האם יכול להיות שבנימין נתניהו לא אוהב אותנו? לא יכול להיות. הוא אוהב אותנו מאוד, וכך גם את המדינה. אבל השאלה היא מה יקרה אם תיווצר סתירה בין טובת המדינה לטובתו האישית, האם יבחר בנו או בעצמו?
כדי להגיע לתשובה, ראוי לבחון נושא חם במיוחד: מדוע מתעקש נתניהו להשאיר את מערך בדיקות הקורונה בידי משרד הבריאות, ולא להעבירן למשרד הביטחון?
הרי היום כבר ברור (כולל לפרופ' גבי ברבש), שמשרד הבריאות נכשל כישלון חרוץ בכל הקשור לבדיקות הקורונה. כל יום מנפיק המשרד תירוץ מגוחך חדש בתשובה לשאלה מדוע לא עמד בהתחייבותו לבצע 15 אלף בדיקות ביום — נתון קריטי שבלעדיו אי אפשר לצאת מהסגר הכלכלי הנורא שהשית עלינו.
ואם זה לא מספיק, מתברר שלאחרונה משרד הבריאות ירד ל,000 בדיקות בלבד, ותוצאותיהן מגיעות לנבדקים באיחור פושע של 5 ימים(!), שבמהלכם החולים מדביקים אנשים נוספים. כמו כן, יש כאלה שסובלים מחום ושיעול טורדני ומתחננים לבדיקה, אך זו לא מגיעה. קרובים של הנשאים לא נבדקים, וחלק מהבדיקות הולך לאיבוד. המשרד אחראי גם לאסון בבתי האבות ולהדבקה שמקורה בנתב"ג, כי סירב לבצע בדיקות ולבודד חולים מחוץ לביתם.
ראשי המשרד ידעו מהרגע הראשון, שהם לא מסוגלים לבצע כמות בדיקות משמעותית. הם הרי גוף רגולטורי מסורבל ואטי, ולא גוף ביצועי. לכן בחרו באסטרטגיית הסגר הכללי. זה קל: לסגר אחראית המשטרה, ולא הם. ואם בינתיים המשק גוסס, האבטלה גואה והפרנסה אובדת עד כדי סכנת חיים, זו כבר בעיה של משרד האוצר. לא שלהם.
כדי לצאת מהסגר — וזה חייב לקרות ביום א' הקרוב — חייבים לבצע 15 אלף בדיקות ביום, לספק את התוצאות בתוך 24 שעות ולבודד את החולים. לשם כך צריך להזיז הצדה את משרד הבריאות, על שלל בכיריו שכשלו עקב אגו מנופח ויצר שליטה אינסופי, ולהעביר את ניהול המשבר למשרד הביטחון, לצה"ל ולפיקוד העורף, שלהם ניסיון רב במצבי חירום. לצבא יש כוח אדם רב, אגף רכש מנוסה, אמצעי לוגיסטיקה ותובלה, קשרים עם מדינות זרות ויכולת ביצוע. הוא הכי מתאים.
נפתלי בנט ביקש כבר מזמן מנתניהו להעביר אליו את "האחריות הכוללת למערך הבדיקות". גם הרמטכ"ל אביב כוכבי הפציר בנתניהו לעשות כן. סגן הרמטכ"ל אייל זמיר אף אמר: "אם נקבל אחריות על הבדיקות נגיע בתוך שבועיים־שלושה ליעד שהציב ראש הממשלה: 30 אלף בדיקות ביום". מה צריך יותר, שהם ייפלו על הארץ ויתחננו?
יש להעביר לצה״ל ולמשרד הביטחון את האחריות הכוללת למערך הבדיקות באופן מיידי. רק כך נצליח להזניק במהירות את קצב הבדיקות, את מהירותן נטילתם ופיענוחם ואת ודיוקן.
בלי זה לא נוכל לשחרר את ישראל מהסגר הכלכלי הגורף שהוא הרסני לעתיד ישראל, מבלי להסתכן בזינוק מחודש של המגיפה.
ואולם, נתניהו ממשיך להתנגד להעברת האחריות לבנט ולצה"ל. הוא אפילו השמיץ את הצבא בגין פניית הרמטכ"ל. הוא רואה את העולם דרך פריזמה אישית צרה, שבה בנט הוא יריב פוליטי מסוכן, המאיים על כיסאו. פחות חשוב לו שבנט מתאים לתפקיד "פרויקטור קורונה". יש לבנט תוכנית סדורה למיגור המגפה ויכולות גבוהות. הוא גם יודע, שחייבים לצאת מהסגר כדי למנוע אבטלה נוראה והתמוטטות כלכלית. אבל לנתניהו יש סדר יום הפוך. הוא עושה הכל כדי לגמד את בנט, לפגוע בו ולחסלו — ולעזאזל הקורונה.
בספרו "הנסיך" אומר מקיאוולי, שמנהיג צריך "למצוא תחבולה שהאזרחים יהיו צריכים לממשלתו בכל עת ובכל שעה ובכל התנאים, כי רק אז יהיו נאמנים לו". וכך בדיוק פועל נתניהו. הוא מופיע בטלוויזיה לבדו, בלי שר בריאות, בלי שר אוצר ובלי שר ביטחון, ומדווח לנו איך הציל אותנו היום, ואיך יציל מחר. הוא רוצה שנפנים את הרעיון שבלעדיו אנחנו אבודים, צאן בלי רועה.
