לפעמים נכנסים לנו ללשון היום יום ביטויים שמקורם קצת בעייתי.
למשל, כשאנחנו מאחלים "שיהיה במזל טוב" אנחנו באמת אומרים מילולית שאנחנו מקווים שהאירוע יפול בזמן כזה שהכוכבים ישפיעו בו לטובה.
לגמרי עכו"ם אבל כולנו משתמשים בביטוי. "בשעה טובה" נשמע כמו תחליף מצויין אבל לא, המשמעות מאוד דומה.
"נקפד פתיל חייו" נשמע כמו משהו מהמקורות. בפועל זה נכון אבל לא מהמקורות שלנו. היוונים האמינו שיש 3 אלות גורל (מוירות) שמחזיקות פתיל חיים לכל אדם. אחת טווה את חוט החיים, אחת קובעת את אורכו והאחרונה בוחרת מתי לקפד את פתיל החיים.
להחזיק אצבעות, זה ביטוי פחות מקובל אצלנו אבל מוכר. במשמעותו המקורית הוא פשוט לעשות צורת צלב עם האצבעות.
לגעת בעץ למזל, שוב פחות מקובל, כנראה המקור הוא עץ הצלב.
באופן אישי נסיתי פעם להמנע מהביטויים האלה אבל בסוף הגעתי למסקנה שממילא מקורם כבר נשכח ואין צורך להתאמץ.
האם יש עוד ביטויים כאלה שאתם מכירים שאנשים משתמשים בחיי היום יום למרות שהכוונה המקורית שלהם בעייתית?
אולי הוא מתכוון ל"ניחוש" שזה לומר שיש שעות/ימים יותר טובים מאחרים לפעולות מסויימות. (כשאומרים שזה מושפע מעצם הימים/שעות, שאז נותנים מיסטיות לשעה או ליום)
או שהוא מתכוון לאיגרת של הרמב"ם ששוללת לגמרי השפעה של מזלות (במובן של כוכבים) על מעשי האדם, וזאת לא מחלוקת חדשה ביהדות..
האם יש מישהו בימינו שבאמת חושב שמצב הכוכבים קובע גורלו של אדם וחושב שזה מסתדר עם אמונה תמימה בקב"ה?
פעם הרי האמינו שזה כמעט מדע. היום זה ברור שמדובר בשטות.
לפעמים נכנסים לנו ללשון היום יום ביטויים שמקורם קצת בעייתי.
..."נקפד פתיל חייו" נשמע כמו משהו מהמקורות. בפועל זה נכון אבל לא מהמקורות שלנו. היוונים האמינו שיש 3 אלות גורל (מוירות) שמחזיקות פתיל חיים לכל אדם. אחת טווה את חוט החיים, אחת קובעת את אורכו והאחרונה בוחרת מתי לקפד את פתיל החיים. ...
לפעמים, לפני שאתה רץ אל היוונים או הנורדים הקדמונים, לפני המיתולוגיה, פתח מדרש רבה פרשת חיי שרה:
"מה בין מיתת נערים למיתת זקנים? ר' יהודה אומר: הנר הזה, בשעה שהוא כבה מאיליו יפה לו, ויפה לפתילה. ובשעה שאינו כבה מאליו, רע לו ורע לפתילה."
וכבר את יודע כי נר ה' נשמת אדם.
קודם כל ישר כח. הדימוי של חיי אדם ללהבת נר מוכר וידוע אבל ממש לפתילה לא זכרתי.
מענין באמת מתי נכנס הביטוי הזה לשפה העברית. חפשתי בזכותך בפרויקט בן יהודה ונראה לי שהביטוי מאוחר וכנראה הגיע דרך משכילים (מצאתי בדרויאנוב וי. ל. פרץ) אבל בהחלט צ"ע.
לפעמים נכנסים לנו ללשון היום יום ביטויים שמקורם קצת בעייתי.
..."נקפד פתיל חייו" נשמע כמו משהו מהמקורות. בפועל זה נכון אבל לא מהמקורות שלנו. היוונים האמינו שיש 3 אלות גורל (מוירות) שמחזיקות פתיל חיים לכל אדם. אחת טווה את חוט החיים, אחת קובעת את אורכו והאחרונה בוחרת מתי לקפד את פתיל החיים. ...
לפעמים, לפני שאתה רץ אל היוונים או הנורדים הקדמונים, לפני המיתולוגיה, פתח מדרש רבה פרשת חיי שרה:
"מה בין מיתת נערים למיתת זקנים? ר' יהודה אומר: הנר הזה, בשעה שהוא כבה מאיליו יפה לו, ויפה לפתילה. ובשעה שאינו כבה מאליו, רע לו ורע לפתילה."
וכבר את יודע כי נר ה' נשמת אדם.
נשלח ב-3/9/2020 10:43
אולי הוא מתכוון ל"ניחוש" שזה לומר שיש שעות/ימים יותר טובים מאחרים לפעולות מסויימות. (כשאומרים שזה מושפע מעצם הימים/שעות, שאז נותנים מיסטיות לשעה או ליום)
או שהוא מתכוון לאיגרת של הרמב"ם ששוללת לגמרי השפעה של מזלות (במובן של כוכבים) על מעשי האדם, וזאת לא מחלוקת חדשה ביהדות..
נשלח ב-3/9/2020 09:17
אלי_ו כתב:
לפעמים נכנסים לנו ללשון היום יום ביטויים שמקורם קצת בעייתי.
למשל, כשאנחנו מאחלים "שיהיה במזל טוב" אנחנו באמת אומרים מילולית שאנחנו מקווים שהאירוע יפול בזמן כזה שהכוכבים ישפיעו בו לטובה.
לגמרי עכו"ם אבל כולנו משתמשים בביטוי. "בשעה טובה" נשמע כמו תחליף מצויין אבל לא, המשמעות מאוד דומה.
בתורה פרשת ויצא
"ותאמר לאה בגד בא גד ותקרא את שמו גד"
ועיין ברש"י במקום
"בא גד - בא מזל טוב"
אז מה אתה מבלבל במוח שזה עכו"ם??
נשלח ב-3/9/2020 09:14
נושא יפה ומרענן לפורום.
ביטויים שונים כנראה שיש להתיר אם אין בהם תוכן מעשי או אמוני ממש, כמו הדוגמא האחרונה של מלח הארץ, הרי ישו דיבר אז אל חבריו היהודים וכנראה שזה היה ביטוי שהתקבל על הדעת. אבל 'להחזיק אצבעות', זו הצהרה על פעולה שהיא ע"ז, ולכן כנראה עדיף להימנע ממנה.
'מזל טוב' - לא רואה בעיה, א. כמו שאמר תמניא המושג קיים גם במקורות שלנו. וגם אם אנו פחות מאמינים בהשפעת המזל, הרי השם 'מזל' מדבר על הורדת שפע (מלשון נזילה, ו'מזר' מלשון זריה), אז ניתן גם לחשוב על 'שפע טוב' כשאומרים זאת. מה שכן - איך מסתדרים עם 'סימן טוב'?.. (כתוב איפשהו ברש"י ש'סימנא בעלמא' זה בסדר).
נשלח ב-3/9/2020 09:13
כמדומני שהביטוי "אין נביא בעירו", מקורו בברית הנ"ל. ויש גם הרבה אגדות (המכונות בטעות "מדרשים") שמקורן בברית ובקוראן וכדו'. היה על זה אשכול כאן או במקום שאין לאזכר את שמו
נשלח ב-3/9/2020 08:51
לה''ו. הביטוי ''מלח הארץ'', בא ישירות מהברית ''החדשה''.
להחזיק אצבעות ממש לא נשכח מקורו! חלק גדול מגיע מהחשיפה הישירה של הציבור החילוני לתכני תרבות גויים, שם מתכוונים ממש למקור. זה לא נדיר בכלל לשמוע חילונים שמאלנים הארד-קור אתאיסטים קוראים בשמו של אותו האיש (בצורת הביטוי האנגלית המוזרה שלו) להבעת פליאה/זעם. משהו שהם פשוט ראו יותר מדי בסרטים של הוליווד.