מחורבן הבית לחורבן היכלי התורה.
עקיבא ויס העלה כתבה על הנשירה בעולם הישיבות והרשת כמרקחה. בחודשים האחרונים יצא לי לדבר עם למעלה ממאתים הורים ולצערי הרב מה שאני שמעתי מעלה שמה שעקיבא הביא בכתבה זהו קצה קצהו של קרחון אדיר ממדים המתנגש בימים אלו בתיבת נוח התורנית.
אני רוצה לחלוק אתכם מעט ממחשבותיי על המשבר הזה.
האוויר שיצא מהבלון
כל בחור ישיבה גדל בעולם בו הוא מרכז העולם ובשבילו ממש נברא העולם. הוא גדל על ברכי התפיסה שאם לא בריתי יומם ולילה ואילו תפסיק ישיבה מישראל העולם יחזור לתוהו. הוא גדל על כך ששבועות זה ראש השנה של התיירע וחווה רגעים מרוממים של אשר בחר בנו מכל העמים ושל כל אשר דיבר ה נעשה ונשמע בגרון ניחר. והנה אין ישיבה והעולם עומד. עובר ראש השנה של התורה וכלום לא קרה כשהבחור זלל עם אחיות שלו הקטנות עוגות גבינה, הסתפק באיזה ווארט מעופש והלך לישון שיתין אלפין נשמין וקם בעשר בבוקר בשבועות.
שחיקת מעמד הלמדנים
בחור ישיבה נבנה כמו שישיבות נבנות על מרכזיותה של הלמדנות. הלמדן ובעל הסברא מקבל מעמד חשוב מאוד בישיבה ועתה הוא מוריד את הזבל כמו גיסו שיצא לעבוד וכמו אחותו שבתיכון.
קריסה כלכלית
הבחור שיושב בבית רואה את הוריו קורסים כלכלית, הוא רואה את גיסיו מתפוררים כלכלית כי אין לראשי הכויללים כסף. הוא פתאום מבין שהוא חי בצפיפות נוראית - שם לב ומנסה לברוח. מנגד ראשי הישיבות וראשי הכוללים נשברו כלכלית ללא תרומות מחו"ל ולכן גם אלו שהחזירו את הבחורים לישיבה החזירו במקסימום שליש כך שעל כל שלושה בחורים מתוקצבים הם מחזיקים אחד.
הטכנולוגיה
השכבה החרדית הארדקור בגילאי 40-50 לא מבינה בטכנולוגיה כלום. ילדים מסובבים את ההורים שלהם ונמצאים ימים ולילות ברשת. האינטרנט שנכנס לבית ככורח המציאות הפך לבילוי האולטימטיבי לבני העשרה. קדאפי, מובראכ ואס לא הצליחו להשתלט על הטלפונים הסללורים ולמה כמה זקנים רבנים חושבים שהם יכולים להצליח היכן שהצבאות והמשטרות הכי אכזריות במזרח התיכון לא הצליחו. אני צופה מכוני גמילה שיצטרכו להיפתח כאן לגמילה מאינטרנט וצפיה בתכנים לא ראויים.
מנהיגות מנותקת מבוססת נאר תיירע
המנהיגות הישיבתית מבוססת על דמותו של ראש הישיבה, המשגיח, הרמים והמקקי"ם. כל אלו לא נותנים דגש על יחס אישי אלא מתבססים על רצון התלמיד להיות בישיבתם והנה כשהגיע האתגר התברר שתפיסת הנאר תיירע ואפס ביחסי אנוש גרמה לכך שכל שדרת המנהיגות החינוכית הפכה ללא רלוונטית ולכזו שלא מסוגלת לנהל שיחת טלפון ללא כל מיני גינוני הבל אלא תכלס לדרוש בשלומו הרוחני, הרגשי והכלכלי של התלמיד שלהם.
פתגם סיני עתיק אומר שכאשר המים מתרוקנים בבריכה רואים למי אין בגד ים. השבר הוא עצום והוא חושף מי ניצל את מי ים התלמוד לשחיה בעירום. וכן, השבר הזה הוא גם הזדמנות נדירה לקחת את ההגה של תיבת הנוח והמסגרת וכל מיני ביטויים שמדגישים את הריק ולהסיט אותה לחוף מבטחים.
בזמן שחכמי ישראל בוכים על השועלים שהילכו בו אני מעדיף להיות הרבי עקיבא מצחק ולהאמין באמונה שלימה שמי שמנהל את העולם ברחמיו וברוב חסדיו קורא לנו ומדבר איתנו ואומר לנו בקול רם העת לעשות להשם שלאחר השואה הסתיימה ועתה עת לעשות לכם. אם המנהיגות לא תקח אחריות תקום מנהיגות צעירה וחכמה שתדלג מעל ראשיהם של אלו שהמשיכו לשחות בבריכה גם כאשר כלו בה המים.
משה פריגן
נשלח מהאנדרואיד שלי
