שמעון בררייטקוף
חבורת צבועים, זה מה שאתם.
פתאום נזכרים בגדולים. לכולכם יש טלפון כשר? אתם משתמשים בחשמל כשר? אז מה אתם משתמשים בר' חיים? פתאום אתם נזכרים בו? איפה אתם כל השנה?
מצאתם מצווה חדשה: ועשית ככל אשר יורוך. הלכות בורר בשבת כבר למדת? ובכלל, מתי פתחת ספר לאחרונה? אז מה, מה אתה מבלבל לי את המח על הצבעה למפלגה חרדית?
אני יודע בדיוק מה קורה כאן: הכל זה פוליטיקה ויחסי ציבור. אני אמיתי עם עצמי. אין לי טלפון כשר, אין לי חשמל כשר, אני נוסע לחוץ לארץ מתי שמתחשק לי וכן, אני מצביע לביבי. צריך לחזק אותו.
אי אפשר להיות חרדי רק שזה מתאים לך לאינטרס.
ובכלל, אתמול התקשרתי לגפני שיעזור לי עם הסמינר של הבת שלי. אתה חושב שהוא ענה לי? הצחקת אותי. אז מה, פתאום הוא צריך אותי. שיקפוץ.
ודרעי? הוא כבר הסתדר עם כל הציבור הספרדי? אה, עוד לא. אז קודם שיסתדר, אחר כך שיבוא אלי.
חבורת אינטרסנטים כולכם. זה מה שאתם.
ואתה יודע מה, מה שהכי מכעיס אותי שאתם עושים את התורה קרדום לחפור בה. פתאום זו המצווה הכי חשובה. היא ואין בלתה. זה פשוט להוזיל את כל הרוחניות ועבודת ה'. במקום לדבר על המהות, על מצוות, על בין אדם לחברו, מדברים על בחירות. פשוט עולם הפוך.
אני אומר לך, אני הנורמלי האחרון בעיר. ירא שמיים אמיתי. לא עושה משחקים.
2.
"אני לא אומר שאני לא אצביע למפלגה חרדית, אבל תסביר לי מה הם נתנו לי.
"אתה יודע אצלנו בבית כנסת יש נזילה כבר כמה ימים, ואף חבר כנסת אפילו לא חשב לבוא ולפתור לנו את זה. אני כבר לא מדבר על הכניסה לבניין שלי, ראית איך היא נראית? איזו זוהמה! נו, זה מעניין מישהו? מקלב פעם הגיע לעזור? איציק כהן חשב לסייע?
"אז לא, אני לא נגד אף אחד, אבל אני לא מעניין אותם והם לא מעניינים אותי. אם יהיה לי כח ביום של הבחירות – אולי אני אלך להצביע, אבל מה זה הלחץ הזה? מה אני חייב? למי אני חייב?
3.
יש לא מעט אנשים שרואים באנשי התקשורת החרדיים נציגי הממסד. ואת הטקסטים שלעיל אין אחד שמחזיק מקלדת ביום רביעי שלא שמע בשבועות האחרונים באין ספור ורסיות.
לא סתם.
מידי ערב בחירות מתגייסת המדיה החרדית כולה לעודד הצבעה בבחירות למפלגות חרדיות. מטבע הדברים, העידוד הזה וההתגייסות הטוטאלית למען המפלגות החרדיות גוררת לא מעט תגובות, לא מעטות מהם הם ביקורתיות.
אפשר למלא עיתון שלם בטיעונים שצפים מידי מערכת בחירות, יש כאלה שפורקים את מררת ליבם על נושאים ענייניים כמו ניקיון, חינוך, תחבורה וענייני מדיניות, ויש כאלה שזועמים על כלי התקשורת שאמורים להיות אופוזיציה לשלטון על ההתיישרות האוטומטית שלהם לצד המפלגות החרדיות ועידוד ההצבעה.
ואמת, את הבעיות צריך לפתור. אין שום סיבה לעוולות המתמשכות במוסדות החינוך. רק בשעת כתיבת השורות, סיפר לי חבר קרוב שקיבל תשובה שלילית מסמינר. העוון החמור בעטיו בתו עשויה להישאר בבית בשנה הבאה הוא התעוזה שלו ללבוש את בגדי הארגון בו הוא מתנדב להסיע חולים לבית החולים תוך כדי שהוא מתפלל מנחה בשטיבל השכונתי. גם להתנדב בארגון חסד וגם ללבוש את בגדי הארגון– זה כנראה כבר חטא שאי אפשר לכפר עליו.
ואם הילדה צריכה לבכות בבית יחד עם האמא ולערער את כל המבנה המשפחתי בשביל לכפר על חטאי אביה המשוקץ – זה מה שיהיה.
ונכון, יכול להיות שצריך יותר מעורבות של נציגי הציבור בצורכי הפרט החרדי. לא רק דאגה למוסדות, אלא ירידה לפרטים שמעיקים על כל אזרח בישראל, כן גם אם הוא חרדי.
ואת המלחמות האלה מנהל עיתון 'משפחה' וכלי תקשורת נוספים כל השנה. מבליט את דמעת העשוקים, נותן במה למסכנים ולאלו שנמצאים בשולי החברה, מציף בעיות בקבלה למוסדות, ובשירות לאזרח.
אז למה בבחירות אנחנו מתגייסים בצורה אוטמטית? למה לא מתנים טיפול בבעיות שמפריעות למגזר החרדי בהצבעה למפלגות החרדיות?
שאלה טובה.
4.
אולי הדברים נכתבים כאן בורסיה כזו או אחרת. בכל אופן עברנו פה איזה מאה מערכות בחירות בשנה האחרונה, אבל דומה שאי אפשר להגזים עם המסר החשוב הזה.
מו"ר, ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי, נוהג לומר בערבי בחירות שאין עבירה חמורה יותר מלא להצביע.
הרבה שנים לא הבנתי למה הוא מתכוון. באמת? אין עבירה חמורה מזו?
אבל בשנים האחרונות הבנתי משהו.
יש הרבה עבירות חמורות מאי הצבעה, אבל אין עבירה כמוה.
כי הבחירות הם הצהרה.
הם השתייכות.
לא כלפי חוץ, אלא כל אחד לעצמו.
זו הזדמנות בשביל כל אחד מאיתנו להגדיר לעצמו לאן הוא שייך. איפה הוא רואה את עצמו כשהוא נטול פיתויים ואתגרים. מה הוא היה עושה לו לא היה נאלץ להתמודד עם הקשיים שמציפים לנו החיים.
אז נכון, קשה לו עם טלפון כשר בעבודה שלו, הוא לא מצליח לפתוח ספר כל יום בגלל הטרדות שהדור המודרני מספק לו, ואתם יודעים מה יש כאלה שאפילו לאיית את צמד המילים הלכות בורר לא יודעים כהלכה.
אבל בבחירות שהוא הולך לקלפי ושם פתק למפלגה חרדית הוא אומר שהדברים האלה הם טכניים, לא מהותיים. לו היה מצליח לנטרל את היצר, להתגבר על בעיות הפרנסה, להפחית את בעיות הקשב והריכוז – הוא היה בוחר לראות את עצמו יחד עם רבבות עמלי התורה שיושבים בכוללים ונמצאים בימים כאלה בסכנה קיומית.
אז אולי גפני, דרעי, מקלב וכהן צריכים לעשות יותר ממה שהם עושים היום.
אולי הם לא מושלמים. אבל לא בשבילם אנחנו הולכים להצביע.
אנחנו הולכים להצביע בשביל עצמנו.
5.
יש לא מעט דיונים על מהות מצוות 'ועשית ככל אשר יורוך'. האם זו מצווה ככל המצוות הנוהגת בכל תחום ובכל עניין, או שהמפלגות החרדיות חידשו בה חידושים עצומים.
אבל הדיון הזה מפספס את המהות.
אם מזקקים את הציווי הזה בכל מה שקשור לבחירות, זו לא הוראה שצריך לקיים, אלא בקשה לכל אחד למקם את עצמו.
תחליט לאן אתה שייך.
אף תירוץ בעולם לא יענה על התשובה הזו במקומך. נכון, חשוב לחזק את נתניהו, רודפים אותו, מתעללים בו, זה לא יפה מה שעשו לבן גביר, איילת שקד הבטיחה לדאוג לממ"חים, ח"כ פלוני לא הסכים להיפגש עם החרדים העובדים וח"כ אלמוני רימז שהוא יילך עם גנץ ועוד כהנה וכהנה הסברים ותירוצים שגוררים לא מעט אנשים לשלשל פתק לא חרדי לקלפי.
לכל אחד יש את סולם הערכים שלו. לא תמיד סולם הערכים של חברי הכנסת החרדיים משקף במדויק את כל פלגי הציבור החרדי.
אבל לא בשבילם אנחנו הולכים להצביע.
הם לא יכולים להוות שיקול.
בסוף, כולנו, העובדים והלומדים, הטוענים והממורמרים, כשיגיעו אלינו בלילה, בלי שאף אחד שומע וישאלו אותנו מה אנחנו רוצים שהילדים שלנו יעשו – כולנו נענה אותה תשובה: בני תורה.
ובשביל המשימה הזו, משימת העל של כל משפחה יהודית, אנחנו צריכים להיות שייכים למחנה בני התורה, ולהצהיר בקול גדול: לשם אנחנו שייכים.
את החשבונות נסגור אחר-כך, אוהו נסגור, אבל ביום שני הקרוב שנסתכל על תיבת ההצבעה יהיו שם הרבה פתקים – רק שניים מהם צועקים בקול גדול: מי לה' אלי!
ולוואי שנעשה כולנו את הבחירה הנכונה.
נשלח מהאנדרואיד שלי
