במחקר שערך ידידי, הסוציולוג, פרופ' גיא אנוש מאוניברסיטת חיפה, נמצא שככל שהמשטר במדינה ריכוזי יותר, אזרחיה נחמדים פחות.
זאת אומרת, יותר קפיטליזם = יותר אחריות חברתית והארת פנים זה לזה, יותר סוציאליזם וקומוניזם = יותר אדם לאדם זאב.
וזה כלל לא מפתיע.
כשהגננת היא זו שמחליטה מי יזכה לשחק בצעצוע הנחשק, שם המשחק הופך להיות - מי מהילדים יידחף ראשון אל מול עיניה, מי יצווח בכל רם יותר.
כלומר כשמישהו אחר אחראי לחייך, החיים הופכים למלחמה על משאביו המוגבלים וכל הכפופים לו, אויבים זה לזה.
בהתפתחות נורמלית, לומדים בהמשך הילדים לקבל אחריות לחייהם. קוראים לכך התבגרות שעמה מתפתחת התנהגות תרבותית בוגרת שיודעת לגלות אחריות והארת פנים כלפי הזולת - במקום להילחם בו.
החברה הישראלית צמחה מתוך אידאולוגיה סוציאליסטית ריכוזית מאוד - כזו המונעת את שלב ההתבגרות.
במידה רבה התרבות שלנו עודנה כזו.
אנחנו מדינה צעירה, עם תרבות שלא הגיעה לשלב ההתבגרות. הוסף לכך שאנחנו מדינה של יהודים שלכולם יש דעה והם אלופי העולם בלריב זה עם זה, וקיבלת תרבות -
שרמזורים ממש לא מתאימים לה.
או סגר, או שיחרור - אין אצלנו באמצע.
לכן, כשהממשלה לקחה לכולנו את הצעצוע והטילה סגר מלא בשלב הראשון, כולנו היינו רגועים ונתנו לה ציון גבוה.
אבל כשהממשלה החזירה את הצעצוע וניסתה לקבוע מי ישחק בו, כמה ומתי, אזי למרות שכולם שיחקו הרבה יותר, אי שביעות הרצון הכללית הרקיע שחקים ותידלקה את בלפור.
ראש ההמשלה ההיסטרי הלך על עוד יותר סוציאליזם, הוא החל לחלק כסף לכוווולם - אבל התאוריה של פרופ' אנוש הוכיחה את עצמה.
הדכדוך והשנאה רק גברו והציבור שהבין שהכל פוליטיקה - נדד בהמוניו למתחרים.
היום, תחזיר אותנו הממשלה ככול הנראה לסגר מלא.
אף אחד לא ישחק בצעצוע ואני מעריך שהפופולאריות של ראש הממשלה דווקא תעלה במידת מה.
אגב - מדינות שהיו במצב קשה פי כמה מאיתנו בהתפרצות הראשונה, הן עכשיו מדינות ירוקות.
עניין של תרבות שעברה את גיל ההתבגרות.
@משה פייגלין
נשלח מהאנדרואיד שלי
