נפתלי בנט החליט להשליך לכלא עוד בחור יהודי, שבית המשפט שיחרר ללא תנאים מגבילים.
זה האיש שרצה להקים מפלגה ליברלית, כן...
זו האשה שרצתה לסגור עיתון...
כלומר דבר לא השתנה מאז שנתנו בנט ושקד, בשם הציונות הדתית, רוח גבית, למעצר ולעינויים קשים של מיטב בניה -
בגלל שבכפר דומא, חמולה אחת שרפה את ביתה של חמולה אחרת...
כולם שוחררו, למעט אחד שעודנו עצור בבידוד כבר 4 שנים וכל שיש נגדו הוא "הודאות" שהוצאו בעינויים קשים.
"למי אתם מאמינים" - זעק אז בנט את זעקת העושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס" - "לבן גביר או לאילת שקד"...
אני שהכרתי את בנט, האמנתי לבן גביר.
ובנט ושקד? - הם נותרו כהרגלם בצד בו מרוחה החמאה, מרוחה בחייהם של הנערים.
זה בנט, זו שקד ואלו פניה של השפחה הסרוגה החרופה שממנה הם שואבים את כוחם.
נקריב את בנינו למולך, רק הבו לנו מנדטים, תקציבים ולגיטימציה.
שום דבר מהותי לא השתנה ולא מסוגל להשתנות בזכות שר הביטחון בנט.
לא מול חמאס, לא מול חיזבאללא, לא מול סוריה ואיראן - שומדבר מלבד דיברור נלעג, שהופך יותר ויותר בריוני.
"כך זה נשמע הלילה בעזה" מדווח שוב הקריין המשועמם של גלי צה"ל, על עוד "תקיפה" של חיל האויר, בתגובה לעוד לילה של מיטות רטובות בחדרי הילדים בשדרות.
החיילת ביפו שמה קלטת של פיצוצים והקריין בולע את לשונו ועובר לעניינים בוערים יותר.
"hold a big stick and talks softly"
(החזק מקל גדול ודבר ברכות)
אמר פעם תיאודור רוזבלט.
לבנט, שכשרי הביטחון לפניו, תלוי מנטלית ופוליטית בשימור הרציונל של אוסלו - כלומר באוייבי המדינה - אין ולא יכול להיות נגדם שום מקל.
רק דיבורים.
"המרחם על אכזרים, סופו מתאכזר אל רחמנים" - אמרו חז"ל.
ראו לאן מופנה המקל של המרחם על ילדי עזה.
בנט הוא כל השלילה של תודעת ההנהגה הקיימת, זו שהפכה את תושבי שדרות לקפצונים של צבע אדום, את תל אביב לשבויה של עזה ואת ירושלים לסמרטוט של פוטין.
בדיוק אותו הדבר בתוספת תעודת הכשר קטנה וסרוגה.
