נתניהו. עכשיו זה עליך.
בשנת 2006 הייתי קופירייטר צעיר, חסר ניסיון, שקיבל ג'וב קטן במערכת הבחירות של הליכוד. בגדול נתנו לי לטפל בתשדירי הרדיו, ולא להתקרב לביבי.
הרבה שעות נתניהו לא היו לי, אבל היתה ישיבה אחת שאני לא אשכח:
ישיבה עם ביבי שבה הוא מסביר לצוות הקמפיין שלמרות כל העבודה הקשה, למרות הסכנות הבטחוניות של אולמרט - אנחנו הולכים להתרסקות במנדטים.
בגלל העניין הכלכלי.
בגלל הפגיעה האנושה של נתניהו אז בציבור. בגלל שלאנשים עניים ולשכבות החלשות לקחו כסף מהחשבון שנועד לאוכל, תרופות וחשמל.
בליל הבחירות ירד הליכוד מ 38 מנדטים, ל 12.
נתניהו באותם ימים חטף אש מכל עבר על כך שפגע קשות באוכלסיות החלשות, בקיצבאות ובבייס שלו - כדי להציל את הקופה הציבורית.
והוא נענש.
ועוד איך נענש.
באותם ימים במטה הבחירות ידעו כולם (כולם היו שמאלנים מוכשרים אגב) כי הוא צפוי לספוג מכה, אבל הודו כי הוא לקח על עצמו מחיר אישי. אני לא אשכח את חברי הליכוד מעבירים עליו ביקורת במסדרונות - אבל לקריסה של 12 מנדטים אף אחד לא ציפה.
רק חודשים ושנים אחר כך הבינו כולם כי נתניהו הציל את הכלכלה הישראלית ואת כספי הציבור. אלו בתקשורת שלא חלו קשה בשינאה אליו אפילו הצמידו לו את הכינוי "גאון".
היום גם נתניהו יודע כי זוהי שעת המבחן שלו, ליכולות שלו, להבנה כי המשבר של 2006 הוא משחק ילדים בארגז חול לעומת השנתיים הקרובות.
כל השכבות ייפגעו, אנשי עסקים ייקרסו, עצמאיים יסגרו חנויות, אנשים יימכרו בתים, יפשטו רגל, וחלקם יגיעו מתחת לקו העוני וכן, לא יהיה להם מה לאכול. מילולית.
לא סתם לוקח ראש ממשלה את המושכות לידיים, מידיו של שר אוצר, ומכריז על תכנית כלכלית ב 48 השעות הקרובות.
גם הוא מבין שאנחנו במשחק אחר לגמרי, שישראל לא ניצחה את הקורונה, ושעכשיו זה הזמן להיות המנהיג הכלכלי שהיית ב 2006.
נתניהו לא יוכל להציל את בעלי העסקים והעצמאיים, אבל אפשר לרכך את המכה, לשנות סידרי עדיפויות בחלוקת העוגה, לקחת מהמרוויחים הגדולים בציבור - ולתת למפסידים העצמאיים.
גם כת ה"רק לא ביבי" שתשתה לו את הדם (לפעמים בצדק) יודעת שלא גנץ, לא כץ ובטח לא לפיד היו במקומות האלו של מנהיגות כלכלית שגובה מחיר: דווקא עכשיו אתה רוצה על ההגה את הידיים של נתניהו.
אז ביבי, 15 שנה הרמתם פה כלכלה משגשגת, אנשים חיו ברמת חיים טובה, אבטלה באחוזי בדיחה, רכבים חדשים, טיסות לחו"ל - עכשיו זה נגמר. כולם כבר מבינים לאן אנחנו הולכים.
שנת 2020 היא השנה הקשה ביותר שהולכת אליה מדינת ישראל מזה 15 שנה, מבחינה כלכלית בטח. אף אחד לא ייספוג מחיר אישי כמוך, על סיפור הקורונה שבסופו הוא סיפור של מלחמת עולם כלכלית.
אבל אם נראה ניסיון אמיתי, מאמץ, שינוי חשיבה, דאגה, הבנה ועזרה לנפגעים - רוב הציבור יהיה איתך. יעריך את המאמץ.
התקשורת תמשיך להראות שהכישלון הזה הוא אישי שלך, באמצעות סיפורים אמיתיים וקורעי לב - אבל הציבור החכם יידע שהאיש המנוסה ביותר בפוליטיקה הישראלית ניווט את הספינה .
עכשיו זה עליך. תרכך לנו את המכה. תחשוב מחוץ לקופסא. תחשוב 2006.
והלוואי שתצליח.
נשלח מהאנדרואיד שלי
