"ליברמן הוא לא זה שמחליט", סתם ראש הממשלה (בישיבת גוש הימין לפני שבוע וחצי), סתם ולא פירש.
נצרתי בלבי את האמירה הזו. גם כך, משהוא בהתנהגותו של ליברמן מעורר את חשדי מזה זמן.
ואז באה ההודאה בכך שזה לא החרדים, לא הגיוס ולא נוצות הטווס ה"ליברלי" שעטה האיש לפתע. זו פשוט נקמה אישית. "ביבי עומד מאחורי התלונות נגדי" הסביר ליברמן.
מדוע ההודאה המטורפת הזו? הרי טיפש איננו, מדוע להודות שסחררת מדינה שלמה ב 3 מערכות בחירות - וכל זאת בשל נקמנות אישית?
ועכשיו העסקה הגלויה עם המשותפת.
יש איזה היגיון פוליטי מאחורי התנהלות שכזו? התנהלות שמקעקעת את כל יסודות זהותך - גם הימנית וגם האזרחית?
"הרוצה לשקר, ירחיק עדותו" - אמרו חכמינו.
הסיבה היחידה שאני יכול להעלות על דעתי, סיבה שתוביל את ליברמן "להודות" כי מדובר בנקמנות אישית, היא החשש שאם לא ייתן הסבר מניח את הדעת מן התחום האמוציונלי, יחלו הבריות לפשפש ולחטט עד שימצאו את ההסבר האמיתי.
"ליברמן הוא לא זה שמחליט".
משמעות האמירה הזו של ראש הממשלה היא כי לכאורה, מישהו שגמר אומר להפיל את נתניהו, סוחט ומפעיל את ליברמן.
לפי פרסומים תקשורתיים יש לו לאיש די והותר קופות שרצים וכבר ראינו כיצד מדינה שלמה נכנסה לתוכנית ההתנתקות כדי להפסיק את החקירות נגד שרון.
האם משהו דומה מתרחש כאן מתחת לאפנו?
מיהו הגורם שכן "מחליט" אצל ליברמן?
ואולי זה בכלל גורם חוץ?
את השערתי אשמור לעצמי, אבל אני הולך ומשתכנע, שאכן "ליברמן הוא לא זה שמחליט" -
אני הולך ומשתכנע שליברמן הוא בובה על חוט בקצה אצבע נעלמה עם מידע רב ערך - ולכאורה, היא יודעת כיצד להשתמש בו.
משה פייגלין
נשלח מהאנדרואיד שלי
