אם להיות ענייני ולא להתלוצץ, יש הבדל די משמעותי בין טיפול חירום בעתות משבר לבין ניהול שוטף.
לאף אחד אין ספק שבמשך השנים ליצמן השקיע המון כוח בבניית תוכניות, סל התרופות ועוד המון דברים. להשקעתו תהיה השפעה רבת שנים. בא עם מרץ ורצון חזק לשנות דברים, ואכן זה ניכר בהמון תחומים.
במשבר הקורונה, שהוא משבר יוצא דופן לכל הדעות, למי שיש לו עיניים חדות, שם לב מיד שהוא לא בתמונה.
לדעתי, נתניהו בגלל סיבות אישיות, דחף בכל כוחו ללכת על התרחישים הקיצוניים בכדי להפיק מזה טובת הנאה לעצמו. כתוצאה מחוסר רצונו של ליצמן לשתף פעולה, היו לו שתי ברירות, או לפרסם את דעתו תוך כדי, שלא היה חכם מבחינה פוליטית בגלל התוצאות שהיו מגיעות מזה לנתניהו, או לחכות בסבלנות עד שיוכל להשתבץ במשרד אחר ואז לפרסם את דעתו.
בחר באופציה השנייה שהוא הרע במיעוטו.
נשלח מהאנדרואיד שלי
