ביטויים שאנו משתמשים בהם, נקפד פתיל חייו

אולי הוא מתכוון ל"ניחוש" שזה לומר שיש שעות/ימים יותר טובים מאחרים לפעולות מסויימות. (כשאומרים שזה מושפע מעצם הימים/שעות, שאז נותנים מיסטיות לשעה או ליום)

או שהוא מתכוון לאיגרת של הרמב"ם ששוללת לגמרי השפעה של מזלות (במובן של כוכבים) על מעשי האדם, וזאת לא מחלוקת חדשה ביהדות..

נושא יפה ומרענן לפורום.

ביטויים שונים כנראה שיש להתיר אם אין בהם תוכן מעשי או אמוני ממש, כמו הדוגמא האחרונה של מלח הארץ, הרי ישו דיבר אז אל חבריו היהודים וכנראה שזה היה ביטוי שהתקבל על הדעת. אבל 'להחזיק אצבעות', זו הצהרה על פעולה שהיא ע"ז, ולכן כנראה עדיף להימנע ממנה.

'מזל טוב' - לא רואה בעיה, א. כמו שאמר תמניא המושג קיים גם במקורות שלנו. וגם אם אנו פחות מאמינים בהשפעת המזל, הרי השם 'מזל' מדבר על הורדת שפע (מלשון נזילה, ו'מזר' מלשון זריה), אז ניתן גם לחשוב על 'שפע טוב' כשאומרים זאת. מה שכן - איך מסתדרים עם 'סימן טוב'?.. (כתוב איפשהו ברש"י ש'סימנא בעלמא' זה בסדר).

כמדומני שהביטוי "אין נביא בעירו", מקורו בברית הנ"ל. ויש גם הרבה אגדות (המכונות בטעות "מדרשים") שמקורן בברית ובקוראן וכדו'. היה על זה אשכול כאן או במקום שאין לאזכר את שמו