בתי יושבת בבית עם בני 4 ו–6, ואין לה מושג מה לעשות ולמה לצפות אל מול הקורונה שמידפקת על דלתה. זה המצב שאין גוף מקצועי שמרכז את המאבק במגפה
מנואל טרכטנברג
"
הנה סיפור מהחיים: הגננת מודיעה בוואטסאפ במהלך השבת שהסייעת אובחנה בקורונה, ולגננת עצמה יש תסמינים. בהלה גדולה אצל הורי הילדים. מה עושים? אין עם מי לדבר במשרד הבריאות, שכן מסתבר ששם שומרים שבת, הכולל גם את מוצ"ש, גם בעת הזאת (פיקוח נפש לא חל על הקורונה?).
ראשון בבוקר: פונים לקופות החולים, יש הפניה למד"א (אהה, חשבנו שהקופות עושות את הבדיקות בעצמן, או שמא זה היה פייק ניוז?), אבל כלל לא ברור מתי ואיך. מסתבר שיש תור לבדיקות בבאר שבע ובחיפה (הגן בתל אביב). יפה, הרי עכשיו יש רכבת...ובינתיים מה לעשות? להשאיר את הילד בבידוד? את האח שבכיתה א' גם? וההורים? אין עם מי לדבר, אף אחד לא נותן הוראות, רק אמירות סרק והרבה "יהיה בסדר".
נו טוב, הרי הקורונה רק עתה נחתה עלינו בהפתעה גמורה. מה, לא? אוקיי, אבל עברו רק ארבעה חודשים מאז שהיא התפרצה, לא הספקנו להיערך מאז...אבל רגע, האם ממשלת האחדות/החירום לא הוקמה לפני 40 יום כדי להתמודד עם משבר הקורונה החמור והמאיים? אופס, שכחתי, הרי ראש הממשלה הכריז עוד לפני זה שניצחנו את הקורונה, אז על מה אני מלין כאן? סליחה.
אני מצטער אם חוסר האונים מצית כעס, אבל האם זה מתקבל על הדעת שבתי יושבת בבית בפאניקה עם בן 4 ובן 6, ואין לה מושג מה לעשות, ומה לצפות אל מול הקורונה שמידפקת על דלתה? זה קורה במדינת ישראל הכל יכולה, שהיתה זקוקה ל-36 שרים כדי להתמודד טוב יותר עם המגפה, שיודעת להפעיל את המוסד כדי להביא מכונות הנשמה, אבל מותירה אותנו חסרי אוויר לנוכח החידלון בכל תחום - בהתמודדות עם הקורונה בחינוך, בתעסוקה, בכלכלה.
כבר לפני שלושה חודשים היה ברור, וכיום ברור ביתר שאת: המשבר המתמשך הזה כלל לא מנוהל. כן, הוקם "קבינט קורונה", וזה בהחלט טוב יותר מאשר קבינט של איש אחד. אבל אין מאחורי "הקבינט" כלום, ולכן הבלבול, חוסר התיאום, החלם, שבזכותם אנו משויכים כעת למדינות המצורעות, ובזכותם בתי יושבת בבית חסרת אונים.
הנה הצעה פשוטה ומעשית שהעלינו החתום מעלה, האלוף במיל' עמוס ידלין ופרופ' זאב תדמור כבר לפני חודשיים ונשלחה לממשלה, על איך היה צריך לנהל המשבר (כמובן, דבר לא קרה מאז). גילוי נאות: החיסרון של ההצעה היא שזו תגרע מהכוח של "החלונות הגבוהים" לטובת התמקצעות ושיטתיות, ולכן סיכוייה אפסיים. אך בכל זאת, חשוב שנדע שאפשר אחרת, אולי הפעם הרחוב ישמיע קול חזק שיפיל את חומות השלומיאליות והיוהרה.
לפי ההצעה של ידלין, תדמור ושלי, בראש המערך החדש אכן יעמוד "קבינט קורונה", אלא שלהבדיל מהמצב כיום, הקבינט יקבע מדיניות על סמך עבודת מטה והמלצות מקצועיות של "מטה הקורונה" ("מט"ק") שיוקם לצורך זה, ויחלוש על שמונה ועדות תחומיות:
מידע ומודיעין: אפידמיולוגיה, בדיקות, מעקב.
רפואה: טיפול בחולי קורונה; טיפול בחולים אחרים בעת התפרצות.
כלכלה: תמיכה לכלל המגזרים בטווח הקצר; התמודדות עם האבטלה; טיפול דיפרנציאלי על פי סקטור; תכנון לטווח בינוני־ארוך והתנעת מנועי צמיחה חדשים בעידן הקורונה.
חינוך: תפעול מערכת החינוך, למידה מרחוק, הגיל הרך.
משפחה, חוסן חברתי: היבטים נפשיים, בדידות ועיסוקים בבית, תפקוד עמותות.
קשר עם הציבור: איסוף פניות, ייזום מפגשים, הסברה, העברת הוראות.
אוכלוסיות מיוחדות: חרדים, ילדי החינוך המיוחד, קשישים, נכים.
הממד האזורי והבינלאומי: החלפת מידע ושיתוף פעולה עם מדינות אחרות, קשר עם קהילות יהודיות וישראלים בחו"ל.
ועדות אלה יכללו נציגים של הגופים הממשלתיים הרלוונטיים, וגורמים אזרחיים ומקצועיים נוספים ומגוונים, תוך הקפדה על איזון מגדרי ומגזרי. לדוגמה, ועדת החינוך תכלול מלבד נציגי משרד החינוך גם נציגי ארגוני מורים, הורים ותלמידים, רשויות מקומיות, המועצה לגיל הרך, הקבינט הציבורי לחינוך ותעשיית ה-EdTech. למט"ק יוענק מעמד משפטי הולם, יוקצה לו תקציב ייעודי, ובראשו יעמוד אישיות בעלת ניסיון מוכח בניהול מערכות מורכבות ומעמד ציבורי רם.
יש להקים מבנה זה לאלתר, שכן גלי ההדף ממשבר הקורונה ישפיעו עמוקות על אורחות החיים בכל התחומים, וההתמודדות אתו מצריכה צורת ניהול אחרת, נבונה ובת קיימא, ולא פחות חשוב, משתפת ולא פטרונית. הדבר דורש התגייסות רחבה ורתימה לא רק של מיטב גורמי הממשל, אלא גם של הציבור — השיח והשותפות עם הציבור יהיו לגורם מכריע במערכה.
הכותב הוא פרופ' באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון
תגיות:
כתבות נוספות שעשויות לעניין
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 29/06/2020 21:10:44
