העצניקים בברכפלד עברו להתפלל בקהילת רבי עקיבא?

זהירות, פוסט ארוך. נתחיל מהסוף.
נכון. יחסית, התמותה בישראל נמוכה. רק שזה למרות מהלכי הממשלה ולא בגלל. זה בעיקר בגלל הגיל החציוני בישראל שהוא נמוך מרוב מדינות העולם. ובגלל שהאחוז של המבוגרים מעל גיל 65 בישראל עומד על כ-11% בסה"כ.

הממשלה עשתה כמה צעדי מנע טובים בהתחלה, כמו למשל: לסגור את נתב"ג ולהפסיק את הטיסות. אבל היא הפסיקה מאז לעשות צעדים הכרחיים, ואפילו זלזלה בכמה דברים מרכזיים:

1. משרד הבריאות ניסה להסביר במשך תקופה למה בדיקות אין מיותרות. בעיקר בגלל שפשוט לא היו לו. וגם כעת אין לו מספיק. לקחו לו שבועות ארוכים לשתף פעולה עם המעבדות של האקדמיות ומעבדות פרטיות. הבדיקות מתחלקות לשניים: א. כאלה שעושים למי שמבקש- וזה נעשה בישראל. בימים האחרונים במגמת ירידה. רה"מ הבטיח שיהיו 10 אלף עד פסח ואחר כך נגיע ל-30 אלף, לא קרה. אנחנו בירידה ועומדים על כ-5 אלף בדיקות. ב. כאלה שעושים מדגמית, אקראית. כאלה לא עשו עד כה בישראל בכלל. מה שאומר שכנראה יש הרבה נשאים וחולים קל שאנחנו לא יודעים עליהם והם ממשיכים להדביק את הסביבה. ולמה בדיקות זה כל כך חשוב? מודיעין. בדיקות ובכמויות גדולות יכולות מידע מדויק לממשלה. מי חולה, איפה הוא גר, בן כמה הוא. ועל בסיס זה לקבל החלטות על התמודדות.

2. שדה התעופה: בנתב"ג ממשיכים לנחות נוסעים מדי יום. למרות החלטת הממשלה, הם לא נשלחים לבידוד, לא נבדקים. כמות הנדבקים בגלל מגע עם שבים מחו"ל היא לא קטנה. ונושא זה לא מטופל כראוי.

3. איו מנהל לנושא הקורונה. כל משרד ממשלתי ולפעמים כל יחידה ממשלתית פועלת לעצמה לבד. ב-2003 וב-2007 הוכנו תכניות מגירה ממשלתיות למקרה של מגיפה. בתכניות אלו נכתב שמשרד הבטחון על יכולותיו ייקח פיקוד על האירוע ומשרד הבריאות ייתן מענה בצד הבריאותי- מקצועי. אין גם דובר רשמי אחד לנושא. כמו שהיה את נחמן שי במלחמת המפרץ. גם כעת נדרש דובר רהוט, מקצועי. לא כזה שמספר על עצמו תוך כדי אירוע מתגלגל כמה הוא מוכשר.

4. ההחלטות מתקבלות כל הזמן באופן גורף ומבלי לרדת לפרטים. אין סיבה שדין אילת יהיה כדין תל אביב, או שדין צפת כדין ירושלים. כבר לפני חודש ויותר הממשלה הייתה צריכה לחלק את הארץ לאזורים ולא לאפשר מעבר ביניהם מעבר לחיוניים. גם לפני חודש לא היה קורה כלום אם אנשים מתל אביב לא היו נוסעים לטייל בגליל. כל אזור צריך להיות סגור לעצמו עם בתי החולים והרופאים שלו ולהתמודד. וגם בתוך האזורים להפריד ולוודא שאיפה שאין כמעט קורונה אפשר לחזור יותר לשגרה, ואיפה שיש יותר קורונה, תהיה פחות שגרה.

5. ההחלטה בתחילת הדרך שאפשרה לאנשים חולים להשאר לבידוד בית היא טעות קשה ועלתה לנו בהפצת המחלה בגדול. קשה מאוד עד בלתי אפשרי לשמור על בידוד בית. בקרב רוב המשפחות המתגוררות בדירה רגילה זה לא מעשי. לא עם מחלה מדבקת כמו זו.

6. החברה הערבית: כרגיל, החצר האחורית של מדינת ישראל. כיוון שאין נתונים שקופים אנחנו לא באמת יודעים כמה בודקים שם. אבל אני מרשה לעצמי להניח שלא בודקים שם מספיק. בטח לא לפי גודלם באוכלוסייה. נותר רק לקוות שזה לא יתפוצץ לנו בפנים בהמשך.

7. פורים. פורים הייתה טעות קשה של שר הבריאות ליצמן שניסה והצליח לדחות את ההחלטות לאחרי פורים. את הטעות הזו משלמת כל המדינה ובמיוחד החברה החרדית.

8. החברה החרדית והקורונה: משרד הבריאות נמצא בעשור האחרון בידי השר החרדי ליצמן. היה עליו להבין בתחילת הדרך, שהוא צריך לשתף את מנהיגי הציבור החרדי בהחלטות הקריטיות לחיי הדת והקהילה. אין לי ספק שאם רבנים פוסקים חרדים בכירים היו יושבים עם בכירי משרד הבריאות כבר לפני חודש וחצי, לא היינו מגיעים למצב שאליו הגענו. וזה הכישלון הגדול של ליצמן, ועל כך עליו לקחת אחריות ולהתפטר.

9. פופוליזם: ההחלטה לתת 500 שקל לכל ילד, היא פופוליסטית וטיפשית. היא לא מבדילה בין עשירים לעניים. בין אלו שניזוקו מאוד מהקורונה לאלה שהכל בסדר אצלם (יחסית) אין סיבה הגיונית שאנשים עשירים יקבלו כעת 500 שקל לילד. עדיף שיתנו את הכסף למי שצריך. בלחיצת כפתור ברשות המסים או בביטוח לאומי אפשר לדעת מי צריך את הכסף ומי לא.

10. צורת קבלת ההחלטות על "סגר" בעיר מסוימת או שכונה מסוימת, היא לא שקופה לציבור. אין לה קריטריונים ברורים וזה לא סביר. גם לא ברור ולא הובהר לציבור, מה המטרה ומהם היעדים כשעושים סגר על אזור מסוים. מה היעד אליו חותרים באותו אזור?

11. נתוני הבדיקות. ככל הידוע לי, אין בידי משרד הבריאות נתונים ברורים על תוצאות הבדיקות. כאלה שמפרטות מי נבדק, בן כמה הוא, למה הוא נבדק, איפה הוא גר, עם מי הוא גר.

12. קצב הבדיקות. כרגע מרגע שבן אדם פונה למד"א עד שיש לו תשובה מהבדיקה, לוקח 8 ימים. זה קצב לא הגיוני שבזמן הזה מתרחשות הדבקות נוספות. הקצב הזה חייב להשתנות.

13. הערה קטנה על פופוליזם ויח"צ בשקל וחצי: להוציא מילון עברי- אידיש לחיילים בבני ברק. ובכן, אין בני ברקי אחד שלא דובר עברית. דווקא יש שם לפחות 75% אם לא יותר, שלא דוברים אידיש. אבל מה זה משנה, העיקר היח"צ.

14. אמון. כדי לנצח מגיפה, צריך את אמון הציבור במערכת, במדינה. 1. הסיבה האמיתית שבגללה היה זלזול בחברה החרדית בתחילת המגיפה, היא חוסר האמון השורר בין האזרח החרדי הממוצע לבין מערכות המדינה השונות. לא משנה אם האזרח החרדי הממוצע צודק או לא, זו בעיה שעל מנהיגי הציבור החרדי והכללי לפתור ובהקדם האפשרי. 2. ציבור אחר שעושה רושם שמזלזל, אלו ה"תל אביבים", ששוב הם שייכים לקבוצה שכרגע, לא משנה אם בצדק או לא, לא רוחשת אמון לממשלה. 3. המנהיגים צריכים לתת דוגמה אישית, עד הסוף. אם הנשיא ורה"מ מחפפים זה מחליש את אמון הציבור. אם רבנים מסוימים ממשיכים להתפלל במניין, לא פלא שיש כאלה שממשיכים לארגן מניינים במחתרת.