מידה היסטורי.
רלבח
נשלח מהאנדרואיד שלי
