דמי שתיקה שלא על מנת לקבל פרס
בעקבות המגיפה העולמית לא מתקיימים כרגע הגרלות,
אך חשבתי לפרסם בכל אופן כדי שתהיה לנו זכות ולרפואה שלימה לכל חולי עמו ישראל
לרפואה שלימה:
יצחק מאיר בן בתיה מרים
שרה בת חנה
אברהם בן אסיה
עמרם בן תמר
דניאל בן רבקה
יוסף בן אהובה מסעודה,
אהובה בת עליזה
דניאל בן עליזה
ברוך בן אסתר
ישראל חיים בן נעמי
אברהם בן לאה
אברהם צבי בן אסתר לאה
יהודה דוד בן מרים
ולכל חולי עמו ישראל
לישועה והצלחה:
יונתן בן אסתר
תמר בת דינה
יוסף מרדכי בן נאוה
תהילה קילא בת נאוה
חגי בן נאוה
אורי ברוך בן נאוה
אביטל כנרת בת נאוה
לזיווג הגון:
אוריה בן אסתר
רבקה בת אסתר
אורית אביבה בת עליזה
לזש"ק:
רחל ברכה בת מרים
מרים אסתר בת לידיה
דנה בת שרה
לעילוי נשמת:
שמעון בן מזל ושלמה
משפחת עטר ז"ל
יריב בן ציונה
שושנה בת מלכה
יעקב ישראל בן שושנה
איילה בת שושנה
עטרת תפארת בת שושנה
מוריה בת שושנה
ידיד בן שושנה
אביגיל בת שושנה
מאיר צבי בן חיים אליעזר
שמשון יוסף בן פנחס יצחק
שרה הדסה בת יצחק
זוהרה חיה בת רחל
חיים בן ראובן
רמי דוד בן סוזן שנפטר בדמי ימיו
שלושת הנערים שנקטפו בדמי ימיהם
אייל יפרח,
גיל-עד שאער,
נפתלי פרנקל
מזל בת רבקה
עו"ד אלקנה בן יעקב אהרון שילמד זכות עבורנו.
לעילוי נשמת רבי אהרון יהודה ליב בן ר' נח צבי שטיינמן.
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
בעקבות הארת אחד המשתתפים, לכתוב את אותה ההלכה פעמיים ברציפות, כדי לשנן אותה שתהא שגורה (הלוואי)
ההלכה ביום שלישי ושבת תהא זהה.
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
ספר הלכות לשון הרע ורכילות
דיני המספר לשון הרע
סימן ד
אופני התר לספר לשון הרע
ח. לספר לבניו ותלמידיו כדי להרחיקם מבני אדם שאינם מהוגנים:
מצוה לספר לבניו ולתלמידיו אודות איש או חבורת אנשים שהם בעלי גאוה, בעלי כעס, מתבטלים מתלמוד תורה, או שיש בהם שאר מידות רעות, כדי להזהירם שלא יתחברו עמהם. (אך בעיני עצמו לא יחזיק אותם לרשעים, כי שמא עשו תשובה, וגם אולי אינם יודעים את חומר האיסורים). ושבעת התנאים המבוארים לעיל (בדין ה') אינם שייכים כאן. אלא עיקר הדבר הוא שיכוון לשם שמים, דהיינו אם רואה שתצמח מזה תועלת, ולא לספר מצד שנאה. ואם ראה את הענין בעצמו יכול לומר בהחלט, ואם שמע אותו מאחרים (שאז מותר רק לחוש), יאמר "שמעתי על פלוני כך וכך, ולכן, מאוד יש לחוש ולהישמר ממנו". ולענין התנאי שלא יגדיל את העוול יותר ממה שהיא, אם בסיפור העוולה כמו שהיא לא יתרחקו ממנו ויכול לבוא מזה ריעותא, אפשר שמותר להגדיל העוולה יותר ממה שהיא. ומצוה שיפרש הטעם למה מספר הלשון הרע, כדי שלא יטעה השומע להתיר על ידו יותר מזה, וגם שלא יבוא לתמוה עליו שהוא סותר את עצמו, כי פעם יאמר לו שאסור לספר ועתה הוא בעצמו מספר.
אם רואה שחברו מוכר בהקפה לאנשים רעים שיהיה קשה אחר כך להוציא מהם את הכסף שהם חייבים לו, מותר לספר לחברו את טבעם הרע ולהזהירם שלא להקיף להם. והוא הדין שמותר לספר דברים כאילו לשותפו על אנשים שלפי דעתו אינם בחזקת נאמנים. ואפילו אינו מכיר בעצמו את טבעם הרע, רק שמע עליהם, גם כן מותר לספר לחברו ולהזהירו על להבא, אף על פי שאין לו להאמין בהחלט מה ששמע עליהם הלא על כל פנים לחוש צריך. אך באופן זה לא יספר בלשון שמוכח מדבריו שקיבל הדבר בהחלט, רק יאמר "שמעתי על פלוני כך וכך, על כן הזהר שלא תקיפנו".
וכן מותר לומר לחברו "פלוני אמר עליך שגזלת חפץ זה", כדי שעל ידי זה ישמור את שטרו, ובכל האי גונא מצוה נמי אכא
שבת שלום
 |
|
|
