האם יש סיכוי למפלגה חרדית חדשה?

file:///C:/Users/0396~1/AppData/Local/Temp/msohtmlclip1/01/clip_image002.jpg" alt="תמונה" v:shapes="תמונה_x0020_25" />

ידידיי,
כפי שהבטחתי, אני ממשיך לעדכן אתכם על פעילותי - בכנסת ומחוצה לה, במסגרת חובת הדיווח של שליח למשלחיו.

אנו נמצאים בתקופה קשה ומאתגרת, הן עבור נציגי הציבור והן עבור הציבור עצמו. יעידו על כך מאות פניות לסיוע המגיעות אלינו דבר יום ביומו, בפרט בהיבטים השונים המושפעים ממגיפת הקורונה.

הציבור החרדי מתמודד עם אתגר גדול בהרבה מבית ומחוץ. מבית משום שאנו נושאי הדגל של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" ובהוראת מרנן גדולי ישראל שליט"א ויתרנו על הרבה מהקדוש והיקר לנו, נפרדנו מבתי הכנסת ומהיכלי התורה ואנו עושים הכל כדי למגר את המגפה הנוראה. מחוץ, משום שהציבור החרדי הפך לשק החבטות של מדינת ישראל והוא סופג יום יום מתקפה שלוחת רסן, ועלינו לעמוד בפרץ.

בהוראת גדולי ישראל שמנו לעצמנו ליעד כבר עכשיו לייצר פתרונות לזמן אלול הקרב ובא, כדי שרבבות בחורי הישיבות מהארץ ומחו"ל יוכלו לשוב למסגרת לימודית נורמטיבית ככל שניתן, וכדי שכל יהודי יזכה אי"ה לשמוע תקיעת שופר.

בנוסף, עיקר מאבקנו בימים אלה עוסק במצב הכלכלי המורכב והקשה אליו נקלעו אלפי משפחות שומרי תומ"צ. הן בהגדלת תשלומי החל"ת מתחת גיל 28, הן במאבק לחלוקת מענק גם לילד הרביעי והחמישי והן בהקשרים נוספים של הרחבת הסיוע הממשלתי.

כולי תקווה שיחד נעבור את התקופה הקשה והמורכבת הזו, ומעז ייצא מתוק בעז"ה.

שלכם ובשבילכם
יו"ר סיעת יהדות התורה
ח"כ יצחק פינדרוס

בחסדי שמים: סייעתא דשמיא בשורה של נושאים

השבוע האחרון, כמו קודמיו, עמד בסימן הקורונה. מרבית הפעילות הפרלמנטרית עסקה בנושאים הקשורים לנגיף. אם בניסיון להקל מעט על הציבור, לסייע במה שאפשר, בפרט בנושאי יידישקייט, כמו בתי הכנסת והישיבות. אבל לא פחות חשוב, גם בנושאים הכלכליים. 

תלונות רבות הגיעו סביב נושא דמי האבטלה לאלה שהוצאו לחל"ת. המחוקק קבע דמי אבטלה מופחתים לבני 28 ומטה. כאשר הרציונל – לעודד צעירים לחזור כמה שיותר מהר לשוק העבודה. אלא שהמחוקק לא לקח בחשבון סיטואציה כמו שאנו נמצאים בה, של מאות אלפי עובדים שמוצאים לחל"ת או מפוטרים בעל כורחם. הבעיה השפיעה בעיקר על המגזר החרדי, בה נשים רבות, אימהות לילדים, מצאו את עצמן בפני שוקת שבורה, כשדמי האבטלה שקיבלו לא הספיקו להוצאות הבית השוטפות. בפעילות משותפת מול יו"ר ועדת הכספים הרב משה גפני ויועצו המסור הר' משה זלושנסקי, סוכם עם משרד האוצר, כי דמי האבטלה של בני 28 ומטה יושוו לדמי האבטלה הרגילים, בתנאי שיש לפחות ילד אחד. במהלך ישיבת ועדת הכספים הצטרפו לדרישה עוד חברי כנסת נוספים, ובסייעתא דשמייא שר האוצר ישראל כץ הודיע כי הסיכום מקובל עליו.

המצב הכלכלי הקשה, פגע במאות אלפי משפחות, אך יש שנפגעו יותר ויש פחות. עיקר הפגיעה הקשה הגיעה ברשויות החרדיות שהוטלו עליהן סגרים והגבלות, מה שגרר פגיעה עמוקה בכלכלה המקומית. ניסיונות לעלות את העניין על סדר יומה של הכנסת לא צלחו, אך עוד חזון למועד. עם זאת, בשיתוף פעולה עם נציגי מפלגות נוספות הצלחנו בחסדי שמיים לעורר דיון מעמיק ומקיף בוועדת הפנים על מצבה הכלכלי של העיר צפת, שלאחרונה עוברת מהפכה רוחנית משמעותית. העיר שהכנסותיה מבוססות על תיירות נפגעה קשות במשבר – האבטלה בעיר זינקה ורבים מאלה שעדיין משתכרים מקבלים פחות משכר המינימום. בדיון סוכם כי על משרדי הממשלה לגבש תוכנית סיוע כלכלית לעיר בשבועות הקרובים ולעדכן את וועדת הפנים על התקדמותה.

פגיעה נוספת חוו גם תושבי העיר ביתר, בשל הסגר שהוטל עליהם. אם לא די בכך, ראש מועצת אפרת הסמוכה, עודד רביבי, אסר על נשים העובדות במועצה להגיע לעבודה. הפעילות מולו עלתה בתוהו, ורק לאחר לחץ כבד סוכם כי הבנות שנעדרו מהעבודה יקבלו את שכרן ואנו נעקוב אחר הביצוע. במקביל, ראש מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, ארגן אישור עובד חיוני לנשות ביתר העובדות במועצה, אך נתקל בהתנגדות מקומית שהאשימה את הנשים החרדיות מביתר ''כנשאיות של הנגיף''. חזקנו את נאמן על עמידתו האיתנה והוא התרגש לספר שהוא מקבל שבחי תודה רבים מתושבי העיר ביתר, שהתרגשו לגלות כי יש גם ראשי מועצה הפועלים בהגינות.

במהלך סיור בחמ"ל בעיר ביתר בימי הסגר על העיר, הוברר כי נתוני החולים בעיר היו ידועים עוד קודם הסגר, אך הרשויות לא התגייסו להוציא את החולים והנשאים מהעיר, מה שגרר בסוף את מהטלת הסגר שהכביד ביותר על התושבים. בעקבות כך, במהלך הפגישה עם ראש הממשלה נתניהו, העלנו בפניו כי בכל עיר שמספרי החולים בה יטפסו יוקם חמ"ל ייעודי עוד טרם הטלת הסגר, על מנת למנוע סגר מיותר. הדרישה התקבלה גם על דעת משרד הבריאות. כמו כן, הצלחנו בחסדי שמיים לפעול בשיתוף פעולה עם השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון בשורה של נושאים. בין היתר, סוכם כי עובדים חיוניים בעלי מכשיר סלולר כשר יוכלו להוציא אישור עבודה במוקד הטלפוני 104, ולא רק באמצעים טכנולוגיים, שלא מצויים בבתים חרדים רבים.

הפגיעה הקשה שנגרמה לעולם התורה בארץ הקודש בעקבות הנגיף מוכרת לצערנו ורבנים ועסקנים התגייסו לפתור את הבעיה, אך פגיעה לא פחות קשה חוו הקהילות היהודיות בחו"ל, אשר כל שנה שולחות לארץ את מיטב בניהם ובנותיהם על מנת לספוג תורה באווירא דארץ ישראל. אלא שבשל התפשטות הנגיף הגבולות האוויריים נסגרו ואלפי תלמידים ותלמידות מצאו את עצמם ללא ישיבה או סמינר, ונוצרה סכנה שרבים מהם יירשמו לקולג'ים מקומיים. בחסדי שמיים הצלחנו להקים ארגון גג שירכז למעלה ממאה מוסדות המיועדים לבני חו"ל. בפעילות ענפה מול משרד הפנים, בניצוחם של הרב נחמיה מלינוביץ' והרב שמואל ליטוב, הושג מתווה באישור יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי שיחזיר את פעילות המוסדות לבני חו"ל כבר בתחילת זמן אלול בהתאם להנחיות. אין תורה כתורת ארץ ישראל.
הפעילות בקורונה לא עצרה את הפעילות היומיומית למען מוסדות התורה וחיי היום היום. השבוע הונח על שולחן מזכירות הכנסת הצעת חוק שתאפשר הכנסת מסלולי לימוד נוספים לסמינרים במקצועות הפרא רפואיים, ובימים אלו אנו מקווים לגייס תמיכה ממשרדי הממשלה השונים בנושא.

כמו כן, הוגשה הצעת חוק שתחייב את הממשלה לחשוף את הפרוטוקולים והדיונים בנושאי נגיף הקורונה, שכן הציבור וגם שלוחיו בכנסת, משתוממים לא אחת על קבלת ההחלטות והנתונים החסרים. חשיפת הפרוטוקולים תחייב את הממשלה לקבל החלטות הוגנות, שקופות וברורות כל בנושא נגיף הקורונה. זכינו וההצעה התקבלה בתמיכה של נציגים מסיעות רבות ומגוונות וכולנו תפילה שההצעה תעבור במהירות.

כפי שהבטחנו הקמנו את לשכת פניות הציבור ובחסדי שמים, תוך זמן קצר הצליח הרב משה מאיר סגל, מנהל פניות הציבור בלשכה, לתת פתרונות ומענים לפונים הרבים.

יצוין, כי פניות רבות שהגיעו מתושבי ירושלים בנושאי הקורונה הועברו לטיפולם המסור של הרב שבתי מרקוביץ, מנהל סניף דגל התורה בירושלים, ולחמ"ל הקהילות בניהולו של מזכיר סניף דגל התורה בירושלים ואחראי פניות ציבור הרב דוד מילר. כל הפניות טופלו על הצד הטוב ביותר בהצלחה מרובה.

מעט מזעיר מההצלחות בס"ד של אנשי לשכת פניות הציבור המסורים: ליווי משפחה שראש המשפחה סובל מנכות, אך לא היה זכאי לפי הקריטריונים הנוקשים של משרד השיכון למענק להתאמת הבית לצרכיו. בחסדי שמים הצלחנו להעביר את המקרה בוועדת חריגים והמשפחה זכתה לסיוע המתאים בסך עשרות אלפי שקלים.

תלמיד ישיבה שטייל בבין הזמנים באחד ממסלולי הצפון, איבד את דרכו ונכנס לשביל אסור למטיילים. פקח רשות הטבע רשם לו דו"ח, אך הוא בוטל לאחר פנייתנו; בעל עסק חיוני מירושלים עם עובדים מביתר נתקל בקושי להוציא אישור 'עובד חיוני', לאחר מאמצים רבים מול רשות החירום הלאומית, הנושא טופל על הצד הטוב ביותר;  גר צדק מחו"ל שאישור השהייה שלו פקע בשל התארכות הליך הגיור, זכה לקבל ארכה לאחר הטיפול המסור של צוות הלשכה.

כמו כן, טופלו נושאים רבים ומגוונים – אישור קבלה למעון, לפעוט שהוריו רשמו אותו באיחור; פינוי למלוניות קורונה מרחבי הארץ לחולים שנתקעו בקשיים; עזרה וסיוע מול פיקוד העורף בשלל היבטים ועוד.
שנזכה להמשיך ולסייע.