כקונטרה על ביקורת עבר.
כהיום בהרבה מהמיינסטרים החרדי, מבינים שרוח ההשכלה שככה. ובמקומות שאינם נתפסים לקיצונות.
ניתן לראות פינות שקטות בם עגל הזהב והאגואיזם לא תפסו את מרכז הכובד כמו במערב.
ושם, היכן שמקיימים את ציווי האלמותי של הלל הזקן מה ששנוי עליך לא תעשה לחברך. ישנם פינות אלוקיות שחמלה וחכמה יסודן.
ואין ספק שהפסרפקטיבה כרווק בסוף העשרים, שונה מדעתי כנשוי בתחילת השלושים, פחות שם עין על השוליים שמחפשים להתקפד, ושם ליבי על הרוב שרוצים חיי אלטרואיזם רגועים כמו בעיירה.
נשלח מהאנדרואיד שלי