|
|
| נשלח ב-7/5/2020 18:42 |
|
| |
שוב פעם. אנשים לא מתייחסים לגופו של עניין! הבאתי כתבה, על אנשים שקיבלו תרופה כימית והושפעו לרעה מתופעות הלוואי! לא התייחסו לזאת! הזכרתי את הרשלנות הרפואית. ועל כך, שיש המון תביעות בתחום שיש המון בעיות! לא התייחסו לזאת! רק מראה את השטחיציטיס שהגולשים לוקים בו! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2020 18:57 |
|
| |
יהודי בשם ר' אהרן רוט, סיפר. שסיפר לו ר' שרגא שטיינמן, שאביו אמר. שאנשים טועים לומר שאריכות הימים המופלגת שקיימת היום היא אודות לרפואה המתקדמת - והם לא יודעים את מה שכתוב בזוהר הקדוש, שהגלות הקשה שלנו נגרמה בגלל אותן שתי דמעות של עשיו, שהיה מופלג בכיבוד אב ואם, והגאולה תבוא בזכות כיבוד אב ואם. ולכן, לפני ביאת המשיח, המבוגרים יאריכו ימים, כדי להרבות בעם ישראל את הזכות של כיבוד אב ואם. (מתוך טורו של ר' נח פלאי במשפחה של א' ניסן תש"פ.) ולדעתי אפשר להוסיף. שאף אם אצל הגויים יש אריכות ימים, זה בכדי להשוות את הטיפול של היהודים הזקנים. לעומת הטיפול של הגויים הזקנים! אגב, קראתי. שכאשר נפטרה אימו של ר' אברהם הכהן מקליסק. הוא מאוד הצטער! שאלוהו. הלא זקנה הייתה. ומה יש להצטער? ענה להם. אני מצטער על כיבוד אם שיחסר לי... נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2020 19:10 |
|
| |
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, עַל פָּסוּק (בַּמִּדְבָּר כג־כא): "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ". אֲבָל שָׁכַחְתִּי הָעִנְיָן. אַךְ זֹאת אֲנִי זוֹכֵר מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ סוֹף הַפָּסוּק "וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ". וּתְרוּעַת לְשׁוֹן שְׁבִירָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ב־ט): "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל". הַיְנוּ כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הַכְּפִירוֹת, אֲזַי "מֶלֶךְ בּוֹ". הַיְנוּ שֶׁמּוֹצְאִין אֶת הַמֶּלֶךְ יִתְבָּרַךְ גַּם בְּתוֹךְ הַכְּפִירוֹת עַצְמָן כִּי גַּם בְּהַכְּפִירוֹת בְּעַצְמָן מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. גַּם אָמַר שֶׁהַמְחַקְּרִים - גַּם חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כִּרְצוֹנָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה צָרָה, אֲזַי אֵין לָהֶם לְמִי לִפְנוֹת מֵאַחַר שֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָן כְּלָל. אֲבָל אִישׁ אֱמוּנוֹת הַמַּאֲמִין בַּה' - חַיָּיו טוֹבִים מְאֹד. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹבֵר עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי הוּא גַּם־כֵּן יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בּוֹטֵחַ בַּה' כִּי הַכֹּל לְטוֹבָה. אוֹ שֶׁעַל־יְדֵי יִסּוּרִין אֵלּוּ יְנַכּוּ לוֹ מֵעֲווֹנוֹתָיו אוֹ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְאֵיזֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה בַּסּוֹף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא בְּוַדַּאי לְטוֹבָה. עַל־כֵּן אִישׁ אֱמוּנוֹת הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים תָּמִיד וְטוֹב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הַמְחַקְּרִים אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְזֶה מְבֹאָר מְאֹד לְמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם כִּי הֵם מְלֵאִים יִסּוּרִים תָּמִיד כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לָהֶם כִּרְצוֹנָם, וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא כֻּלּוֹ מָלֵא יִסּוּרִים וִיגוֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל כֵּן בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה יֵשׁ לָהֶם צַעַר וִיגוֹנוֹת וּדְאָגוֹת מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵין מִתְנַהֵג לָהֶם כִּרְצוֹנָם וְכָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לְהָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שׁוּם דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי רַק עַל תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי הֵם מְלֵאִים יִסּוּרִים תָּמִיד כַּנַּ"ל. וְגַם כְּשֶׁבָּאִין עֲלֵיהֶם הַיִּסּוּרִים וְהַדְּאָגוֹת וְהַיְגוֹנוֹת אֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָן כַּנַּ"ל. אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת, וְעִקַּר תִּקְוָתוֹ הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, עַל־כֵּן חַיָּיו טוֹבִים מְאֹד. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב מֵעֲווֹנוֹתָיו אוֹ בִּשְׁבִיל כַּפָּרָה עַל עֲווֹנוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא לַטּוֹב הַנִּצְחִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וַאֲפִלּוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לְאִישׁ כָּשֵׁר מֵחֲמַת הַצַּעַר שֶׁל הַחֲרָטָה כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה פְּגָם אוֹ אֵיזֶה עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם, עָבַר עֲבֵרָה מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחָרֵט עָלָיו אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים עַל שֶׁבָּא לִידֵי מִכְשׁוֹל אוֹ לִידֵי עֲבֵרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין אֵינָם יִסּוּרִין כְּלָל כִּי זֶה הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין הֵם מוֹסִיפִים חַיִּים לְהָאָדָם בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי י־כז): "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים". וְתֵדַע כְּלָל זֶה, כִּי כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הֵם מְקַצְּרִים וּמְכַלִּים יְמֵי חַיָּיו. וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַקַּלֵּי עוֹלָם הָעוֹסְקִים בַּחֲקִירוֹת חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי הַיִּסּוּרִים וְהַדְּאָגוֹת שֶׁלָּהֶם מְכַלִּים חַיֵּיהֶם כַּנַּ"ל. אֲבָל כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵחֲמַת יִרְאַת ה' הֵם מוֹסִיפִים יָמִים וְחַיִּים בִּבְחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים". וְגַם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵחֲמַת שֶׁעָבַר אֵיזֶה פְּגָם אוֹ עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְחָרֵט עַל זֶה וְיֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים הֵם בְּחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים" כִּי הַיִּסּוּרִין שֶׁלּוֹ הֵם מֵחֲמַת שֶׁמִּתְיָרֵא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן מֵחֲמַת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אוֹ מֵחֲמַת יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. וְאֵיךְ שֶׁהוּא עַל־כָּל־פָּנִים הוּא בִּכְלַל יִרְאַת ה' כִּי הַכֹּל מִיִּרְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל־כֵּן הִיא מוֹסֶפֶת יָמִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. גַּם מִי שֶׁהוּא אִישׁ אֱמוּנָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ הִיא יוֹתֵר קַלָּה כִּי הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל דְּהַיְנוּ שֶׁכְּפִי הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לוֹ מֵהָעֲבֵרָה כֵּן יִהְיֶה לוֹ מַמָּשׁ צַעַר וְיִסּוּרִין. וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה עַל־כֵּן לֹא הָיָה תַּעֲנוּגוֹ בִּשְׁלֵמוּת בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי הָיָה מְעֹרָב בְּיָגוֹן כִּי יָדַע כִּי מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה כִּי יִהְיֶה לוֹ עֹנֶשׁ קָשָׁה וָמַר רַחֲמָנָא לִצְלָן. רַק שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוָתוֹ. עַל־כֵּן תְּשׁוּבָתוֹ קַלָּה יוֹתֵר, כִּי אֵין צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה כָּל־כָּךְ מֵאַחַר שֶׁגַּם בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה לֹא הָיָה תַּעֲנוּגוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. אֲבָל הַמְחַקְּרִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה תְּשׁוּבָתָם כְּבֵדָה יוֹתֵר כִּי לֹא הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים כָּל־כָּךְ בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה כִּי הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְעַיֵּן בְּסֵפֶר "שְׁנֵי־לוּחוֹת־הַבְּרִית" בְּמַסֶּכֶת שָׁבוּעוֹת, שָׁם מְבֹאָר בְּיוֹתֵר גֹּדֶל עֹצֶם הָאִסּוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים וְהֵבִיא שָׁם שֶׁמִּי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵבִיא שָׁם בְּשֵׁם כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהִפְלִיגוּ בְּעֹצֶם אִסּוּר זֶה שֶׁחָמוּר מִכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְכֵן מְבֹאָר בְּכַמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים: נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2020 19:11 |
|
| |
טוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין אֲפִלּוּ בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים כְּדֵי לְהַאֲמִין גַּם בְּהָאֱמֶת, מִלִּהְיוֹת חָכָם וְלִכְפֹּר בַּכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ לִכְפֹּר בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַכֹּל לֵיצָנוּת אֶצְלוֹ וְכוֹפֵר גַּם בְּהָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם. "וּמוּטָב שֶׁאֶקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי וְאַל אֶהְיֶה רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם" (עֵדֻיּוֹת ה־ו): נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2020 20:17 |
|
| |
| ניוטרל כתב: |  | טוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין אֲפִלּוּ בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים כְּדֵי לְהַאֲמִין גַּם בְּהָאֱמֶת, מִלִּהְיוֹת חָכָם וְלִכְפֹּר בַּכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ לִכְפֹּר בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַכֹּל לֵיצָנוּת אֶצְלוֹ וְכוֹפֵר גַּם בְּהָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם. "וּמוּטָב שֶׁאֶקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי וְאַל אֶהְיֶה רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם" (עֵדֻיּוֹת ה־ו): נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
אוי ווי איזו עקמימות! ר' נחמן כתב טוב יותר. ולא כתב מצווה להיות פתי. מדובר על מישהו שכופר בהכול. כלומר באופן אוטומטי עושה ליצנות מכל דבר. למשל מישהו שעושה ליצנות מסגולות שמקובלות מדורי דורות. כמו לנגב ידיים בבגדים. מדובר על דברים שאם תתרגל לכפור בהם ולעשות מהם ליצנות אז תבוא לידי כפירה בבורא עולם.
לקחת מקרים מסוימים שבהם לאנשים מסוימים. עדיף להאמין בשטויות כדי שלא יבואו לידי כפירה. והפכת את זה לשיטה בפני עצמה! מצווה להאמין בשטויות ושקרים? מצווה להיות שוטה? חס וחלילה! הלא כתוב בפירוש בינו בוערים בעם וכסילים מתי תשכילו. אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. ובכלל, מה הקריטריון? מה שבא לך להאמין בו? בא לך בקריאה בקפה? אהלן וסהלן. בא לך על חוטים אדומים? אהלן וסהלן.
לדוגמה
בספר חסידים כתב: אם מתיירא שלא יכשל באיסור אשת איש או נדה ח"ו, טוב לו להוציא לבטלה. האם יעלה על דעתך עכשיו להפוך הוצאת זרע לבטלה למצווה? ברור שמדובר במצב מיוחד. ושים לב שבמקור שר' נחמן מביא מהמשנה בעדיות לא כתוב מצווה להיות שוטה. כתוב שמוטב להיקרא שוטה כדי לא להיות רשע. אם יש בן אדם שיודע שאם יערער את האמונה בתועלתו של הלבונה אז יתערער אצלו או אצל אחרים האמונה בבורא עולם. אז בהחלט טוב וצריך שיישאר באמונתו או ישאיר אחרים באמונתם אפילו אם כל העולם יצחק עליו שהוא שוטה. אבל קשה לי להאמין שיש אנשים כאלו.
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 07/05/2020 20:18:38
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2020 20:37 |
|
| |
| ניוטרל כתב: |  |
יהודי בשם ר' אהרן רוט, סיפר. שסיפר לו ר' שרגא שטיינמן, שאביו אמר. שאנשים טועים לומר שאריכות הימים המופלגת שקיימת היום היא אודות לרפואה המתקדמת - והם לא יודעים את מה שכתוב בזוהר הקדוש, שהגלות הקשה שלנו נגרמה בגלל אותן שתי דמעות של עשיו, שהיה מופלג בכיבוד אב ואם, והגאולה תבוא בזכות כיבוד אב ואם. ולכן, לפני ביאת המשיח, המבוגרים יאריכו ימים, כדי להרבות בעם ישראל את הזכות של כיבוד אב ואם. (מתוך טורו של ר' נח פלאי במשפחה של א' ניסן תש"פ.) ולדעתי אפשר להוסיף. שאף אם אצל הגויים יש אריכות ימים, זה בכדי להשוות את הטיפול של היהודים הזקנים. לעומת הטיפול של הגויים הזקנים! אגב, קראתי. שכאשר נפטרה אימו של ר' אברהם הכהן מקליסק. הוא מאוד הצטער! שאלוהו. הלא זקנה הייתה. ומה יש להצטער? ענה להם. אני מצטער על כיבוד אם שיחסר לי... נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
אז למה באפריקה תוחלת החיים נמוכה?
יש לך בעיה יסודית. זה שאנחנו מאמינים שהשם מנהל את העולם. לא סותר שרפואה מתקדמת מעלה את תוחלת החיים. ה' קבע בעולמו שרפואה מתקדמת מעלה את תוחלת החיים. וה' החליט שבדורות אלו תהיה רפואה מתקדמת יותר מדורות קודמים. (אולי כדי להביא את הגאולה כמו הפירוש שהבאת). זה כמו להגיד שהסיבה שבקייץ חם זה לא קשור לכך שהשמש נמצאת הרבה שעות אלא כי השם גזר שבקייץ יהיה חם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2020 20:47 |
|
| |
| ניוטרל כתב: |  | שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, עַל פָּסוּק (בַּמִּדְבָּר כג־כא): "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ". אֲבָל שָׁכַחְתִּי הָעִנְיָן. אַךְ זֹאת אֲנִי זוֹכֵר מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ סוֹף הַפָּסוּק "וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ". וּתְרוּעַת לְשׁוֹן שְׁבִירָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ב־ט): "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל". הַיְנוּ כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הַכְּפִירוֹת, אֲזַי "מֶלֶךְ בּוֹ". הַיְנוּ שֶׁמּוֹצְאִין אֶת הַמֶּלֶךְ יִתְבָּרַךְ גַּם בְּתוֹךְ הַכְּפִירוֹת עַצְמָן כִּי גַּם בְּהַכְּפִירוֹת בְּעַצְמָן מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. גַּם אָמַר שֶׁהַמְחַקְּרִים - גַּם חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כִּרְצוֹנָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה צָרָה, אֲזַי אֵין לָהֶם לְמִי לִפְנוֹת מֵאַחַר שֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָן כְּלָל. אֲבָל אִישׁ אֱמוּנוֹת הַמַּאֲמִין בַּה' - חַיָּיו טוֹבִים מְאֹד. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹבֵר עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי הוּא גַּם־כֵּן יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בּוֹטֵחַ בַּה' כִּי הַכֹּל לְטוֹבָה. אוֹ שֶׁעַל־יְדֵי יִסּוּרִין אֵלּוּ יְנַכּוּ לוֹ מֵעֲווֹנוֹתָיו אוֹ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְאֵיזֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה בַּסּוֹף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא בְּוַדַּאי לְטוֹבָה. עַל־כֵּן אִישׁ אֱמוּנוֹת הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים תָּמִיד וְטוֹב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הַמְחַקְּרִים אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְזֶה מְבֹאָר מְאֹד לְמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם כִּי הֵם מְלֵאִים יִסּוּרִים תָּמִיד כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לָהֶם כִּרְצוֹנָם, וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא כֻּלּוֹ מָלֵא יִסּוּרִים וִיגוֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל כֵּן בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה יֵשׁ לָהֶם צַעַר וִיגוֹנוֹת וּדְאָגוֹת מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵין מִתְנַהֵג לָהֶם כִּרְצוֹנָם וְכָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לְהָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שׁוּם דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי רַק עַל תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי הֵם מְלֵאִים יִסּוּרִים תָּמִיד כַּנַּ"ל. וְגַם כְּשֶׁבָּאִין עֲלֵיהֶם הַיִּסּוּרִים וְהַדְּאָגוֹת וְהַיְגוֹנוֹת אֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָן כַּנַּ"ל. אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת, וְעִקַּר תִּקְוָתוֹ הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, עַל־כֵּן חַיָּיו טוֹבִים מְאֹד. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב מֵעֲווֹנוֹתָיו אוֹ בִּשְׁבִיל כַּפָּרָה עַל עֲווֹנוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא לַטּוֹב הַנִּצְחִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וַאֲפִלּוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לְאִישׁ כָּשֵׁר מֵחֲמַת הַצַּעַר שֶׁל הַחֲרָטָה כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה פְּגָם אוֹ אֵיזֶה עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם, עָבַר עֲבֵרָה מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחָרֵט עָלָיו אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים עַל שֶׁבָּא לִידֵי מִכְשׁוֹל אוֹ לִידֵי עֲבֵרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין אֵינָם יִסּוּרִין כְּלָל כִּי זֶה הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין הֵם מוֹסִיפִים חַיִּים לְהָאָדָם בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי י־כז): "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים". וְתֵדַע כְּלָל זֶה, כִּי כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הֵם מְקַצְּרִים וּמְכַלִּים יְמֵי חַיָּיו. וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַקַּלֵּי עוֹלָם הָעוֹסְקִים בַּחֲקִירוֹת חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי הַיִּסּוּרִים וְהַדְּאָגוֹת שֶׁלָּהֶם מְכַלִּים חַיֵּיהֶם כַּנַּ"ל. אֲבָל כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵחֲמַת יִרְאַת ה' הֵם מוֹסִיפִים יָמִים וְחַיִּים בִּבְחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים". וְגַם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵחֲמַת שֶׁעָבַר אֵיזֶה פְּגָם אוֹ עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְחָרֵט עַל זֶה וְיֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים הֵם בְּחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים" כִּי הַיִּסּוּרִין שֶׁלּוֹ הֵם מֵחֲמַת שֶׁמִּתְיָרֵא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן מֵחֲמַת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אוֹ מֵחֲמַת יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. וְאֵיךְ שֶׁהוּא עַל־כָּל־פָּנִים הוּא בִּכְלַל יִרְאַת ה' כִּי הַכֹּל מִיִּרְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל־כֵּן הִיא מוֹסֶפֶת יָמִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. גַּם מִי שֶׁהוּא אִישׁ אֱמוּנָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ הִיא יוֹתֵר קַלָּה כִּי הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל דְּהַיְנוּ שֶׁכְּפִי הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לוֹ מֵהָעֲבֵרָה כֵּן יִהְיֶה לוֹ מַמָּשׁ צַעַר וְיִסּוּרִין. וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה עַל־כֵּן לֹא הָיָה תַּעֲנוּגוֹ בִּשְׁלֵמוּת בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי הָיָה מְעֹרָב בְּיָגוֹן כִּי יָדַע כִּי מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה כִּי יִהְיֶה לוֹ עֹנֶשׁ קָשָׁה וָמַר רַחֲמָנָא לִצְלָן. רַק שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוָתוֹ. עַל־כֵּן תְּשׁוּבָתוֹ קַלָּה יוֹתֵר, כִּי אֵין צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה כָּל־כָּךְ מֵאַחַר שֶׁגַּם בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה לֹא הָיָה תַּעֲנוּגוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. אֲבָל הַמְחַקְּרִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה תְּשׁוּבָתָם כְּבֵדָה יוֹתֵר כִּי לֹא הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים כָּל־כָּךְ בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה כִּי הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְעַיֵּן בְּסֵפֶר "שְׁנֵי־לוּחוֹת־הַבְּרִית" בְּמַסֶּכֶת שָׁבוּעוֹת, שָׁם מְבֹאָר בְּיוֹתֵר גֹּדֶל עֹצֶם הָאִסּוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים וְהֵבִיא שָׁם שֶׁמִּי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵבִיא שָׁם בְּשֵׁם כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהִפְלִיגוּ בְּעֹצֶם אִסּוּר זֶה שֶׁחָמוּר מִכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְכֵן מְבֹאָר בְּכַמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים: נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
מה הקשר בין חקירות בענייני אמונה. (שזה נתון במחלוקת ראשונים חריפה כידוע) לבין מחקרים על תרופות?
בקיצור. תכתוב מה שבא לך הרמתי ידיים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2020 21:50 |
|
| |
לא קראתי את כל הדיון, אבל לא מפתיע אותי שזה הגיע לדיון על אמונה. אבל למדע ואמונה אין שום סתירה. המדע הוא כלי כדי לקשור בין סיבה ותוצאה. ולמדע יש סט של כללים שנקראים בשם הכללי שיטות מחקר כדי לקבוע כל מיני קביעות. יש מחקרים טובים יותר וטובים פחות ויש משמעות גדולה מאוד לביקורת חיצונית על המחקר והנתונים כדי לתת תוקף לדברים.
זה נכון לכל התחומים, כולל רפואה אבל בגלל הרגישות הגדולה וההשפעה על חיי אדם תהליך המחקר ופיתוח של תרופה חדשה הוא ארוך ומורכב יותר מתחומים אחרים.
בלי להיכנס לפרטים וגם בלי להיכנס לשיקולים לא רפואיים/מדעיים נדרש לוודא קודם כל שהתרופה משפיעה באופן מובהק. כלומר שכאשר נותנים את התרופה לקבוצה של אנשים אז שיעור המחלימים יהיה גדול יותר בצורה משמעותית (מבחינה סטטיסטית) מאשר שיעור המחלימים ללא מתן התרופה או שקיבלו תרופת דמה כדי לנטרל השפעות של פלסבו.
לעניין תופעות הלוואי נדרש להראות בניסוי ששיעור תופעות הלוואי החמורות ומסכנות חיים נמוכות מאוד וגם נמוכות יותר מהסיכון ללא לקבל את התרופה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2020 22:58 |
|
| |
קלעפער
לא שיש תוחלת ותקוה לדיון על מציאות ידועה. אבל אני באמת רוצה להבין, הפסוק בתהילים קובע שאנשים לא ימותו לפני גיל שבעים? ומה באשר למשנה שזקנה היא בגיל שישים? ברור שהפשט בפוסוק הוא שזה ימי שני האדם, אבל עם השנים וחוסר באמצעים תוחלת החיים ירדה. ורק לאחרונה היא עלתה אפילו למעלה מהרגיל. מה כל כך קשה להבין. אם יש לך הוכחות סותרות לטענות שתוחלת החיים עלתה, נא תביא אותם, אבל הפסוק אינו ראיה שכך אכן המצב אלא שכך ראוי להיות.
תוקן על ידי קלעפער ב- 07/05/2020 22:58:29
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2020 23:13 |
|
| |
ולשרה_בן
| ניוטרל כתב: |  | | חריף_ומקשה כתב: |  | ניטרל זה נשמע שאיזה אליל כלשהו שטף לך את המוח בשטויות. אולי אשרוב מאור הגנוז? כי זה נשמע שאתה מדבר שטויות כמוהו. אין ספק שרופאים לא חפים מטעויות ומאינטרסים. אבל בשיטה המדעית שמבוססת על מחקרים אמפיריים וביקורות, בסופו של דבר האמת תמיד נחשפת. לעומתפ רופאי אליל שרלטנים אינם מחוייבים להתמודד עם המציאות כי הם תמיד ממציאים מציאות אלטרנטיבית. ואגב, גם הרמבם פסק שיש להישמע לרופאים. וכן נפסק בשוע. |
|
הרמב"ם עצמו הבטיח שמי ששומר על הוראותיו בתחום הבריאות (והתזונה.) הוא ערב לו שלא יצטרך לרופאים! אשרוב!?! מה לי ולו!?! אם הוא עניו. הוא שווה משהו... בדיקה מדעית? פחחחחח! מזכיר לי שלפני למעלה מ20 שנה. יצאה הוראה שאסור לאכול ביצים משום כולסטרול! (לאחר מחקר.) ולא חלפה תקופה, והתירו את האסור עם מחקר אחר! אתה יכול להביא מחקר בנושא בריאות שלך מאינטרסים כספיים או אחרים!?! נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
בן כמה היה הרמב"ם בפטירתו?
|
|
|
|
|