תופעת גור, סאטמר, סדיגורא - מבשרת על האביב החסידי?

בגור, קבוצה שלמה אינה מאמינה באדמו"ר, פורשת ומקימה קהילה משלה.

בסדיגורא, בנו הבכור של האדמו"ר וקבוצה מהחסידים, מצפצפים על הצוואה המפורשת של האבא - האדמור שנלב"ע, ומקימים את סדיגורא סניף ירושלים.

בסאטמר, האדמו"ר רב עם אחיינו, החסידים תושבי הקהילה בבני ברק, תופסים את צד האחיין כנגד האדמו"ר שלהם.

האם יש כאן מגמה של פקיחת עיניים, שהאדמו"ר הוא לא נציג אלוקים על פני האדמה, ושלא כל דבריו כיצאו מפי השכינה? 
חסידים שמאמינים באדמור ושואלים אותו שאלות של חיים ומוות, איך מסבירים לעצמם שכשלא נוח להם עם דעותיו פתאום לא צריך לשמוע לו?

בראשית תקופת החסידות, אדמו"ר היה מורה דרך רוחני, שגם ענה לבעיות קיומיות.

הם מסרו את נפשם וחייהם לציבור שלהם,

כמה שיש יותר מורי דרך רוחניים זה טוב.

לכן אני מברך על כל אדמו"ר חדש,

לא משנה מאיזה חסידות.

הדוגמאות שלך לא נכונות. נפטר האדמור הקודם, וכל חסיד בוחר לו בן אחר לנהות אחריו. סביר לגמרי.

המקרים האחרונים הם חסידים של האדמור במשך שנים שתוקעים לו אצבע בעין.

אנשי אמונה אבדו, וממשיכים להאבד, תמיד היו את התמימים, והיו את המתחכמים, לא יודע מי צודק, האם צריכים להיות בת יענה ולטמון את הראש בחול, וכמו שאומרים לא לנסות להצדיק את הרבי, אלא פשוט לא לחשוב, או שאולי לשאול את גוגל את השאלות הקלות ואת אוצר החכמה את השאלות היותר קשות, ומה שממש קשה נשאל את הרבה, אביב חסידי יהיה נחשב אביב, כשלכל רבי יהיו מספר חסידים שיש לו אפשרות להשפיע אליהם באופן יחידני, להיות קשוב וקרוא אליהם, עד אז יימשכו הקנאה התאווה והכבוד. עוד טיפה וזה יקרה