דר. דה-האן, הרצח הפוליטי הראשון ביישוב החדש, נרצח בפעילותו למען היהדות החרדית.

היום היארצייט שלו, בזכותו יש תחרות לרבנות הראשית = בד"צ. נרצח ברח' יפו לפני יציאה מתוכננת ללונדון, לאחר שהשיג אישור משושלת המלוכה ההאשמית לקיום אוטונומיה יהודית, מה שהיה מייתר את התנועה הציונית (וחוסך דם חהודי לרוב). הערה ובקשה: נא להשאיר אשכול זה ללא לשה"ר על אנשים. יהי זכרו ברוך

חיכינו להגיגי איש הבונד...אולם יש לציין שהגשתי שאין בכל הנ"ל משום היתר רציחה ע"י שפלים.

וכך נבנית אמונה אצל אנשי הבונד, מראים להם יהודי דתי המקלל את הקב"ה, העוגב על נערים ישמעלים בעצם יום הכיפורים, המפיץ לגוים דברי אנטישמיות (אגב, הציונים גם לא ידעו זאת. זה נתגלה אחר מותו) נוראים על היהודים (היהודים מסכסכים בין האומות בכל מקום שהם. הארץ אינה שייכת להם. ציטוט לא מדויק) אבל האסמכתא שלהם זה חכמתו של הגר"ח.

אצלינו הקב"ה והתורה גם מעל הגר"ח. וביחוד שהזיידע הצדיק לא ידע מכל זה, ופשוט הוא.ושום ויקיפדיה לא ישנה את זה. 

בונדמן
לדעתך את הספר ''מרובעים'' כתב מישהו אחר ולא הד"ר?

היצל, 

אני לא מבין מה יש לך להתווכח עם ממשיכי דרכו של אברהם תהומי ורחל ינאית בן צבי רוצחיו בגוף ובנפש של הק' דה האן הי"ד, הציונים שנתפסו לעיני כל העולם כרוצחים בזויים ואף בעיני הגויים הם היו נתעבים ביותר לאחר מעשה זה, החליטו להכפיש את שמו בסיפורי אלף לילה עם ציטוטים שלא היו ולא נבראו, הדבר האחרון שאפשר להגיד על רבי יוסף חיים זה שהוא היה טיפש, ואם דה האן היה כזה יצור כמו שרוצחיו וצאצאיהם (קלעפער) מנסים לציירו, הוא לא היה עומד אתו בקרבתו  אפילו שעה אחת, והרב משה בלוי כבר טרח בשעתו להכות על קדקדם של המלעיזים ועשה עבודת שטח  בשיתוף מפקד משטרת ירושלים הבריטי, 
כעבור שנים התחילו הרוצחים לזרוק בוץ אחד על השני מי אשם ברצח, ואיתרגו את רחל ינאית שר"י כי היא היתה אשת 'אשר נשיא יחטא', והפילו את התיק על תהומי, והוא נעלב מכך שהפקירו אותו, והוציאו אותו כרוצח היחיד, מלפני קום המדינה התגורר בחו"ל, למעט תקופה קצרה שהגיע לארץ אחרי מלחמת ששת הימים שהשקיע כאן והסתבך, לאחר שאף אחד לא רצה לעזור לו, הוא ברח לאיזה מושבה בהונג קונג , שם חי כמו כלב ללא סביבה ישראלית ויהודית עד ליום מותו, 

קלעפער הדת"לי חושב שנולדנו היום, ועליו נאמר אל תען כסיל כאיוולתו, 

אתה ממציא "פעולות". אתה ממציא שזה עוזר לנו עד היום, יותר ממה שמלחמתו של יפתח עוזרת לנו, ואנחנו צריכים לכופף את ראשינו ולהודות לאדם שהיה פדופיל (לפחות ברצון) וכתב שירי נאצה כלפי שמיא.
אז לך כבוד הבשר של העדה חשוב, ולנו כבוד שמים חשוב, זה לא שאנחנו טובים ממך, זו רק שאלה של מה חשוב למי, לך חשוב בשר לנו כבוד שמים.

וכבר די מיותר לטרוח לצטט את אנטישמיות (אגב, דוקא ציטטתי לעיל) או שירי עגבים של הנבל, כל מה שנביא תספר לנו אבל שעזר לשחיטה.

רגע רגע, הוא עזר יותר מהציונים עצמם שמאפשרים את השחיטה המהודרת של העדה? (אני עוד זוכר שבבית של אבא - קנאים אמיתיים- לא אכלו שחיטת העדה, מכמה סיבות כשרותיות, והיינו הולכים לשחוט במאה שערים לבד.) אז אולי  נפתח כאן אשכול הודאה לבן גוריון?


ואם תגיד שהרי בן גוריון לא נרצח, אז נודה לארלוזורוב ורבין...

לגופם של דברים [אם כבר הגענו עד הלום]:
בספרו האחרון הוא מעיד על עצמו דברים נוראים
ואף כותב דברי כפירה בה' ובתורתו.
לדעתי דמות כזו אינה ראויה להיתפס כמשהו חיובי בהקשר דתי.
אפשר לכתוב על כישרונותיו וכו' כשם שאפשר לכתוב כך על הרצל וז'בוטינסקי.

א. לא עונה לקלעפער שלכאורה נמצא בחרם ע"פ שו"ע, והתעקשותו להכפיש למרות בקשתי לא להתייחס לגופו של אדם מראה על מהותו העצובה, ועל מורת רוחו מקצת זכויות שנארו לחרדים בארץ הקודש. ב. קורא יקר, לא קראתי לדה-האן קדוש בשום שלב, וגם לא קראתי לעלות לקברו כן קראתי להוקיר לאיש זה טובה על פועליו למעננו. ג. לענ"ד הוא לא היה ממש הומו, היות והיה נשוי לאישה והיתה ביניהם אהבה, והיא שמרה לו אמונים גם אחרי ההתקפות על חיבוריו (הגם שזה לא מחייב), אני רואה את דמותו כאדם מאד מוכשר שוחר צדק וקצת טרול שהציף עוולות בצורה פרובוקטיבית לפעמים, אבל פעל רבות, אגב; בין השאר למען האסירים ברוסיה. ובהחלט על אדם שעשה למען אחרים, גם אם לא מסכים איתו הוא ראוי שיהא זכרו ברוך, ובפרט שרוב הקורים פה נהנים מפועלו.

ובאשר לציטוטים האנטישמיים. תקבל. שוויא שוויא...

הידע שלך במי זה דהן מביך.. ודוקא אתה החלטת לפתוח אשכול לכבודו וזכרו... כמו שהעיר לך חצי נזק מדובר בספר שיצא לאור בהולנד סמוך למותו.

והנה ראיה שהוא כבר היה דתי בירושלים,  כך כותב המנוול:

"השנה מתגנבת בבירת א-ל סמוך לכותל המערבי
הערב, מה אני מייחל?
קדוש ישראל או קדש (נער המוכר גופו) ערבי."

ועוד אחד:

"אני חוזר מהמחזור (מחזור-סידור של י"נ)
מחמוד הסיס מחלל בחליל
דמי גועש, עד בוש אחיל,
אני מחלל ליל עשור (יום כיפור)"

ממש קדוש שראוי לעלות על קברו...

היצל 
ספרו ''מרובעים'' נכתב בתקופת חייו האחרונה.

א. לא קיבלתי מקור לציטוט הלכאורה אנטישמי שהבאת. ב. נא להתייחס לגופן של פעולות ולא לגופו של אדם. ג. הציטוט של שנאת אלוהים מובא בעיתון שיצא לאור כחודש לאחר הירצחו... אז זה כנראה ציטוט קדמון, אם וכאשר...