| נשלח ב-21/4/2020 12:26 |
|
| |
מפניני המגיד ר' שעפסיל
תקיפי קדמאה
בוא וראה מה בין תקיפי קדמאה לבין סמרטוטי השתא, בילדותי, לפני כשבעים שנה, למדתי בעץ חיים אצל המלמד הגאון והדרשן המופלא רבי שבתי יודלביץ זצ"ל, שהיה כידוע ליודעים מלמד מיוחד במינו שחידש הרבה בתחום החינוך והתלמידים היו מאוד כרוכים אחריו עד לידידות אישית הדוקה. הוא היה נוהג פעם בשוע לספר סיפור בהמשכים על גדולי ישראל, ופעם בשבוע היה מדגים לנו דרשה (לאחר זמן חשבתי שבכך היה מתרגל את הדרשות שאח"כ נשא לצבור והיו מאוד פופלאריות אז. אע"פ שאביו הגאון רבי שמואל אהרן (חתנו של ר' אריה לוין זצ"ל) לא היה מהקנאים (כשהיה בזמנו מועמד לרבנות זכרון משה התנגדו לו הקנאים), הוא עצמו היה מהקנאים הירושלמיים (היה מחברי ברית הקנאים והיה אסיר במחנה הריכוז ג'למי, ופעם ערך לנו סעודה ג' בשבת בחדר קטן, 'חדר עבודה' שהיה לו במאה שערים (ראה תיאור החדר הזה במוסף לחג ב'המודיע', ע"פ תש"פ, וסיפר לנו באריכות את חוויותיו במחנה זה). כל זה הקדמה לדרשה אחת שנשא פעם בפנינו, ילדי חיידער ירושלמי בעץ חיים, באחד הימים, שכיום על רקע המתחולל יש בה עניין רב. בדרשה זו, תיאר לנו באריכות את דמותם של שמעי בן גרא ושל ברזילי הגלעדי - כמבואר בפסוקים במלכים א פרק ב: (ז) וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּֽעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ כִּי־כֵן קָרְבוּ אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִֽיךָ: (ח) וְהִנֵּה עִמְּךָ שִֽׁמְעִי בֶן־גֵּרָא בֶן־הַיְמִינִי¨מִבַּחֻרִים וְהוּא קִֽלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וְהֽוּא־יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַֽע לוֹ בַֽיי לֵאמֹר אִם־אֲמִֽיתְךָ בֶּחָֽרֶב: (ט) וְעַתָּה אַל־תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָֽדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּֽעֲשֶׂה־לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת־שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאֽוֹל:
על פי חז"ל והמפרשים תיאר את שמעי בן גרא כראש ישיבה זקן ונכבד לבוש בפראק מהודר ובעל זקן לבן ארוך כמו שהיו הילדים מציירים לעצמם את אליהו הנביא (היה רבו של שלמה המלך ...), ואעפ"כ ציוה את שלמה כמבואר 'והורדתו את שיבתו בדם שאול'.
ואילו ברזילי הגלעדי, אדם המוני פשוט לבוש במכנסי חאקי קצרים ובסנדלים, בעל רעמת שיער מדובללת וידיים גסות ומיובלות מרוב עבודה קשה, ואליו הוא מצווה את בנו שלמה לקרבו ולהכניסו בין אוכלי שולחנו (בסעודות המלך ...)...
כשאני נזכר בדרשה זו אני משתומם היום על ערכי החינוך שהחדיר בנו, הרחוקים כל כך מאופיים של הקנאים הפתאים, שרשעותם והשתוללותם מגעת עד לפעולות הגורמות למות ולרצח אנשים תמימים.
מי יודע אם כל פרשת 'הקורונה' והסתעפויותיה אינם אות מן השמים, להשיב אחור את דעת החכמים ולשדד המערכות, עליונים למטה ותחתונים למעלה, יכבדו נא שמעי בן גרא וחבריו, ויניחו את שדה הפעולה עכשיו לברזילי הגלעדי וחבריו, שידעו להציל את שארית ישראל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2020 16:34 |
|
| |
דרש נחמד אבל ברזילי הגלעדי כנראה היה אדם מאוד חשוב, לא טיפוס המוני. בספר נחמיה, מאות שנים אחר כך אנחנו מוצאים שכהנים שהתחתנו עם בנות ברזילי הגלעדי לקחו את שם משפחת ברזילי הגלעדי (ולא נשארו עם שמם) כנראה בגלל שלהתחתן בברזילי הגלעדי היה יחוס רציני. ואני תמיד תהיתי מה גרם לחז"ל לפרש ששמעי בן גרא (כמו דואג האדומי שהיה ממש רשע) היו תלמידי חכמים גדולים. האם חז"ל ניסו לרמוז לנו שגם אם למדת תורה הרבה עליך לשמר? האם היתה להם מסורת? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2020 06:13 |
|
| |
לאלי-ו - ולמה לא תאמר שאחר שברזילי הגלעדי זכה להימנות עם הקרואים והמשתתפים על שולחן המלך שלמה, נעשה אדם חשוב מאוד וכו' וכו'. והלא זהו הרעיון הנפלא של מי ישפל ומי ירום, עליונים למטה ותחתונים למעלה. וזכורני שבישיבה כשבחורים היו מתאמנים בנשיאת דרשות, היה בחור מוכשר שדרש בנושא זה, ותיאר את קבלת הפנים שיערכו לכבוד המלך המשיח (ממש, כפשוטו ולא כמדרשו ...) בבית הכנסת ישועות יעקב במאה שערים בירושלים (למי שאינו יודע זהו בית הכנסת שלצידו צמודים ה'שטיבלאך' של מא"ש). ותיאר הדרשן, כיצד האורח=המלך המשיח בוחר את היושבים במזרח, כשהוא בוחר אותם אחד אחד מבין יושבי הספסל האחרון, למטה, בין התנור לכיריים. לאכזבת כל ה'שיינע יידען' שתופסים כרגיל את ספסל המזרח. והיו הדברים מאלפים ומשעשעים. אני מעלה זאת דווקא עכשיו, כשבעקבות המגפה הנוראה ה' ישמור ויציל (אני נזכר בבדיחה הליטאית שאומרת כי ליטאי ירא מהקב"מ וחסיד ירא מהרבי, אבל עכשיו דווקא הליטאים החליפו את האיחול השגור בפי הכול: 'ה' ישמור ויציל' או 'ה' יצילנו', והפכו אותו ל'תורה מגנא ומצלא'...), ולענ"ד הק' בא"י, נראה שאם שוכחים מהקב"ה גם ה'תיירע' לא תגן ולא תציל, ומן הסתם אם היא לא 'תורת ה'' אין היא גם 'תורתו' [ולמשל אפשר לנהל מחלוקת ואפשר להוציא עיני היריב ולקפח את נפשו על מזבח ה'מחלוקת' אם 'עיון' עדיף או 'בקיאות' עדיפה, ומה עם רצון ה'?] כמדומה שבהכרח לומר שכשם ה'מחלוקת' הנוראה והמבישה, שתהיה לחרפת הדורות בקרב מנהלי ישיבת פוניבז' הייתה אות משמים להשפיל כבוד נושאי התורה רח"ל, כך גם המגפה הנוראה הזו, היא עונש משמים רח"ל להשפיל את מה שקוראית 'ההנהגה החרדית' וכו' ואידך זיל גמור ...!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2020 07:59 |
|
| |
נצל, ברזילי הגלעדי סירב להצעת דוד המלך ונשאר בגלעד. ברזילי בא לעזרת דוד וצבאו כשברחו מאבשלום בכך שהביא להם לא רק אוכל אלא גם סממני כבוד למלך דוד שבעצם הודח. אדם שיש לו די כדי לתת אספקה לצבא הוא מן הסתם אדם בעל אמצעים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2020 10:05 |
|
| |
אתה רק שוכח מה הגמרא מספרת על שלמה המלך ושמעי בן גירא
שרק לאחר מותו של רבו של שלמה שהיה שמעי בן גירא חלה התדרדרות רוחנית כביכול
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2020 13:11 |
|
| |
"מי זה בכלל ברזילי הגלעדי? סתם בעלבת! ומה הוא עשה לדוד? נתן לו לאכול! כולה ח"י רוטל! אבל שמעי בן גרא הוא תלמיד חוכעם, ויש לו ייחעס עד בנימין בן יעקב אבינו, בנן של קדויישים! ובסך הכל מה הוא עשה? הוא קילל את המואבי הזה, את הנואף הזה, את הרוצח הזה. אסור כבר להפגין במדינה הזאת?" נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2020 20:42 |
|
| |
| איני_מכיר כתב: |  | אתה רק שוכח מה הגמרא מספרת על שלמה המלך ושמעי בן גירא
שרק לאחר מותו של רבו של שלמה שהיה שמעי בן גירא חלה התדרדרות רוחנית כביכול |
|
ידוע, ומקובלני שכשלומדים מדרש מנסים להבין מה המסר שחז"ל מנסים ללמד אותנו. לא תמיד אנחנו מבינים (ראה הקדמת הרמב"ם לפרק חלק) אבל ראוי לשאול. במדרש שאתה מזכיר המסר נראה די ברור, גם אם אתה תלמיד חכם עשה לעצמך רב להתבטל לפניו. אני שואל מדוע חז"ל מציגים בכלל רשעים גמורים כתלמידי חכמים. למה זה חשוב? גם אם נאמר שחז"ל הם ח"ו היסטוריונים שמספרים לנו על ההסטוריה כפי שקרתה צריך לשאול למה העלו את הפרט הזה? למה למשל אנחנו לא יודעים אם דואג האדומי היה קירח או גבוה אבל חשוב לציין שהיה תלמיד חכם? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|