| נשלח ב-6/5/2020 09:34 |
 |
| |
כדי הוא ר' שמעון בן יוחי לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו
לכל מי שדואג "כדי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" שכמובן הפשט שם שזה דיעבד, אז השנה יהיה לכם ציטוט, כדי הוא ר' שמעון בן יוחי לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו (פסחים נא:) נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2020 10:27 |
|
| |
הודעה שקבלתי באישי
נשלח ב-06/05/2020 10:22 אין לי אישור כתיבה ראיתי את הכותרת שלך בדיוק אתמול ראיתי בעלון של שטפנשט את הקטע הזה שממש מתאים לכותרת שלך לדעתי אני לא מצליח לצרף את התמונהאני יעתיק לך את הטקסט לכאן ביטול הנסיעה למירון מסוגלת לישועה!? כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק (ברכות ט, א), הנה בכל שנה ושנה פוקדים המוני בית ישראל את ציון קדשו במירון, ובהאי שתא שנבצר לעלות שם להתפלל, כדאי לסמוך עליו בשעת הדחק כזה שהוא יתפלל עלינו וימליץ טוב בעדינו אדוננו בר יוחאי. כעת הוא בבחינת 'ויעבור מרדכי' (אסתר ד, יז), שביטל מרדכי הצדיק את היום טוב של פסח, והתענו אז ביום טוב (מגילה טו, א), והוא כדי להראות בשמים ממעל, [שהרי כתיב בזוה''ק שהשכינה הק' ופמליא דיליה באין לראות את הסדרים של בנ''י ועכשיו שיבואו ולא יראו הסדרים ויימנע הנח''ר יישאל למה כן ואז יתעורר שההסכמה לגזירה על כלל ישראל איזה כדאית כי אם אין כלל ישראל אין נחת רוח] איזה פנים יש לכל העולמות כשבני ישראל אינם מקיימים הפסח ובכך להרעיש בכל העולמות העת צרה בו היו ישראל שרויים (עיי' תפארת שלמה רמזי פסח ליום שני). וכאז כן עתה, כי בכל שנה ושנה נוסעים רבבות לציון הרשב"י, והשנה שלא נוסעים למירון, מראים בזה איזה פנים יש לכלל ישראל כשאינם נוסעים למירון. ובודאי רשב"י ירעיש עולמות על זה, והוא יפטור אותנו מן הדין, כי אם בחייו אמר כן, כל שכן לאחר הסתלקותו, וזכותו יעמוד לנו להינצל מכל פגעים רעים אנחנו וכל בני ישראל אמן. (מתוך שיחת הקודש ליל ל"ג בעומר תשכ"ז ערב פרוץ מלחמת ששת הימים) נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2020 12:27 |
|
| |
לעם ישראל - בכל שנה (שאינו מבטל סדריו ביום ל"ג בעומר)
ולחסידים הירושלמיים המירוניים - לזאת השנה:
בואו ותרגיעו את נפשכם הצמאה, לדברי בעל המאור עיניים בשם הבעש"ט.
ובדורות האחרונים, כשלומדים דברי שום תנא וחכם מדברי הקדמונים, שהדבר ההוא הוא חיות ומוחין שלו, והאדם הלומד ומדבר דבריו, מדבק ומכניס חיות ומוחין שלו לתוך הדיבורים, נקרא 'אתדבקות רוחא ברוחא'. ולכך מחיה אותו שמכניס החיות בהדברים, שלכך אמרו 'שפתותיו דובבות בקבר'.
שאפשר לומר כי זה בחינה 'השתטחות על קברי הצדיקים', כי דיבורי הצדיק, שם הוא קבור וטמון החיות שלו כאמור, וזה הלומד בהיכנסו עם החיות ומוחין שלו לתוך החיות ומוחין של הצדיק, שטמן בדבריו, נקרא 'אתדבקות רוחא ברוחא' ו'שפתותיו דובבות בקבר', כנודע זה מדברי הבעש"ט נשמתו בגנזי מרומים, ונקרא בחינה זו השתטחות על קברי הצדיקים, שהן דבריהם שלומד ומזכיר היום הלומד, ולכך מחיה מוחין של אותו הצדיק, והבן.
(מאור עינים, ישמח לב, ריש מסכת שבת)
אמור מעתה, אין כאן שום גזירה - השנה כולנו עושים 'השתטחות' כשנלמד את תורתו של רשב"י, זה שווה בשווה.
בטוחני אמנם, כי הנ"ל לא ירגיע את העולים 'החדשים' בעשור וחצי האחרונים, עולי הנקניקים והקוגלים, עולי הסאלטות והקרנבלים. כל אלה גם אינם יודעים איך ללמוד את תורת הרשב"י אפילו שעה אחת.
וכן לא את המסיטקאים שמייחסים דברים חדשים (שמתחדשים כל ל"ג בעומר סגולות חדשות) שלא שערום אבותינו ורבותינו בכל הנוגע ליום ל"ג בעומר.
אתם אפוא תמשיכו להתאבל, או למצער תמנגלו ותקרנבלו במעון ביתכם. ולתמימים שביניכם - תשלחו קוויטל על ידי העיריות השונות, ותאמינו שאלו יגיעו במקום שיגיעו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2020 14:21 |
|
| |
כל אלה היו לפני שהתגלה אורו של ח"י רוטל, שכידוע אי אפשר לצאת ידי חובתו על ידי שליח ולא על ידי שעת הדחק, וכדאי הוא ערקתא דח"י רוטל למסור עליו את נפש הזולת על קדושת השם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2020 16:12 |
|
| |
| יוחנןש כתב: |  |
לעם ישראל - בכל שנה (שאינו מבטל סדריו ביום ל"ג בעומר)
ולחסידים הירושלמיים המירוניים - לזאת השנה:
בואו ותרגיעו את נפשכם הצמאה, לדברי בעל המאור עיניים בשם הבעש"ט.
ובדורות האחרונים, כשלומדים דברי שום תנא וחכם מדברי הקדמונים, שהדבר ההוא הוא חיות ומוחין שלו, והאדם הלומד ומדבר דבריו, מדבק ומכניס חיות ומוחין שלו לתוך הדיבורים, נקרא 'אתדבקות רוחא ברוחא'. ולכך מחיה אותו שמכניס החיות בהדברים, שלכך אמרו 'שפתותיו דובבות בקבר'.
שאפשר לומר כי זה בחינה 'השתטחות על קברי הצדיקים', כי דיבורי הצדיק, שם הוא קבור וטמון החיות שלו כאמור, וזה הלומד בהיכנסו עם החיות ומוחין שלו לתוך החיות ומוחין של הצדיק, שטמן בדבריו, נקרא 'אתדבקות רוחא ברוחא' ו'שפתותיו דובבות בקבר', כנודע זה מדברי הבעש"ט נשמתו בגנזי מרומים, ונקרא בחינה זו השתטחות על קברי הצדיקים, שהן דבריהם שלומד ומזכיר היום הלומד, ולכך מחיה מוחין של אותו הצדיק, והבן.
(מאור עינים, ישמח לב, ריש מסכת שבת)
אמור מעתה, אין כאן שום גזירה - השנה כולנו עושים 'השתטחות' כשנלמד את תורתו של רשב"י, זה שווה בשווה.
|
|
'בתר דנפק פורייא הוה סליק באווירא ואשא הוה להיט קמיה, שמעו קלא, עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון' (אדרא זוטא דף רצ"ו ע"ב) זה לא רק עניין ההשתטחות נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
