מאמר פרשנות ב'הארץ': ההנהגה החרדית לא תאפשר השבתת ישיבות

כוחה של ההנהגה החרדית תלוי בישיבות - ושום סגר לא ישבית אותן שוב

אחרי 73 שנים שבהן ממשלות ישראל אפשרו להנהגה החרדית לקיים אוטונומיה, אף פרויקטור לא יכריע בסוגיות שחיוניות עבורה. הפוליטיקאים והרבנים החרדים מבינים את הסיכון, אך סגירת הישיבות מפחידה אותם יותר מהנגיף

אנשיל פפר פורסם ב-21:46

עורכי החדשות יכולים לרשום ביומניהם כבר עכשיו: ביום שני, כשתיכנס לתוקף החלטת קבינט הקורונה מהיום (חמישי) להטיל סגר על ערים "אדומות" - שאמור לכלול גם את סגירת מערכות החינוך - הלימודים בחלק גדול מהישיבות של בני ברק, אלעד, ביתר עילית, בית שמש ורכסים - יימשכו. זה לא משנה איך הדבר יקרה, וגם לא אם יימצא תירוץ להחרגתן או לא. שוטריו של אמיר אוחנה, שהם בעצם שוטריו של בנימין נתניהו, לא יישלחו לאכוף את הסגר בישיבות, בכוללים ובתלמודי התורה החרדיים.

ההנהגה החרדית סימנה את הקו האדום כבר אתמול, כשהתייצבה מאחורי ההנחיה שיצאה מביתו של הרב חיים קנייבסקי, לפיה בחורי הישיבות ימשיכו לשקוד על תלמודם ולא יבצעו בדיקות קורונה. גם לפני כחצי שנה, כאשר רוב מוסדות הלימוד במדינה נסגרו, קנייבסקי הוציא הנחיה דומה והורה כי הלימודים בציבור החרדי ימשיכו כסדרם, אולם לאחר כשבועיים רבנים אחרים התקפלו והורו על סגירת המוסדות. התהליך הזה לא יחזור על עצמו הפעם.

הפעם כבר לא ניתן לתרץ שהמסר על הצורך בסגר לא חלחל לציבור החרדי בגלל בעיות בהסברה וניתוק מאמצעי התקשורת והאינטרנט. הציבור החרדי מבין את המצב טוב לא פחות מאשר יתר אזרחי ישראל, ואולי אף טוב מהם בהרבה. זהו הציבור ששילם במספר מתים גבוה יותר מכל אוכלוסייה אחרת. הפעם מדובר בהחלטה מודעת של ההנהגה החרדית, רבנים ופוליטיקאים, לקבוע בעצמם את הכללים - והם מבינים את הסיכון הכרוך בכך.

זו החלטה שלציבור הלא-חרדי בישראל אולי קשה לעכל, אבל היא לא שונה במהותה מניהול סיכונים שמאזן בין יעילותו של סגר וכללי ריחוק חברתי לבלימת המגפה, לבין הנזק שהצעדים הללו גורמים לכלכלה ולבריאותם הנפשית של האזרחים. מבחינת ההנהגה החרדית, הסכנה שבסגירת הישיבות גדולה לאין שיעור מסכנת ההדבקה.

זו החלטה מקוממת, אבל גם הגיונית לגמרי מנקודת מבטם של הרבנים. ב-73 השנים האחרונות הם בנו לעצמם, ברשות ובסמכות שקיבלו מכל ממשלות ישראל, אוטונומיה כמעט מוחלטת. וכפי שלאורך השנים המדינה לא התערבה - לא התעקשה שילדי החרדים ילמדו מקצועות חיוניים, לא הכריחה צעירים חרדים להתגייס לצבא ולא דאגה לזכויות נשים או אפליית מזרחים ואתיופים בחברה החרדית - כך היא לא תכפה כעת את סגירת הישיבות. החלטת המנהיגים החרדים, המאוחרת אמנם, לסגור את הישיבות לפני כחמישה חודשים, היא תוצאה של ההלם שניחת עליהם אז. תקדים מסוכן עבורם, שאסור שיחזור על עצמו.

את הסנוניות שבישרה על מתיחת הקו האדום המחודש אפשר היה לראות בשבועות האחרונים. לדוגמה, באלפים שנהרו לחתונה בבית המדרש המרכזי של חסידות בעלז, ובאופן שבו הפוליטיקאים החרדים תמכו בדרישת חסידי ברסלב לאפשר להם לטוס לאומן - למרות שמדובר בקבוצה יחסית קטנה, שולית ואנרכיסטית בציבור החרדי שמרבית הרבנים לא מסמפטים בימים כתיקונם. היתה כאן אמירה עקרונית: שום ממשלה, ובטח לא הממונה על המאבק בקורונה רוני גמזו - שלקראת יום הכיפורים הופך לשעיר לעזאזל הלאומי - לא יקבעו בעניינים שמהותיים לקהילה כלשהי בתוך האוטונומיה החרדית.

הלימוד המואץ בישיבות לאורך כל 40 ימי "זמן אלול", ההשתתפות הפיזית בשמחה של משפחת האדמו"ר מבעלז, העלייה לרגל לקבר רבי נחמן באומן בראש השנה. בוויתור על הדברים הללו, האוטונומיה החרדית מסכנת הרבה יותר מבריאותם ואפילו מחייהם של חבריה. היא מסכנת את סמכות ההגמוניה הרבנית, המתפרשת בקהילה החרדית כ"דעת תורה" ורצונו המפורש של הקדוש ברוך הוא. היא מסכנת את מהות קיומה.

פוליטיקאים מהמפלגות החרדיות ומהימין עורכים בימים האחרונים השוואות בין המשך הלימוד בישיבות והפגנות בלפור נגד בנימין נתניהו. ההשוואה הזאת חוטאת כלפי המקום המרכזי של בתי המדרש בחיי החברה החרדית. השוואה מדויקת בהרבה תהיה בין הישיבות לבין בסיס הקליטה והמיון של צה"ל בתל השומר ויתר בסיסי הטירונים וההדרכה. גם בשיא הקורונה, לא היה עולה על הדעת לסגור את הבקו"ם ולדחות מחזורי גיוס לצה"ל - ולא רק בגלל הבלגן שמהלך כזה יגרום למצבת כוח האדם בצה"ל. הגיוס והגעת החיילים לעתיד בליווי בני משפחותיהם, הוא טקס ההתבגרות הלאומי שמאחד את החברה הישראלית (או שני-שליש ממנה, בניכוי ערבים וחרדים).

עבור הגברים החרדים, ההתקבצות בבית המדרש בראש חודש, המשגיח שדופק על הסטנדר וצועק "אלול", המולת הקולות של החברותות הדנות בסוגיה, הקרשנדו המתגבר עד ליום כיפור - הם הטירונות, האימון המתקדם, השירות המבצעי והמילואים. הם חיוניים לתחזוק חברת הלומדים, והרבנים לא ירשו התרופפות משמעת נוספת כמו זאת שהתרחשה ב"זמן קיץ" האחרון, כשחלק מהישיבות היו סגורות ורבים יצאו לטייל במקום ללמוד בבית. המנהיגים החרדים יודעים עד כמה רופפת עלולה להיות האחיזה שלהם בדור הצעיר, שבניגוד לתקנות מחזיק בסמארטפונים ומתעדכן בנעשה בחוץ. הם יודעים שללא לימוד תורה כדרך חיים ובהיעדר טקסים המוניים, הדבק שמחבר את הקהילה - וחשוב מכך, שמבטיח את הציות לפסקי ההלכה ולתקנות - הולך ונחלש.

אין סיכוי לאחות את הקרע בין גמזו לבין ההנהגה החרדית. אין ספק שנתניהו ושריו, שמחכים להטיל את אשמת המחדל המתמשך בטיפול במגפה על כתפיו השחוחות של הפרויקטור, מחככים ידיהם בסיפוק מכך שהמאבק בין הצדדים מצטייר בתקשורת כמחלוקת אישית הנובעת מ"חוסר כבוד לרבנים". אבל הפערים בין הפרויקטור לרבנים מהותיים ויתקיימו גם עם מחליפו, אם יהיה מי שמוכן לשאת בתפקיד הבלתי האפשרי וכפוי הטובה לאחר התפטרותו הבלתי נמנעת של גמזו. אין מקום להסכמה בין גורם רפואי-מקצועי שפועל לפי שיקולי בריאות הציבור כולו, לבין מי שנלחמים לשמר אוטונומיה התלויה ביכולתם לחשב את הסיכונים ולקבוע את הכללים לעצמם.

 https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-1.9127416