|
|
| נשלח ב-11/9/2020 17:48 |
 |
| |
קל להאשים את הממשלה, אך המצב הקשה נעוץ באופי הישראלי
תופעת הנתינה ההירואית בימי מלחמה, התחלפה בלקיחה מתמדת. שום מגזר לא מוכן למעט הקרבה מצידו כדי לאפשר ניצחון במערכה.
איך לכתוב את זה במילים עדינות? הקיץ החולף לא היה שעתנו היפה. עכשיו אנחנו כמעט אלופי העולם בקורונה. דגלנו הכחול־לבן נצבע אדום בוהק. אפילו מדינות נחשלות בהרבה לא הצליחו לעקוף אותנו בשיעור הנדבקים, ולא מפני שהפכנו בעצמנו למדינה נחשלת, אלא עקב בעיית האופי הקשה שלנו, בעיה משכבר הימים הנחשפת כעת שוב.
במדרש כתוב שעם ישראל נתבע לעגל ונותן, נתבע למשכן ונותן. עכשיו הוא כנראה במצב עגל. תופעת הנתינה ההירואית שאפיינה אותנו בימי מלחמה, התחלפה בלקיחה מתמדת. שום מגזר לא מוכן למעט הקרבה מצידו כדי לאפשר ניצחון במערכה, אפילו כשחרב חדה מונחת על צוואר כולנו.
"הסיסמה שלי היא 'שיישרף העולם'", אמר לי לפני כמה ימים בעל מקצוע ותיק בענף המיזוג, כדי להסביר בצחוק שגל החום הכבד עשה לו רק טוב. כשראשי הערים החרדיות פצחו השבוע בקולות שבר לנוכח תוכניות גמזו, הם אימצו אותה בשיא הרצינות: שיישרף העולם, שיהיה סגר כללי שיפגע קשות בכלכלה, רק לא סגר מקומי שירגיז את התושבים שלהם.
וזה לא רק החרדים. כמעט כל פלח אוכלוסייה זוקר אצבע מאשימה החוצה ושואל למה דווקא הוא. כבר אין התחשבות בצרכים ההדדיים. ראשי המפגינים בבלפור טוענים בשחצנות שאין אצלם הדבקה, ומתעקשים להמשיך להתקהל בחוצות ירושלים. יו"ר ישראל ביתנו מטיף לסרבנות המונית. עובדים שהוצאו לחל"ת דוחים הצעות תעסוקה, כי יותר נוח להם להתפרנס על חשבון המדינה עד יוני 21' (כמובן, לא כולם). כך קורה שמאות אלפים מקבלים מהמדינה קצבאות אבטלה, ועדיין יש צורך לייבא אלפי עובדים מתאילנד לחקלאות ומאות עובדים ירדנים לענף המלונות באילת. יום יבוא וכולנו נצטרך לשלם את החשבון, אך בינתיים החגיגה האנוכית נמשכת.
שורש כל רע הוא גלגול האשמה המתמיד אל ההנהגה. התקשורת מפמפמת לנו אותה בוקר וערב, האופוזיציה ממחזרת, וכמעט כולנו מדקלמים. אנשים ונשים מתהלכים בקניונים הומים עם מסכה על הסנטר בלבד, מבלים בחתונות צפופות, מתחמקים מבדיקות, אבל יודעים לבוא בטענות לראש הממשלה, למשרד הבריאות, למשרד האוצר, לביטוח הלאומי, למשטרה ואף פעם לא לעצמם. לעצמנו.
אין ספק, הממשלה אשמה. באחד הימים נצטרך לבוא איתה חשבון. אבל בסופו של דבר כל אומה מקבלת את המנהיגים הראויים לה. פרצופם הוא בעצם פרצופה. בימים כתיקונם קשה להבחין בכך, אך בעיתות משבר האמת המרה מבצבצת. ככה זה כשמורידים את המסכה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2020 12:58 |
|
| |
המלחמה בקורונה תלויה בעיקר באזרחים, הממשלה לא יכולה לעצור בגופה את הנגיף, והאנרכיה שולטת בכל הציבורים וגם בקרב הציבור החרדי, אצל חלק זה התחיל מוקדם יותר וחלק מאוחר יותר.
בציבור החרדי זה התחיל בחסידים (לפחות חלקם) ובפלג הירושלמי, כיום זה כבר חוצה מגזרים, ולא משנה כמה יפה יעטפו את זה כל מיני צייצנים ויחצנים, זו המציאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2020 01:38 |
|
| |
אפשר להאשים את ביבי \ ממשלה ואכן יש על מה
אבל ברור ללא כל ספק שמי שהביא אותנו למצב הזה זה בעיקר האזרחים !!!
אנשים שלא היו מוכנים לוותר על החדר כושר
התלאביבים שלא מוכנים לוותר על הברים
בעלי המסעדות שחושבים רק על ההפסדים שלהם
והחסידים שלא מעניין אותם מה קורה מחוץ לחצר
אנשים שחייבים חתונה על מאות מוזמנים
ומפגינים שרוצים רק להפגין
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2020 00:12 |
|
| |
חלק ניכר מהזיגזגים היו בגלל לחצים פוליטיים כאלו ואחרים
כך שזה לא לעניין ולא פייר להפעיל לחצים פוליטיים ולאחר מכן להתלונן למה היה זיגזג
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2020 18:38 |
|
| |
ברגע שהבין העם שבממשלה יושבים אנשים בעלי אינטרסים בלבד, ללא שום כוונה אמיתית של שירות העם, והכל סיסמאות סרק, החליט העם ללמוד מהמנהיגים וגם הוא לחשוב על עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2020 17:53 |
|
| |
זה הרבה מעבר לסתם להאשים את הצד השני.
הזיגזוג של מקבלי ההחלטות גורם לחוסר אמון של האזרחים, הן בהצהרות על הסכנות והן בהחלטות על פתרונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2020 15:46 |
|
| |
מה שהיה הוא שיהיה
כל אחד דואג ל"גבינה שלו"
חופש ונשמת אפה של הדמוקרטיה, ולהבדיל, בתי הכנסת וכדו', הכל אמצעי ולא מטרה.
לא פלא שנערי טוויטר ושופרות (המכונים עיתונאים) מובילים באף את נציגי הציבור ורבניו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2020 21:15 |
|
| |
ירו_שלמי
| נוירולוג כתב: |  |
תופעת הנתינה ההירואית בימי מלחמה, התחלפה בלקיחה מתמדת. שום מגזר לא מוכן למעט הקרבה מצידו כדי לאפשר ניצחון במערכה.
איך לכתוב את זה במילים עדינות? הקיץ החולף לא היה שעתנו היפה. עכשיו אנחנו כמעט אלופי העולם בקורונה. דגלנו הכחול־לבן נצבע אדום בוהק. אפילו מדינות נחשלות בהרבה לא הצליחו לעקוף אותנו בשיעור הנדבקים, ולא מפני שהפכנו בעצמנו למדינה נחשלת, אלא עקב בעיית האופי הקשה שלנו, בעיה משכבר הימים הנחשפת כעת שוב.
במדרש כתוב שעם ישראל נתבע לעגל ונותן, נתבע למשכן ונותן. עכשיו הוא כנראה במצב עגל. תופעת הנתינה ההירואית שאפיינה אותנו בימי מלחמה, התחלפה בלקיחה מתמדת. שום מגזר לא מוכן למעט הקרבה מצידו כדי לאפשר ניצחון במערכה, אפילו כשחרב חדה מונחת על צוואר כולנו.
"הסיסמה שלי היא 'שיישרף העולם'", אמר לי לפני כמה ימים בעל מקצוע ותיק בענף המיזוג, כדי להסביר בצחוק שגל החום הכבד עשה לו רק טוב. כשראשי הערים החרדיות פצחו השבוע בקולות שבר לנוכח תוכניות גמזו, הם אימצו אותה בשיא הרצינות: שיישרף העולם, שיהיה סגר כללי שיפגע קשות בכלכלה, רק לא סגר מקומי שירגיז את התושבים שלהם.
וזה לא רק החרדים. כמעט כל פלח אוכלוסייה זוקר אצבע מאשימה החוצה ושואל למה דווקא הוא. כבר אין התחשבות בצרכים ההדדיים. ראשי המפגינים בבלפור טוענים בשחצנות שאין אצלם הדבקה, ומתעקשים להמשיך להתקהל בחוצות ירושלים. יו"ר ישראל ביתנו מטיף לסרבנות המונית. עובדים שהוצאו לחל"ת דוחים הצעות תעסוקה, כי יותר נוח להם להתפרנס על חשבון המדינה עד יוני 21' (כמובן, לא כולם). כך קורה שמאות אלפים מקבלים מהמדינה קצבאות אבטלה, ועדיין יש צורך לייבא אלפי עובדים מתאילנד לחקלאות ומאות עובדים ירדנים לענף המלונות באילת. יום יבוא וכולנו נצטרך לשלם את החשבון, אך בינתיים החגיגה האנוכית נמשכת.
שורש כל רע הוא גלגול האשמה המתמיד אל ההנהגה. התקשורת מפמפמת לנו אותה בוקר וערב, האופוזיציה ממחזרת, וכמעט כולנו מדקלמים. אנשים ונשים מתהלכים בקניונים הומים עם מסכה על הסנטר בלבד, מבלים בחתונות צפופות, מתחמקים מבדיקות, אבל יודעים לבוא בטענות לראש הממשלה, למשרד הבריאות, למשרד האוצר, לביטוח הלאומי, למשטרה ואף פעם לא לעצמם. לעצמנו.
אין ספק, הממשלה אשמה. באחד הימים נצטרך לבוא איתה חשבון. אבל בסופו של דבר כל אומה מקבלת את המנהיגים הראויים לה. פרצופם הוא בעצם פרצופה. בימים כתיקונם קשה להבחין בכך, אך בעיתות משבר האמת המרה מבצבצת. ככה זה כשמורידים את המסכה.
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2020 20:23 |
|
| |
הוא צודק במיליון אחוז
ומהחרדים היה מצופה שיהיו הראשונים להראות אחריות, ערבות הדדית, ועוד.
ובמקום זה אנו מקבלים עידוד לאנרכיה, צווחות על אנטישמיות, מופעי התקרבנות ובכיינות בתקשורת ובעיתונות החרדית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2020 18:11 |
|
| |
הרבה דמגוגיה בגרוש.
ברגע שהממשלה פתחה את מוסדות החינוך ואת המשק באופן חופשי בלי מינימום זהירות אמיתית (ולא כסתחי"ם) הציבור קלט את המסר והבין שאפשר לעשות הכל חופשי.
עכשיו לך תסביר לציבור שזה לא בדיוק כך ושבעצם כן צריך לסגור הכל...
תכל'ס, תנסה להסביר מה שונה היום מאתמול. תתפתל בכל מיני הסברים, אבל תתקשה להסביר...
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
