אין שום קדושה בנסיעה לאומן ואין לקדש את השהייה במקום, הדבר הופך להיות "עבודת אלילים",

נהנתי לקרוא את הנכתב באשכטל זה עד עתה. לגבי הנביעה לקברי צדיקים, הר"ן בדרשותיו כותב שחז"ל כתבו על מעלת התפילה בקברי צדיקים, אמנם בחז"ל לא כתוב על זה דבר, מלבד שבמסכת סוטה כתוב שכלב התפלל על קברי אבות, ובעין יעקב שם יש גרסה שאם היו מתפללים על קבר משה היו נגאלים, ובמסכת בבא מציעא כתוב על התלמיד שהתפלל על קבר רבי חייא, ובמסכת תענית כתוב שיוצאים לבית הקברות להתפלל שיבקשו עלינו רחמים. ובמדרשים מופיע שיובף התפלל על קבר רחל וכן הגולים ע"י נבוכדנצר (ועיין בספר תורת המדינה לרבינו שלמה גורן, שעסק בהבדל בין קדושת מערת המכפלה לקדושת קבר רחל). עכ"פ לכאורה מבואר מדברי חז"ל שיש בזה עניין, ותימא על לךתדע שמרוב שלמד בקיאות שכח כל עך הרבה גמרות. לגבי יציאה מהארץ לקברי צדיקים, צווחו חכמים רבים על זה, אבל הראש"ל רבי מרדכי מיוחס בעל פרי הארץ בחיו"ד סי'ז, וכן תלמידו הראש"ל הרב אשכנזי בעל שדה הארץ בשו"ת שבח"ג אה"ע סי' יא, התירו את העניין (אגב בפרי הארץ שם אוסר להסתכן עבור תפילה בקברי צדיקים, לידיעת הנוסעים לשכם), והם השוו קדושת קברי צדיקים לקגושת ארץ ישראל. כל אלו חברו בברכי יוסף סי' תקסח והובאו בשערי תשובה שם. לגבי השאלה "מה יותר קדוש", כבר כתב רבינו חיים פלאג'י בספר ארצות החיים, שקדושת התי כנסיות שבחו"ל כקדושת ארץ ישראל, וקדושת בתי כנסיות שבא"י היא למעלה מחשב. עוד כתב שרבינו חיים ויטאל יצא מארץ ישראל וגר בסוריה, במטרה לבטל את קלי' בית רימון. עי"ש. אם כן לכאורה גם קבר שעושים בו תיקון שווה לקדושת הארץושווה לבטל בשבילו את יישוב ארץ ישראל לזמן קצר (ובפרט שדעת מהרי"ט בחידושיו לקידושין ל. שיציאה מא"י לזמן קצר מותרת, ובמנחת אשר הסתמך על שיטה זו. אלא שיש להשיב עליה ואכמ"ל). על כל פנים בהנחה שיש ביסוס יהודי לתורת ברסלב ויש טעם לנסוע לקבר רבי נחמן והנוסעים עושים שם רק מצוות, זה סביר מאוד. בעיקר אם הם יחזרו לכאן ישר לבידוד במליוניות שהם יממנו על חשבונם.

יש כאלו שאצלם הקורונה הוא מחלה וחייבים לנהוג ולהיזהר בזה במידה הראויה והנכונה על פי דעת תורה. יש כאלו שהקורונה היא להם דת ומצוה אשר סוף סוף אפשר לשמור בהידור רב ובקנאות גדולה.

יצא המרצע מן השק.רוב המגיבים כאן מעניין אותם קורונה כשלג דאשתקד. לא לחינם התחברו עם שונאי הדת כלפיד וליברמן שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים.שנאה תהומית לכל התעוררות וגעגוע להתקרבות אל הקדוש ברוך הוא.