שאלה ללמדנים: אם בנין נערים - סתירה, אז סתירת נערים - מהי?

כזכור, מאיר פורוש ומאיר רובינשטיין, חשקו מאד בשררה של העיר ביתר, ועשו הכל, אבל ממש הכל, כדי לנשל ראש עיר מוצלח, נאמן ואהוב, כמו יצחק פינדרוס. גם גדולי הדור ובראשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הגר"ע יוסף זצ"ל, ויבל"ח האדמו"ר מבויאן שליט"א, השיבו לשניים הראשונים "למה להחליף אותו? הוא בסדר גמור! הוא עשה מהפיכה חיובית אדירה בעיר. גם ברוחניות וגם בגשמיות, תשאירו אותו".

הסיפור בקצרה ללא פרשנויות:
הגרי"ש אלישיב זצ"ל מתחנן בפני פרוש&רובינשטיין שלטובתה הרוחנית והגשמית של העיר ביתר, להשאיר על כנו את יצחק פינדרוס. השניים מפנים עורף למרן זצ"ל ולבקשתו.
התוצאה לא מאחרת לבוא.
העיר ביתר עילית מוצאת עצמה, כעיר יהודית יחידה, בין 10 ערים ערביות בישראל, עם אחוזי הפשיעה הגבוהים ביותר.
כל לב יהודי אמור להזדעזע מהנתון הנוראי הזה, שנגרם כתוצאה מזלזול בגדולי ישראל ומהוראתם.
איך שתסובב את הסיפור הזה, הנתון הזה מ-ז-ע-ז-ע.
הברסיקער'ס יקראו לזה "קפידא". החסידים יקראו לזה "רוח הקודש".  אנחנו קוראים לזה "מבט רחוק של גדול".

זה לא משנה איך תסובב את הסיפור [אפשר להציג עוד 100 פרשנויות וכרונולוגיות מכל הצדדים].
וזו זכותך לחשוב שפורוש מסובב את האדמורי"ם [כמו שאפשר לומר על בית הרב אלישיב ויבדל"ח הרב קנייבסקי].
אולי באמת צריך להחליף את האדמורי"ם והרבנים.
עד שזה לא יקרה
עדיין הציבור שמאמין במנהיגיו מרגיש מחויבות כלפיהם
וזה מה שעשו 60% מהבוחרים.

הכרוניקה פעלה כך:
מאיר פורוש (כידוע, רק בגלל 'עקיצות' בענין מליצמן) מסמן מטרה להזיז את פינדרוס, ולהביא איש משלו. (לא משנה שהאיש נמנה על בוגרי הישיבה והכולל של שובו בנים. העיקר שהוא "משלו").
הרחש-בחש מובא לידיעת רבני העיר והם מצדם שולחים את רב העיר, הרב תופיק, למרן הרב אלישיב זצ"ל, כדי שיפרוס בפניו את כל מה שקורה. מרן זצ"ל מבקש לשמוע דעת רבנים נוספים מהעיר, והם מצדם אומרים, שהעיר מתנהלת כהלכה, ואין סיבה אמיתית לסלקו. בשלב הזה הרב אלישיב כותב מכתב, שעל יצחק פינדרוס להמשיך לכהן בתפקידו, והמצוה לשמוע דברי חכמים "היא גם על מאיר רובינשטיין שלא להציג מועמדותו". המכתב עדיין לא מקבל פומביות, ומאיר פרוש מנצל זאת ורץ לבקש לפחות את תמיכת האדמו"רים החסידיים. אלה מהם שידעו ועודכנו בכל אשר נעשה, כמו הרבה מבויאן, הרבה מויזניץ והרב בונקר רב ביהכנס ורב קהילת ברסלב של רובינשטיין, מודיעים נחרצות שלא יתמכו ברובינשטיין ותומכים גלויות בפינדרוס. לעומתם, הרבה מערלוי תומך חזק ברובינשטיין, לאחר טון תותים שפורוש מוכר לו, וגם הרבה ממחנובקא, והרבה ממודזיץ שלפחות אז, באותה תקופה לא היה להם שום דבר בביתר. פורוש לא בדיוק מספר להם: הרב אלישיב מתנגד. הוא כן מספר להם שעיר חסידית צריכה ראש עיר חסידי...
אתה גורר אותנו בכח לקבוע ולקבע בדיוק, את מה שאתה טוען: האדמור"ים החסידיים מתחשבים בדעתו של עסקן אינטרסנטי, על פני....?

בהחלט
בשורה התחתונה היא אינה רלוונטית
אלא א"כ האדמורי"ם אותם מייצג פורוש 
יחליטו להתחשב בדעתו של הרב אלישיב ולשנות בעקבות כך את דעתם.

כידוע, הם לא התחשבו בדעתו ולא שינו את דעתם 
ועל פיהם נהג פורוש ו60% מהמצביעים בביתר.

דעתו של מרן הגרי"ש זצ"ל "לא רלוונטית" - אתה בטוח? אז למה פורוש עשה גלגולי שלג, כריעת ברך וקבלת נזיפה אצל באי ביתו ותלמידיו של מרן זצ"ל, להתחנן על נפשו, בכדי שיואיל להביע דעת קדשו על תמיכה בו לראשות עיריית י-ם?!

אתה מפספס את נקודת העניין
לא נדדתי לירושלים בשביל לדון על ירושלים
יש כאן עניין פשוט מאד:
פורוש הוא נציגם של האדמורי"ם החסידים
ובעניין זה דעתו של הרב אלישיב כמנהיג הזרם הליטאי, כמו דעתו של יבדלח"ט הרב מזוז כמנהיג פלג אחר בציבור החרדי, אינה רלוונטית.
יש לך טענות על האדמורי"ם החסידים שתמכו ברובנשטיין? זכותך
אבל פורוש נדרש לפעול ע"פ דעתם בלבד
כל שינוי בעניין, הרי הוא כמעילה בתפקיד.

אם אתה נודד לירושלים, דווקא כאן אתה רואה את גדלות הנפש של גדולי הדור, וגם את כפיפותם של הנציגות הליטאית, ככל אשר יורו להם, אפילו על ימין שהוא שמאל.
בבחירות המונצי' הקודמת בירושלים לפני 10 שנים, אותו מאיר פורוש, שרק זמן קצר קודם לכן, בפרשת הבחירות ביתר הידועות לדיראון עולם, בעט קשות במורו ורבו (כן, מורו ורבו! בהמשך נגיע גם לזה) הרבה מבויאן שיחי', והפנה עורף לבקשתו האישית והמפורשת של גדול פוסקי הדור, מרן הגרי"ש זצוק"ל - פתאום בא להכיר (תרתי משמע) בסמכותם של גדולי הדור, ולבקש את תמיכתם בו לבחירות לראשות עיריית ירושלים. (אחרי שהודיע להם שהוא כבר השיג את תמיכת המועצת החסידית) גדולי הדור הליטאים והרבה מבויאן, לא פתחו איתו את החשבון הקשה על מה שעולל לתושבי ביתר, ומה שעולל לעקרון היסוד של היהדות החרדית 'אמונת חכמים', אלא הביעו בו תמיכה, ועדיין, כשחלק מהציבור עצמו לא אבה לסלוח למאיר פרוש, ולבוא איתו חשבון, אז זקן ראשי הישיבות הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל  עלה בנסיעה מיוחדת מבני ברק לירושלים, כדי לעורר את הציבור בכנס באהבת תורה.
מרנן ורבנן (כן כן, מהצד השני של המפה!) למרות שהיו מסופקים מאוד אם פורוש יספק את הסחורה, ביזו את עצמם בכדי לתמוך בו, לא מעט בשל הלחץ האטומי של פורוש, ולא משנה שבסוף הוא לא הוכיח את עצמו, ולא סיפק את הסחורה.
לגבי הבחירות האחרונות בי-ם. מה שדגל עשתה, אני לא מצדיק במאת אחוזים, אבל בידי הציבור הרחב, ואני בכללם, אין מלוא הפרטים (ויש כאלה), שקדמו להחלטה לבחור בליאון.
נחזור לבחירות הידועות לשמצה בביתר.
פינדרוס התמודד מול רובינשטיין, בברכתו ובהכוונתו של מרן זצוק"ל, זמן רב מאד, לפני שרובינשטיין השיג את תמיכת המועצת החסידית. הגרי"ש כתב בדם לבו: "והמצוה היא על הרב מאיר רובינשטיין שלא להציג את מועמדותו", ובכל זאת, רובינשטיין המרה את פיו ברגל גסה, ורק בדיעבד, הלך בליווי פטרונו ובליווי הפחדות סרק, להשיג את תמיכת המועצת החסידית. אז ממילא אין בסיס לטענה שלך.

לגבי אם מאיר פורוש היה חסיד בויאן או לא, אבדוק זאת אצל ידידים, ואשיב לך בהמשך.

בבחירות האחרונות בירושלים קראו חברי מועצת גדולי התורה החסידית להצביע עבור יוסי דייטש, הקריאה הזו חייבה את משה גפני שהוא ח"כ ביהדות התורה....?
לדעתך כל קריאה של גדולי ישראל מצד אחד של המפה מחייבת גם את הצד השני? באמת?
אז למה פנדרוס התמודד מול רובנשטיין למרות שרוב המועצת החסידית החליטה שרובנשטיין צריך להיות ראש העיר? וכמו שבאמת קרא בפועל [כי החסידים שמעו בקול רבותיהם והביאו 60 אחוז].
 אם פורוש היה מקשיב להרב אלישיב, הוא היה מועל בתפקידו. הוא שליחם של האדמורי"ם והוא מייצג את דעתם
ואת אנשיהם שבמקרה הזה היו 60%.
ואגב פורוש לא היה חסיד של האדמו"ר מבויאן מעולם, אולי היה מתפלל אצלו כי הוא גר בשכנות.
גם את ילדיו הוא לא שלח למוסדות שלו.