למה מה-שמותר לרבנים איידלשטיין ולנדו אסור לגמזו ?

מכובדיי, כשהרבנים איידלשטיין ולנדו, נותנים הנחיות לישיבות בניגוד לדעתו של הרב קנייבסקי, אז הם לא רואים אותו ממטר ואף לא גורסים אותו. אז מדוע אנו מבקשים מגמזו לשמור על כבודו ? למה מה שמותר לצמד הנ"ל  אסור לגמזו?!

השאלה היא לא למה מותר לגמזו לחלוק אלא למה מותר לר' חיים קנייבסקי להביע דעתו בעניינים שאינו מבין בהם, מישהו באמת חושב שבגילו ומצבו ולאחר הפיאסקו שקרה בתחילת הקורונה אפשר לסמוך עליו?

אילולי מקהלת הצווחנים שהשתלטה על השיח בכל אתר ואתר ובתקשורת (כולל בביטאונים המפלגתיים), ואם להיות ענייניים, גמזו לא אמר דבר כך כל נוראי. הוא לא הסית, ולא זלזל.

ייתכן ומפאת הרגישות ולטובת העניין היה טוב להתבטא בצורה אחרת, אבל הוא בסך הכל אמר שההוראה של רב מסוים שלא להיבדק עשויה לסכן את הציבור החרדי. הוא אמר את זה מתוקף תפקידו.

כל העליהום המתוזמר והצבוע עליו נובע מסיבות שאינן ענייניות.

תוקן על ידי נוירולוג ב- 03/09/2020 15:09:04

כמביט מהצד, אין לי בעיה עם נחום איש גימזו וגם לא עם יהודה איש קריות, זכותו של כל אדם להביע דעה. הבעיה מתחילה מתי שמתחילים להפוך שולחנות בבית המקדש. עם כל הכבוד אין לאדון גמזו כל סמכות לקבוע לתלמידי קיינבסק (כך במקור, עם שגיאה בסוף כדי שלא נתלונן על השמטת התואר) או רב אדלשטיין מה לעשות כי יש לציבטר כל מיני שיקולים שבחלקם גמזו פחות מבין. לכן אם הוא כופה את דעתו זה פחות ראוי, אבל לרב (ל בשווא) אדלשטיין מותר לקבוע לתלמידיו מה לעשות, בדיוק כמו שמותר לבוצינא דנהורא מרן הגר"ש אלתר לקבוע לעשרות אלפי תלמידיו מה לעשות, בניגוד לדעתו של אלת.

מותר לכולם הכל, התורה דמוקרטית והכי דמוקרטית, כל עוד אתה מתכוון לש"ש, גדולה עבירה לשמה, אם גמזו מתכוון ודואג לעם ישראל ולעולם מהמחלות, אין לו סיבה להכנס לפאניקה, אך אם מעורבת התנהגותו בנגיעות אישיות אזי הוא יעשה את כל הטעויות האפשריות.

שמאי יכול לחלוק על הילל, ואביי על רבא - אבל 'לך תדע' ושאר נטולי כיפה אין להם להתערב עם נימוקים עמ-הארציים. או מתוך חוסר הערכה למושג של תלמיד חכם וגדול, שכל חרדי גם המנוזל ביותר, אמור להכיר בזה כאחד מהיסודות שלנו.