לשאלתך מה השתנה.
א. אחרי חודש של בידוד ובדיקות, סביר מאוד שרוב הגדול ממש של חולי הקורונה יודעים על מחלתם וסביבתם יודעת ונזהרת הרבה יותר מאשר לפני חודש.
ב. כיום כמות החולים בס"ה במגמת ירידה וכל יום יש פחות חולים מאתמול, מה שאומר שהחשש לקריסת מערכת הבריאות פוחת.
ג. מערכת הבריאות כיום קיבלה חיזוק של: בדיקות, ציוד הגנה, מכונות הנשמה, תרופות, אפשרות לטיפול בפלזמה של מחלימים, ועוד. לפני חודש כל זה לא היה.
ד. כל הפתיחה מחדש היא איטית מאוד ומבוקרת והמשכה מותנה בהמשך עצירת המגיפה, במידה ותהיה עליה, המשק יושבת שוב.
ה. ההחלטה על פתיחה נעשית לפי רמת החיוניות של השירותים בעיני הממשלה, ברור שיש פה גם שאלות ערכיות, אבל בסופו של דבר החיוניות של השירותים ברורה לכולם. הממשלה קובעת את זה תוך ידיעה ברורה
שפתיחה כזו תגבה קרבנות מסויימים בחיי אדם, אלא שהחיוניות של השירותים והמשק גם הם בסופו של דבר נוגעים בחיי אדם והם עושים שיקול קר שאף אחד לא היה שש לקבל החלטה כזו בעצמו.
ו. לגבי מוסדות ותפילות, לא אנחנו אלא הרבנים הם שצריכים להחליט על מה נאמר "וחי בהם" שקיום תפילות במניין ולימוד בישיבות שעל פי דרכי הטבע בוודאות יביא הרוג אחד או כמה נוספים, ולכן קיום מניינים וכו' כעת זה בגדר של "וימות בהם". או שכעת נאמר עליהם "תורה מגנא ומצלה" ואין לחשוש לדרכי הטבע.
נשלח מהאנדרואיד שלי
