ליצמן: צוחקים עלי

זה הכל בעיני עצמו, הוא מושא ללעג כבר כמעט שנות דור. עם עליות ומורדות פה ושם, ועם פרוץ הנגיף הזה שהוא עצמו לא ידע איך לבטא את זה ואיך קוראים לזה, הוא כבר הפך נלעג, ובהמשך נגרר כמו סחבת רצפה על ידי ברסי מנהל משרדו, נהיה כזה מעקעלע מעורר רחמים, והתפילה בציבור של השר הממונה על הסגר, והחתונה של קרוב משפחתו פסלו אותו טוטאלית, ולגופו של ענין, או על כל פנים כמו שאומרים בגור, הוא קריקטורה מהלכת מאז שהפציע בפוליטיקה הישראלית, רק בגלל שבשטייטלע של גור הוא היה מאן דאמר בדורסנות ביריונות שלו והחיילים הקופים בשליחותו.