*חשוב*
חברות יקרות!
קוראת פה בנשימה עצורה את כל ההתכתבויות וההתכתשויות על ''כן בדיקה'' ''לא בדיקה'' וכו'
ואני רק חושבת לעצמי... כמה מהבעלים שלכן מתנדבים במד''א/הצלה/ידידים/עזר מציון וכו' כשמטרתם היא הצלת חיים?!
כמה אנחנו עושים כדי להציל חיים אבל כשמדובר בבדיקה של שניה אחת... עד כאן... זה כבר גדול עלינו?!
ואני לא כותבת סתם...
אמא שלי שתחי' *
שלוה בת רבקה רחל* (לרפו''ש)
ע"המאושפזת כבר שבוע במחלקת ''כתר'' במצב לא פשוט... היא מספר אחד מתוך ''החולים הקשים'' שאתם רואים באתרים ובעיתונים. ואני יחסוך ממכן דרמות ותיאורים על כאבים, בדידות וחוסר ודאות...
לאחר התייעצות איתה היא אישרה שאכתוב לכן כאן. כי אם מישהי אחת תלך להבדק ונוכל להציל חיים. יעמוד לה לזכות לצאת מהמצב בו היא נמצאת...
אמא שלי היא גננת. כשחזרנו לשגרה היא חששה אך בסוף ''זרמה'' עם תחושת ה''קורונה מאחורינו'' וחזרה לגן לעשות את מה שהיא הכי אוהבת... חינוך ילדי ישראל באהבה.
כשבצבץ ה''גל השני'' נכנסו אחים מהגן לבידוד, הורה פה בבידוד, בן משפחה מאומת שם וכו' וכו' כמה מערכות ניהלו ההורים בינם לבין עצמם לקחת אחריות, להבדק, לפעול מתוך ערבות הדדית. בקבוצת ההורים בקשה אמי ליידע כי היא בקבוצת סיכון אך חלק מההורים שנשאלו שאלות בנוגע לבידוד בן משפחתם חתמו את הנושא ב''חיסיון רפואי''
לצערי, צמד המילים הללו לא עזר לאמא שלי, שמי שמכיר אותה יודע שהיא פעילה ונמרצת ורחוקה מהדימיון שלכן שמי שהוא חולה קשה כנראה מגיע מבית אבות...
אמא שלי קרוב לודאי נדבקה בגן כי חוץ מלגן, היא כמעט לא יצאה לשום מקום וגם אנו, בני המשפחה סביבה היינו כל העת עם מסכה.
ידוע בודאות לרשויות על משפחות שהפרו בידוד או שלא מילאו אחר הנחיית העיריה לא לשלוח ילדים שיש בביתם בן משפחה בידוד. על אנשים כמוה, באה להגן ההנחיה... לצערי, היו שהעדיפו לשלוח את הילד לגן מתוך הרגשת ה''סמוך'' הישראלי תוך פגיעה אנושה בערך חשוב של ''ערבות הדדית'' ו''לא תעמוד על דם רעך''.
לה זה כבר לא משנה ממי נדבקה ומי הפר בידוד.
אבל אני פשוט מתחננת ומבקשת עבור הסבים והסבתות, השכנים והדודים המבוגרים שמקיפים אותנו ולא מגיע להם למות! גם אם יש להם מחלות רקע כאלה ואחרות...
אין בנכתב כאן אשמה כלפי אף אחד! שלא יובן כך מדבריי. יד ה' סובבה את הנסיבות והיא זו אשר הביאה אותה למצב הזה...
נכון... בידוד לילד קטן היא חוויה לא נעימה, אבל היא עוברת תוך מקסימום שבועיים. אפשר למצוא המון סיבות ותרוצים למה אנחנו לא חייבים לשמור בידוד. ואפשר רגע אחד להיות שותפים להצלת חיים אמיתית. לחנך את ילדינו לערבות הדדית, לכבוד האחר ולשמירה על החיים. הבדיקה לוקחת בדיוק שניה ואי הנעימות שוות ערך אולי לצביטה קלה. גם זה לא תמיד...
אובדן של אדם קרוב, או הידיעה כי מישהו חלה בגללך, קשה פי כמה וכמה מבידוד של שבועיים...
יתכן והדברים קשים לקריאה. אבל נכתבים בדם ליבי ובתפילה שנזכה בקרוב לצאת ממסע היסורים הזה.
מאחלת בריאות איתנה לכולם ורק בשורות טובות.
ואם יהיה מישהו אחד שיקרא את הדברים ויבין את ההשלכות של חובת הבידוד והבדיקה. יהיה זה לרפואתה.
בד"ה: מרת שלווה זלפריינד ע"ה (בת 64) מגני הדר בפ"ת נפטרה לאחר שחלתה בנגיף הקורונה אמו של הגראמן והעסקן האלעדי ר' מוטי זלפרויינד.נשלח מהאנדרואיד שלי
