|
|
| נשלח ב-27/4/2020 08:32 |
 |
| |
ביקורת וחרדים לא הולך ביחד. ולא רק על גדולי ישראל. גם עסקנים לא מקבלים ביקורת בוודאי לא אחריות על כשלון.
לפני חודש ראש ישיבה אחד השאיר את הבחורים בישיבה ולמרבה הצער עשרות נדבקו, במקום לומר טעיתי ופשעתי הוא התחיל לדבר על הכוחי ועוצם ידי של הציונים שנפגע. באמריקה אדמו"ר לחסידות גדולה, התחיל לומר שהקורונה באה בגלל החתונות המפוארות וחיי הפאר, וצריך לצמצם וכו', רק שכח לומר שהוא עצמו הדוגמא הטובה ביותר לראוותנות ולחיי הפאר. כל יציאה שלו עם עשרות רכבים משל היה נשיא ארה"ב, כל אירוע קטן עושים אותו נוצץ ומנקר עיניים וכו'.
בצעירותי, מו"ר אבי שליט"א לקחני לאחד מגדולי ישראל זצ"ל, ואותו גדול אמר לי "נו, תגיד איזה משהו". זה היה חודש אלול, ואמרתי לו מה שעלה בראשי יומיים קודם. אומרים בכל בוקר באלול אחת שאלתי מאת ה', שבתי בבית ה' וכו' ולבקר בהיכלו. ושאלתי אם אדם נמצא בבית ה' מדוע הוא צריך לבקר בהיכלו. הרי הוא שם בפנים. והשבתי, שלבקר הכוונה מלשון ביקורת, דהיינו לא מספיק לשבת בבית ה', צריך שיהיה לכל אדם שכל ישר כדי לדעת לבקר את מה שנראה עקום, כן, אפי' אם זה בתוך בית ה'. אותו גדול נהנה מאד...
בכל אופן, פותח האשכול צריך להגדיר מהי ביקורת ומה מותר לבקר? למשל, הוראה שיוצאת מבית אחד הגדולים, ומתברר שהיא יצאה כך כיון שהראו לו תמונה מאד ספציפיץ, האם זה בר ביקורת? ואני לא מדבר על המקרה האחרון, אני מדבר על אלפי מקרים בעשרות השנים האחרונות, שלא נתנו לצד השני להשמיע את דברו. אני לא חסיד, וגם הוראה שיוצאת מפי גדול בישראל צריכה עיון איך יצאה. כי אין לו לדיין מה שעיניו רואות. אני יודע שזו סוגיה רגישה, ולא פשוט לדון בה, אך מצד שני לא נוכל לקבל כל הוראה שעסקן חפץ בה ואשר החתים עליה את סבו. בדיוק כמו שלא קיבלו השבוע את מכתבו של הסבא ולא פירסמו אותו ביתד.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2020 09:08 |
|
| |
אני עוקב אחר ההסתה בציבור הכללי ואני מגיע למסקנה שאת רוב המידע הלא פרופורציונלי הם מוצאים באתרים החרדיים ובעיקר בככר השבת. כולנו חיים ורואים את רוב הציבור בריכוזים החרדיים נשמעים להוראות ומקיימים את הוראת גדולי ישראל בסיפורי הזה כמו בקלפי שאת זה ניתן לספור. אך האתר הנ"ל קפץ על כל מעשה של זב חוטם ופרסם בקול רעש גדול, כמו שגם הוציא מפרופורציות כל מעשה קטן שהיה בחסידות קטנה או אולי אפילו גדולה. לא ראינו סקירה כמו שעושים לפני חגים על כל האדמורים וראשי הישיבות, ואפשר למנות אותם. האדמו"ר מגור מסתגר ולא מתקרבים אליו אפילו משפחתו הקרובה. האדמו"ר מויזניץ מסתגר בצפון בקושי עם הרבנית וכמה נכדים. וכו' וכו' אך כשאחזה אדמו"ר שבקושי יודעים את שמו יושב בחצר מוגבעת ומולו בכמה מרפסות שרים כמה חסידים. או אדמו"ר שהתפלל בחדר עם חלון לאולם ענק ששם היו 40 נכדיו, זה מקבל כותרת *טישים ותפילות בחצרות חסידיות*. מה לנו ללין על החילוניים שמעתיקים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2020 10:25 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2020 10:38 |
|
| |
קלעפער, יש עתיד מצהיר שהם לא שונאים חרדים. אדרבה, הם דואגים לשחרר אותם מהעסקנים שרוצים להשאיר אותם עניים ובורים כדי להמשיך ולשלוט בהם. הניקים שפצקו תיאר הם תאומים של יש עתיד. אין להם מילה טובה אחת על כל מי שיכונה חרדי, אין להם מילה אחת טובה על עצם החרדיות, והם דואגים לקעקע כל זיק של חרדיות. בדיוק כמו יש עתיד. אם אתה חולק עלי, אנא האר את עיני שאוכל ללמוד עליהם זכות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2020 15:44 |
|
| |
אני לא מתכון ליש עתיד "באמת". זה לא מענין אותי. התפיסה של יש עתיד היא של שונאי חרדים וזה מספיק. אם אתה מכנה את נוירולוג כיש עתיד כי הוא מאד לא אוהב את הליטאים ואת הנהגתם הוא אינו ניק שונא חרדים או חלילה אוכל נו"ט.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2020 16:53 |
|
| |
| סקופער כתב: |  | ביקורת וחרדים לא הולך ביחד. ולא רק על גדולי ישראל. גם עסקנים לא מקבלים ביקורת בוודאי לא אחריות על כשלון.
בכל אופן, פותח האשכול צריך להגדיר מהי ביקורת ומה מותר לבקר? למשל, הוראה שיוצאת מבית אחד הגדולים, ומתברר שהיא יצאה כך כיון שהראו לו תמונה מאד ספציפיץ, האם זה בר ביקורת? ואני לא מדבר על המקרה האחרון, אני מדבר על אלפי מקרים בעשרות השנים האחרונות, שלא נתנו לצד השני להשמיע את דברו. אני לא חסיד, וגם הוראה שיוצאת מפי גדול בישראל צריכה עיון איך יצאה. כי אין לו לדיין מה שעיניו רואות. אני יודע שזו סוגיה רגישה, ולא פשוט לדון בה, אך מצד שני לא נוכל לקבל כל הוראה שעסקן חפץ בה ואשר החתים עליה את סבו. בדיוק כמו שלא קיבלו השבוע את מכתבו של הסבא ולא פירסמו אותו ביתד.
|
|
ציינתי שביקורת זה דבר טוב, אבל רק כשהוא מגיע בצורה ענינית
זה לא קשור רק לחרדים, כל אדם שנותנים לו ביקורת, אם הוא מרגיש שהמבקר רק רוצה בטובתו - הוא מקבל את הביקורת
ואיך אנחנו יודעים מתי הביקורת ענינית ומתי היא באה רק כדי לעקוץ ולהשמיץ?
1. כשאתה רואה מישהו שרואה רק את הרע, ישר עולה התמיהה, אם יש לך מה לומר, למה זה רק על הדברים הרעים
2. כשהמבקר מכליל את כולם, כמו שחריף ומקשה רגיל לומר "החרדים" הם תמיד ככה, או כמו שכתבת בהודעה "ביקורת וחרדים לא הולך ביחד"
רגע רגע, מה זה "וחרדים"? איך אפשר לקחת ציבור של מאות אלפים כמקשה אחת?
זה כי אתה רואה רק את החלק הרע שבו, אתה לא מסוגל לראות את הרוב השקט, הנוח, המציית והשותק.
הפורום כאן מלא במבקרים מהסוג הזה, של ביקורת "כאילו" לחנך וליישר את הציבור החרדי
אבל למעשה שום ביקורת ושום ענינית, הכל כדי לעקוץ ולעצבן, לפעמים כדי למלא את החסר בתשומת לב, אומרים שאדם לא מסוגל לחיות בלי תקשורת עם אנשים, אבל לא תמיד הוא יודע לעשות את זה בצורה נכונה
ביקורת על רבנים אינה במקום בכלל, תפנים, יש חכמים ממך
האם תעלה על דעתך בהמה ברפת שיש לה ביקורת על בעליו למה הוא יצר את הפתח של הרפת בצד ימין ולא בצד שמאל?
איך יכול אדם רגיל לבוא ולבקר רבנים?
ובכל מקרה כתבתי שגם אלו שכותבים ביקורת, עליהם לכתוב בצורה המכבדת את הרבנים
כל זה אינו כולל נכדים ומאכערים, דעתם גרועה מדעת בעלי בתים.
ואם נכד הטעה את סבו ובגללו הרב פסק דבר מוטעה, הרי שהנכד אשם בכך.
|
|
|
|
|
