במחשבה שנייה, חושבני שזה למעשה כל מה שקורה אצלנו. הכל משחק ובלוף אחד גדול, וכל אחד עושה את התפקיד שלו. למשל, נגיד אחד תורם לישיבה פלונית, עושים למענו ערב הוקרה, הוא בא, הראש ישיבה מזהיר לפני זה את כל הבחורים לעשות לו כבוד כמו שצריך. שירו לו ימים, קומו לפניו, וכו' וכו'. הבחורים עושים את זה לא כי הם באמת מעריכים אלא כי צריך לשחק את המשחק. העשיר חושב שעושים לו כבוד גדול, וכולם מרוצים, הערב נגמר, ושלום על ישראל.
גם כאן, היח"צנים חושבים שכך יקדמו אותו, רוב הציבור מבין שזה תעלול יח"צני, העיתון עושה את הכסף שלו, ורק הפרייארים האידיוטים הנצחיים ישלמו על כך... כבר קדמו לו אלפי סיפורים דומים, ועולם כמנהגו נוהג...
ושוב, אני לא מדבר על הבחור עצמו, יתכן והוא אכן גדול בתורה. איני מכירו, ולצערי, אין גם דרך לבדוק את זה. הייתי שמח לשוחח איתו בלימוד, להפתיע אותו באיזה שאלה טובה בקדשים, אולי אפי' משהו לא קשה בנזיקין, אבל שומרים עליו מאד. כל שיש לנו זה רק כמה שיחות פה ושם, וגלגולי עיניים וסיפורי מעשיות שהרנטגן עושה את זה טוב מהם. כמה תמונות עם צדיקים לא עושה עליי שום השפעה. כל מי שבתחום יודע שאפשר להשיג תמונה עם כל גדול השאלה היא רק מה תג המחיר.
איזה דליחות וגועל. המצות מתעכלות יותר טוב....
 |
|
|
