ולפני שיקפוץ עם הארץ כלשהו וידמה את הסוטה הזה לרב אדא בר אהבה (ברכות כ) שקרע "כרבלתא" (סוג בגד חשוב) שלבשה בת ישראל בשוק, יש לציין שהפירוש העיקרי המובא בראשונים הוא שמדובר בבגד כלאים, והלכה היא שאין עצה ואין תבונה וחייב לפשטו בשוק, ומסתבר שהיה ניכר מרחוק שהוא כלאיים.
בב"י (יו"ד סי' שג) כתב, דמכאן מקור דברי הרמב"ם (פ"י מהל' כלאים הכ"ט) דהרואה כלאים של תורה על חבירו אפילו הוא בשוק קורעו מעליו ע"ש. וכ"כ ברדב"ז על הרמב"ם שם.
ובספר יוחסין מאמר שני סדר האמוראים אות האל"ף: "ומעשה דכרבלתא דמתון, פירש רב צמח גאון ז"ל משום שעטנז עשה". וכן איתא בשם רב צמח גאון באוצה"ג על הגמרא סי' קט"ו. ובתשובות הגאונים סימן קא: "וששאלת רב אדא בר אהבה חזא לההיא איתתא דהוה לבישא כרבלתא משום שעטנז הוא דעבד".
כל זאת, עוד לפני שנבוא לדון, האם המציאות בימינו דומה למציאות דאז, ואם הסוטה הזה מתקרב לקצה קצהו של רב אדא בר אהבה. | 
