לא מתאים לי לכתוב את מה שאני עומדת לכתוב כאן
וגם לא מתאים לי לחשוב את מה שאני חושבת כשאני כותבת את הדברים
בשבועות האחרונים אני מרגישה את המשמעות של המושג- בורג קטן במערכת,
כמו שלא הרגשתי מעולם...
וזה בסדר שהכל ככ גדול עכשיו וכולם מרגישים קטנים מול הגדול הזה
אבל אני עובדת במערכת בריאות וצברתי קילומטראז' של 11 שנים במערכת הזו. ומערכת בריאות היא בפרונט ואני בורג קטן מאוד.
ומה אעשה שיש לי דעה
ומה אעשה שיש לי גם חשבון בפייסבוק.
הקדמה- קופת חולים בה אני עובדת היא לא הגדולה בישראל אבל היא הגדולה בירושלים ובביתר ובבית שמש שהן כולם ערים אדומות. מה זה אדומות..?? בורדו חזק. מרבית חולי הקורונה נמצאים בקהילה ולא בבתי חולים. אם עכשיו יש בקופה כ10000 חולים, כ200 מתוכם מאושפזים. היתר נמצאים בקהילה ובאחראיות של קופת חולים. המעקב הרפואי הטלפוני של אחיות ורופאים , הניטור של חולים כרוניים. וכל זה בנוסף לעבודה השוטפת של קופת חולים. העומס הוא מטורף , זה אולי לפוסט אחר..
כל מי שאני עובדת איתו בקופה , אני מעריכה הערכה אמיתית וכנה . את הקולגות שלי למקצוע אני אוהבת בכל ליבי.
עד כאן ההקדמה.
בגל הראשון התגייסתי לסייע לחמל של הקופה בתקשרות מול צוותי פיקוד העורף במלונות הקורונה. עבדנו יחד על מקרים מורכבים וכתבתי על זה בזמנו. התחושה שלי היתה שאני עושה משהו חשוב ומשמעותי ונכון והגיוני.
בגל הנוכחי משהו השתבש
מלונות קורונה נפתחו (מעלה החמישה לא נסגר בין 2 הגלים) נוספו לרשימה- ניר עציון ולביא ובית וגן והייאט וקראון פלזה ולאונרדו וגרנד קורט ולאונרדו באר שבע וכו) . והחליט מי שהחליט שגם משפחה שלא כולם חולים בה , זכאית לעבור למלון. האחראיות על העברת פרטים לפיקוד העורף- של קופות החולים.
וככה מצאתי את עצמי ברוב שעות החמל עושה בדיוק את זה.. מתקשרת למבוטחים שהם חולי קורונה ( יש עכשיו יותר מ6000 רק במחוז שלנו) מתעניינת בשלומם, לוקחת פרטים ומעבירה לפיקוד העורף
אחרי עשרות משמרות אל תוך הלילה והשבת.
אחרי מאות שיחות
פתאום אני קולטת שרוב רובן (לא כולן!) של הבקשות באות מציבור מסוים מאוד. פתאום אני קולטת שזה משפחות גדולות שמתפנות יחד. פתאום אני קולטת שיש לחץ ופוליטיקה לסדר מלון להוא וההוא וההם מקושרים אז יש אישור לפנות 10 בני משפחה אחת כשרק 2 מהם חולים.
השיחות שבהתחלה היו בעיניי הזיה הפכו לשגרה:
אישה שדורשת מלון שיש בו פעילות לילדים ובריכה
או האדון שלא היה זכאי לפינוי כי לפי הנוהל מפנים רק אם 50% מהמשפחה חולים, והם היו 2 חולים מתוך 7 והוא צועק עליי שאם אני לא מאשרת הוא יוצא מהבית ומדביק את כל השכונה.
גברת שדרשה ממני שאשבץ אותה יחד עם כל הילדים הנשואים שלה על משפוחתיהן כי הם היו יחד אצלה בשבת וככה נדבקו והם חייבים להיות יחד במלון ובליבי צעקתי גברת!!! הפרת הנחיות, נדבקדתם ועכשיו בלי בושה יש לך דרישות??
אתם לא משלמים שקל, שקל על המלון ויש דרישות??!!
או השיחות האלה שהם אומרים לי בלי להתבלבל, סופסוף הבת נדבקה אז אנחנו זכאים למלון!!
לפני החג היתה משהי שדיברה אליי בחוצפה כי אמרתי לה שחזרה מהמלון היא לא על חשבון מהמדינה. היא לא הבינה איך אני מעיזה בכלל להגיד את זה.. מה זאת אומרת? יש לנו זכות.
איפה??
תראי לי איפה יש לך זכות לקחת כסף של הציבור בשביל לחזור ממלון שהמדינה נתנה לך הביתה !!
הפליא לעשות מי שאמר- בקופה אחרת נותנים יותר.
בחורי ישיבה שגילו לי שנדבקו יחד כי היה להם חשוב לעבור יחד לקראון פלזה
לפני יום כיפור היתה מישהי שהפכה עולמות בשביל שיפנו אותה -חולת קורונה יחד עם בעלה הבריא.
ואני צועקת בפנים- כל הרעיון הוא לקטוע שרשרת הדבקה, לא????
העלתי את התהיות שלי בקבוצה של החמל.
בתגובה קיבלתי שתיקה
ואז הבנתי
אולי גם הממונים עליי הם בורג קטן במערכת??
אולי כולנו פועלים בתוקף איזו אינרציה אכזרית כזו ולא מרימים ראש לראות את העיוות. וזה עצוב.
איך זה שלמערך האדיר הזה יש כסף- מלונות , שינוע למלונות
וביומיום אין לי שקל להציע לחולי דיאליזה או סרטן על נסיעות לטיפולים מעבר לסל הבריאות. היתה לי חולת דיאליזה בודדה שנסעה ב2 אוטובוסים ממעלה אפרים לירושלים 3 פעמים בשבוע לדיאליזה ולא יכולתי לסייע לה בשקל בשביל מונית או אמבולנס ופה... אינסוף תקציב. מאיפה???
לא יודעת
אני כאמור בורג קטן מאוד במערכת
יש כל רגע נתון כ2000 חולי קורונה במלונות . חלקם זה הגיוני ומוצדק והומני
אבל הרוב זה כל כך לא
הנה אמרתי את זה
ועוד מילה אחת על הקבוצה המסוימת הזו באוכלוסיה..
אלוהים שאתם עובדים בלי לקחת בחשבון את הכלל.. זה אלוהים מדומה. זה לעבוד את עצמך ואת הזרם שלך. תורה שלא רואה את הפרט כחלק מהכלל היא לא תורת אמת.
אם בחינוך שלכם לצעוק על נציגת קופת חולים שלא מעבירה אותכם למלון שכולו על חשבון המדינה ולא אכפת לכם שהחלק הבריא של המשפחה יחלה.. זה חינוך מעוות.
לא להגיד תודה, זה חינוך מגעיל של מגיע לי.
ולמה?? למה מגיע לך?? איפה האיזון של לתת ולקבל???
ברור שזה גם פוליטי כי האוכלוסיה הזו זה כמות. כלל ידוע שקופות חולים אוהבות את האוכלוסיה הזו כי משפחה אחת שמצטרפת זה עוד 10 חברי קופה בבמוצע. וחלילה לנו מלריב איתם או לפתוח חזית
אז אנחנו ממשיכים לתת שירות
כי זה מה שנועדנו לעשות הכי טוב.
אפשר להגיד לי ובצדק.. נועה את לא חייבת.
וזה נכון
אני עובדת סוציאלית ויש לי ים.. אוקיינוס של עבודה עכשיו.
אבל אני לא יכולה להיות אדישה לאנשים שקורעים את עצמם מרופא מחוזי ועד מזכירות מרחב ואחות מחוז ועוס מחוזי ומרפאה בעיסוק מחוזית ופיזיוטרפיסטים . נקרעים יום ולילה שבת וחג .. ולעמוד מהצד. לא יכולה.. חייבת לקחת חלק.
והסיבה השניה קטנה מאוד.. המשמרות של השיחות טלפון האלה 'תשאול מלוניות' זו הדרך היחידה שיש לי לעבוד מהבית להשלים קצת שעות חוסר באטרף הזה של סגר וילדים בבית.
אז אולי זו פסיכולוגיה של בורג במערכת על רגל אחת
ערך משולב בהישרדות
ואולי גם המערכת שאני חלק ממנה היא עצמה חלק ממערכת גדולה יותר
ולכן אף אחד כבר לא יודע מה נכון ומה ההיגיון.
כמו הקפטן בwall e שחושב שהוא קפטן עד שהוא מגלה שההגה האוטומטי הוא זה שמחליט.
זה היה נאום הבורג.
תודה שקראתם
מהציבור המסוים נמסר בתגובה - פחחחחח
מהקופה שאני עובדת בה נמסר בתגובה- כקופה המובילה בשירות רפואי חדשני נמשיך לתת את השירות הכי טוב למבוטחים שלנו, להצטרפות חייגו *5434799 ונשמח לשרת אותכם
## תוספת עריכה-
לא התכוונתי להכליל ולא להכפיש
באתי לתאר חוויה מהשטח שכואבת לי ומסתבר שלא רק לי.. . אני מתנצלת אם מישהו נפגע- בואו ניקח את הדברים למקום של התבוננות ותיקון ##
נשלח מהאנדרואיד שלי
