ספטמבר 27, 2020
יש תמותה עודפת מנגיף הקורונה – בישראל ובכל העולם
אחת הטענות שאנו שומעים שוב ושוב היא שאין תמותה עודפת בישראל ב- 2020 כתוצאה מהנגיף. לכאורה, הנתונים תומכים בכך: לפי דו"ח מתחילת ספטמבר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שסוקר בגלובס, שיעור התמותה הכולל בין מרץ ליולי ב- 2019 היה כמעט זהה לתמותה ב- 2020[1].
ההסבר במקרה זה פשוט: היינו יעילים 'מדי' במניעת התמותה מנגיף הקורונה בתחילת השנה, כאשר היינו בין המדינות הראשונות שנכנסו לסגר וחסמו את הגבולות. הנגיף קטל 'רק' כמה מאות אנשים באותו זמן, ואלו כמעט אינם מורגשים בראייה הכוללת של הדברים.
אבל ביולי כבר החל הנגיף להתפשט יותר במהירות בישראל. משרד הבריאות תיעד 232 מתים מנגיף הקורונה ביולי. אז למה לא רואים אותם בתוצאות?
חדשות ערוץ 12 ניסו להבין בעצמם את העניין לפני חודש, בפעלול שנותן פרשנות מודרנית לפתגם – "חצי-אמת גרוע משקר". בערוץ 12 בדקו את מספר המתים (לפי דיווחי משרד הבריאות והלשכות הסטטיסטיות) וגילו שמספר המתים הכולל ביולי 2020 קטן מכפי שהיה באותו חודש בחמש השנים האחרונות[2].
מספר הפטירות העודף בישראל בחודש יולי, לפי הנתונים החלקיים שהוצגו בחדשות ערוץ 12. המקור לסיפור זה הוא מאמר שפרסם הכלכלן אריאל קרלינסקי ב- "העין השביעית"
אלא מה? חדשות ערוץ 12 לא טרחו לציין עובדה קטנה וחשובה: הנתונים שהציגו לא היו עובדה מוגמרת. בכל העולם לוקח זמן להסדיר רישומי פטירה ולאסוף נתוני תמותה, וישראל אינה יוצאת מן הכלל מבחינה זו. לפיכך, צריך להתייחס לנתונים כראשוניים בלבד בחודש-חודשיים לאחר פרסומם, מכיוון שהם ממשיכים להתעדכן – כמעט תמיד כלפי מעלה – כל הזמן.
בדו"ח עדכני יותר שסוקר בוויינט לפני מספר ימים, נחשף מספר המתים המעודכן ביולי. והנה, מסתבר שהוא גבוה בשבעה אחוזים ממספר המתים ביולי 2019. ומאין הגיעה אותה תמותה עודפת? את התשובה אפשר למצוא מספר המתים מקורונה באותו חודש, שעומד כאמור על 232 מתים – או 6.7 אחוזים מסך התמותה[3]. כלומר, הלימה של כמעט אחד לאחד.
עכשיו אפשר כבר לקבוע בוודאות שהחל מיולי אכן הייתה תמותה עודפת, והיא נובעת מנגיף הקורונה החדש. אותו דו"ח חדש של הלמ"ס קובע גם שבאוגוסט הייתה עלייה של כמעט עשרה אחוזים בתמותה בהשוואה ל- 2019. מספר מתי הקורונה באותה תקופה? 377 בני-אדם – או כמעט עשרה אחוזים מכל המתים באוגוסט. שוב, הלימה של אחד לאחד.
יבואו עכשיו חובבי הקונספירציות ויטענו שבתי החולים ומשרד הבריאות מנסים לנפח את מספר המתים. למה? ככה. אולי כדי להכניס את כולנו לסגר מחדש, או מכיוון שבתי החולים רוצים עוד קצת כסף לתקציב אז מדווחים על כל שבר בזרת כחולה קורונה.
קשה להתייחס לכל טענה כזו בדיוק. איך אפשר להתמודד עם אחד-שיודע שמקבל דיווחים מאחותו שעובדת בבית החולים, או עם בן-של-בן-דוד שהרופאים ניסו לשחד אותו כדי שיסכים שאבא-של-סבא-של-השכן מת מקורונה, למרות שבעצם הוא היה בריא כמו עגל?
שמועות כאלו יש בשפע, והן מתפשטות במהירות ובקלות ברשת החברתית, מבלי שאפשר יהיה לבדוק בזהירות ובקפידה את מקורן. וכמובן, תמיד ייתכן שיש בהן אמת ושמשרד הבריאות הישראלי אכן קובע דרישות מקלות מדי לזיהוי מתים מנגיף הקורונה, או שבית חולים זה או אחר מנסה לקבל תוספת תקציב.
כדי להתמודד עם הטענות הללו, צריך להסתכל במבט גלובלי יותר – על המתרחש בעולם כולו. האם נשמע סביר שמשרדי הבריאות בכל מדינות העולם נופלים באותה מכשלה? או שהפוליטיקאים בכולן מוכנים לקבל את הטעות הזו – למרות שהם מבינים היטב שהאשמה תופל לפתחם? אולי אם אתם מאמינים בפרוטוקולים של זקני ציון, עם ממשלת-צללים-כלל-עולמית, אפשר להאמין לקביעה כזו. אבל רובנו רואים את העולם כיום כפי שהוא: סין, רוסיה, ארצות הברית והאיחוד האירופי כולם סולדים זה מזה. שלא לדבר אפילו על ישראל ואיראן. אז מה – כולם מנוהלים מגבוה? בכולם מעוותים הנתונים במידה שווה?
אם אתם מאמינים בזה, אין הרבה שאני יכול לומר שיכול לשכנע אתכם אחרת. אבל לכל היתר שיושבים על הגדר, הנה כמה נתונים לגבי התמותה העודפת במדינות השונות.
תמותה עודפת בעולם
באנגליה, בין מרץ למאי 2020, ניתן למצוא תמותה עודפת שנעה בין 3,500 ל- 8,249 אנשים בשבוע. באמצע יוני כבר חלפה התמותה העודפת, כאשר אנגליה יצאה מהסגר וחזרה למצב הרגיל[4]. ונחשו מה? באוגוסט החלה התמותה העודפת לעלות שוב… וממשלת בריטניה החליטה להטיל הגבלות מחדש כדי לעצור את העלייה[5]. נאחל להם בהצלחה. אם נחווה שיעור תמותה זהה בישראל, אגב, נגיע לבערך 6,000 חללים… וכמו הבריטים, גם אנחנו נזדקק בכל מקרה לסגר כולל כדי לעצור את ההתפשטות.
דפוס דומה אפשר למצוא בספרד, בה שיעור התמותה העודפת הגיע באמצע מרץ ל- 154 אחוזים ממה שהיה בחמש השנים האחרונות[6]. ספרד נכנסה לסגר והצליחה ביוני להוריד את התמותה העודפת לשיעור שלילי… ומאז היא רק עולה. עכשיו, בתחילת ספטמבר, זיהו הרשויות במדריד שיעור תמותה עודפת של 29 אחוזים מעבר לממוצע בתקופה זו. וכך ספרד מתחילה להיערך מחדש לגל השני של המגיפה[7]. בסך הכל מתו 31,232 אזרחים בספרד מנגיף הקורונה. שיעור תמותה דומה בישראל יביא אותנו, שוב, לכמעט 6,000 חללים.
ומה עם ארצות הברית, הכוכבת הגדולה של הקורונה? היא עדיין לא הצליחה לעצור את המגיפה, ולכן מספר המתים שם רק ממשיך לעלות. אבל נתמקד באזור קטן אחד שספג מכה קשה מהנגיף, ועדיין הצליחו שם לעצור את התמותה בעקבות סגר מחמיר. זוהי העיר ניו-יורק, שמספר התושבים בה כמעט זהה לזה שבמדינת ישראל כולה. בשיא המגיפה בעיר, שיעור התמותה הכפיל את עצמו פי שבעה. התמותה העודפת הכוללת הגיעה ל- 25,100 מתים, כאשר 74% ממקרי המוות נזקפו לטובת נגיף הקורונה[8].
צפיפות המחיה בעיר ניו-יורק גבוהה יותר מבישראל (70,000 תושבים לקילומטר רבוע בהשוואה ל- 400 תושבים לקילומטר רבוע בישראל), ולכן איננו צפויים לחוות תמותה באותו סדר גודל. אבל יש אזורים צפופים יותר בישראל: בבני-ברק, למשל, מגיעים ל- 25,000 תושבים לקילומטר רבוע.
שיהיה להם בהצלחה. ושוב אני מדגיש: העיר ניו-יורק הצליחה בסופו של דבר לעצור את התמותה בעקבות סגר כולל. פשוט לקח לה זמן להגיע אליו – ולכן היקף התמותה העצום.
והנה תופעה מעניינת: בפרו קיימת תמותה עודפת של 23,200 מתים. אבל משהו מוזר קורה כאן, מכיוון שרק רבע מתוכם אובחנו כחללי קורונה[9] [10]. אז מאיפה הגיעו פתאום כל המתים העודפים האלו, אם לא מנגיף הקורונה? כולם שברו את הזרת?
התשובה היא שפרו אינה מסוגלת לערוך בדיקות קורונה באותו ההיקף כמו מדינות המערב, ולכן מאובחנים אצלה פחות חולי קורונה ומתים מקורונה… ועדיין שיעור התמותה גדול בהרבה מבשנים הקודמות. מסתבר שלא משנה אם משלמים לרופאים כדי לאבחן יותר או פחות מקרי קורונה. הנגיף עדיין הורג אנשים, בלי קשר לתשלום שמקבלים בתי החולים מהממשלה על כל חולה.
אפשר להמשיך כך עוד ועוד, אבל נראה לי שהבנתם. בכל מקום אליו מגיע הנגיף בשיא העוצמה, אפשר לראות שיעור תמותה עודף עצום. גם במקומות בהם הבדיקות לוקות בחסר, עדיין אפשר למצוא שיעור תמותה עודף, אבל אז הוא אינו מיוחס בהכרח לנגיף הקורונה.
אין שום סיבה שהנגיף יתנהג בישראל בצורה שונה מכפי שהוא עושה בכל שאר המדינות. התמותה העודפת היא אמיתית לגמרי, ואם נתייחס בקלות ראש לנגיף, הרי שנסיים את השנה עם מספר חללים שעולה פי שלושה על זה של מלחמת יום כיפור[11].
כן, קראתם נכון, כמו שלוש מלחמות יום-כיפור גם יחד.
אבל זה לא חייב לקרות. אנחנו עדיין יכולים לצאת מהגל השני בלי שנגיע למספרים הנוראיים האלו.
חלק מהאחריות מוטל עלינו, האזרחים: לכבד את כללי הסגר, לשמור על ריחוק חברתי ובעיקר לקחת אחריות על עצמנו, במקום להטיל אותה על אחרים. החלק השני מוטל על הממשלה, שצריכה להרחיב את המערך לקטיעת שרשראות ההדבקה, ולהפסיק להתעסק בקטטות קטנוניות ופופוליסטיות בין השרים ולהתמקד במלחמה בנגיף שמאיים על כולנו.
אם נצליח לשתף פעולה – אזרחים וממשלה ביחד – נוכל לצאת מעסק הביש הזה עם נזק מינימלי.
ואם לא – אז לכולנו יהיה הרבה על מה לבקש סליחה ביום הכיפורים הבא.
